תושבים בעזה: משט? צריכים ייצוא יותר מייבוא
זה לא שברצועה לא תומכים במשט הקרוב, שנועד לפרוץ את הסגר ולהביא סחורות לחופיה, אבל גם שם מודים שהתועלת ממנו לא תהיה משמעותית מאוד. "יותר חשוב לנו לייצא סחורות מאשר לייבא, כך תשוקם הכלכלה", אומרים אנשי עסקים
זה זמן רב שבישראל טוענים כי הרעיון שעומד מאחורי המשט לעזה - הרצון לשבור את הסגר על הרצועה - משולל כל יסוד, משום שניתן להעביר לתושביה את כל המצרכים החיוניים דרך הארץ. אתמול (יום ה') קיבלה הטענה הזו חיזוק דווקא מתוככי המובלעת הפלסטינית. בביקורת מרומזת טענו אנשי עסקים שם בשיחה עם ynet כי אנשי המשט חוטאים למטרה, משום שהבעיה העיקרית שלהם אינה הכנסת סחורות אלא דווקא הוצאתן מהרצועה.
המשט לעזה - סיקור נרחב ב-ynet:
- אירלנד לישראל: הימנעו מפגיעה בפעילי המשט
- מי חיבל בספינה שרוצה לשוט לעזה? צפו בסרטון
- מכה למארגנים: פחות מ-300 משתתפים במשט
- רה"מ נסוג: בוטל האיום על העיתונאים במשט
- עדכונים שוטפים בעמוד הפייסבוק של ynet
"המשט לא מביא דברים שמגיעים אל האזרח הפשוט", אומר סלאח עייש, בעל מפעל טקסטיל ברצועה שעבד עד לתחילת הסגר ב-2007 עם חברות אופנה ישראליות שהיו מייצרות במפעל שלו את מרכולתן. "אני חושב שהם אולי מביאים תרופות, אבל אני לא בטוח מה הם מביאים בכלל. הדבר הכי חשוב מבחינתנו הוא לא הכנסת ציוד, אלא ייצוא של סחורות. אנחנו מלאים בסחורה ולא יכולים להוציא אותה".
גם מוחמד תילבאני, איש עסקים שבבעלותו מפעל לממתקים ועוגיות בדיר אל-בלח, מסביר שעיקר העבודה שלו הסתמכה על ייצוא. "60% מהייצור במפעל שלי היה מיועד לגדה המערבית, והיום אני עובד בתפוקה נמוכה מאוד, משום שהייצור נעשה רק לשוק בעזה".
מנתונים שפרסמה התאחדות התעשיינים הפלסטינית עולה כי יותר מ-80% מהמפעלים ברצועת עזה משותקים או פועלים בפחות ממחצית יכולת התפוקה שלהם. אנשי העסקים מסבירים כי בעקבות זאת, אחוז האבטלה ברצועת עזה רק עולה. "בעבר עבדו במפעל שלי 80 פועלים, והיום אני נאלץ להעסיק רק שישה או חמישה מהם במשרה חלקית בלבד", מסביר עייש, "חלק מהפועלים נאלצים למצוא אפיקים חדשים ומתגייסים לחמאס או לפתח כדי לממן את עצמם ואת המשפחות שלהם".
לא נגד המשט, אבל רוצים גם לייצא
בעמותת "גישה" תוקפים את ההתבטאויות של מארגני המשט ושל ישראל, וטוענים כי הן מטעות. "זה מכעיס שהופכים את כל תושבי עזה לקבצנים ופושטי יד שכל מה שמגיע להם זה סיוע הומניטרי", אומרת עו"ד שרי בשי, מנכ"ל העמותה. "לא צריך להכניס לעזה יותר סיוע הומניטרי. יש רק דרך אחת שתאפשר לתושבי עזה פיתוח כלכלי ארוך טווח וגם תשמור על הצרכים הביטחוניים הלגיטימיים של ישראל, והיא הסרת ההגבלות הגורפות על מעבר סחורה בכפוף לבדיקות ביטחוניות פרטניות".
אנשי העסקים מדגישים כי הם אינם מתנגדים למשט: "זה לא שאנחנו לא בעד, אבל אנחנו רוצים גם וגם. לא רק הכנסת סחורה, אלא גם הוצאתה החוצה כדי שהכלכלה תשוקם ואנשים יוכלו לשוב אל מעגל העבודה בתוך המפעלים", אומר תילבאני.
במשרד מתאם הפעולות בשטחים מציגים תמונה אופטימית יותר. בתדרוך שקיים אתמול מתאם הפעולות בשטחים, אלוף
איתן דנגוט, לכתבים זרים בנוגע לסוגיית הייצוא, נמסר כי ישראל נמצאת בשלבים הסופיים של אישור חבילה נוספת של ייצוא מרצועת עזה.
דנגוט ציין כי ישראל פועלת בתיאום עם נציגי האיחוד האירופי והפלסטינים לייצוא סחורות כמו תפוחי אדמה ועגבניות לירדן, וכי עבודת המטה בנושא תסתיים בתוך תקופה קצרה, ואז יחל הייצוא. הוא הדגיש כי במהלך השנה האחרונה אפשרה ישראל ייצוא של עשרות טונות של פרחים ומאות טונות של פירות וירקות מרצועת עזה לשווקים באירופה. לדבריו, הייצוא הסתיים בשל תום העונה ובשל העובדה שחלק מהתוצרת לא עמדה בסטנדרטים האירופיים.
Read this article in English