הם הפוכים פוליטית, יש סיכוי לזוגיות ביניהם?
חוקרי פוליטיקה ומדעי המדינה מצאו שגישה פוליטית נמצאת כמעט בראש רשימת התכונות המשותפות בבני זוג, לפעמים אפילו לפני מראה חיצוני או אופי. במקום ראשון נמצא היחס לדת
>>> בואו לדבר על פוליטיקה ויחסים בפייסבוק של ynet יחסים
"שנאתי את כל מה שהוא מייצג", היא אומרת לי בלהט כשאנחנו נפגשות ליד שולחן עגול ב"סטארבאקס" וכמעט שופכת את הקפוצ'ינו. "הוא היה מאלו שתמיד נלחמתי בהם - הדמוקרטים הארורים האלה, שבגללם המדינה שלנו נראית ככה. הוא התחיל לדבר, ואני ישבתי שם, בין 300 סטודנטים, ורתחתי מזעם. הוא דיבר בשלווה ובטון כל כך בטוח, שלא יכולתי לשאת. לקראת אמצע ההרצאה כבר לא יכולתי להתאפק. צרחתי לו מאמצע האולם 'בולשיט'. הוא עצר את ההרצאה, כשכל הסטודנטים נועצים בי מבטים, ושאל אותי למה אני מתכוונת. 'אני מתכוונת שכל מה שאמרת עד עכשיו וכל מה שעוד תגיד - הכל בולשיט!' קראתי. הוא לא איבד את קור רוחו והתעקש לשמוע ממני טיעון נגדי. מה אני אגיד לך? לא טמנתי את ידי בצלחת. שלפתי לו את מיטב הטיעונים שלי למה הרפובליקנים הם אלו שיהפכו את המדינה שלנו לנורמלית יותר".
"לא ראיתי אף סטודנט אחר באולם"
לילי הוסיפה - "הוא מעולם לא סיים את ההרצאה שלו - מחצית השעה האחרונה היתה ויכוח פוליטי אישי בינו וביני. מבחינתי, וברוב עצביי, לא ראיתי אף סטודנט אחר באולם, והוא - גם הוא כאילו התעלם לפתע מכל הסובבים והתנגח איתי פוליטית עד שכל הסטודנטים עזבו לשיעורים אחרים. אז הוא סימן לי לגשת אליו, ותוך כדי שצעדנו אל מחוץ לאולם, עוד המשכנו להתווכח. הוא לא הסכים לוותר, ואני עוד פחות מכך. הוא הזמין אותי להישאר איתו בקשר. טענתו היתה שיום אחד הוא יצליח לשכנע אותי שאני טועה. לקחתי ברצון את האתגר, ועד היום, חמש שנים אחרי שהתחתנו, הוא עוד לא הצליח לשכנע אותי".
"איך זה קרה שהתחתנתם?" שאלתי.
"מה אני אגיד לך, קופידון ירה את החץ שלו ופזל קשות. גם אני לא הבנתי איך זה קרה. תגידי לי את, את מבינה במחקרים - נכון שזה לא נורמלי ששני אנשים הפוכים פוליטית לגמרי נמשכים זה לזה כל כך חזק? הוא אמנם נראה טוב", היא קטעה אותי עוד לפני שהתחלתי לענות, "אבל זה ממש לא היה עיקר העניין".
"זה באמת לא נפוץ", הסכמתי איתה, "לפחות לא לפי מה שאומרת הסטטיסטיקה". על אף המיתוס ש"הפכים נמשכים", מחקר מאוניברסיטת רייס ביוסטון, טקסס, ואוניברסיטת נברסקה-לינקולן, הראה שרוב בני האדם נישאים לאלו שדעותיהם הפוליטיות דומות לשלהם. חוקרי פוליטיקה ומדעי המדינה מצאו שגישה פוליטית נמצאת כמעט בראש רשימת התכונות המשותפות בבני זוג, לפעמים אפילו לפני מראה חיצוני או אופי.
במחקר של פרופ' ג'ון אלפורד, שפורסם במאי שעבר בכתב העת Journal of Politics, החוקרים מצאו אצל יותר מ-5,000 זוגות נשואים בארצות הברית, שכל אחד בחר בן או בת זוג שהשקפתו הפוליטית והחברתית דומה לשלו. מסתבר שבזמן שבוחרים בן זוג, חשוב יותר לבוחרים לדעת שערכי הפוליטיקה, הדת והפעילות החברתית שלו תואמים לשלהם, יותר מאשר אם האישיות שלו או מראהו החיצוני תואמים את ציפיותיהם.
על סקאלת דירוג מ-0 (אין התאמה כלל) עד 1 (התאמה מושלמת), מילאו הזוגות הנבדקים במחקר את רמת התאמתם במראה חיצוני (צורת גוף, משקל, גובה), התאמה בתכונות אופי (מוחצנות, אימפולסיביות ועוד), והתאמה באידיאולוגיה פוליטית. תוצאות המשאל הזה מראות שהתאמה במראה פיזי דורגה בין 0.1 ל-0.2, התאמה בתכונות אופי דורגה בין 0 ל-0.2, ואילו התאמה בהשקפה פוליטית עמדה על 0.6. תוצאת דירוג זו היתה הגבוהה ביותר גם לעומת מדדי התאמה אחרים, חוץ ממדד התאמה נוסף - תכיפות הביקור בכנסיה - שעמד על 0.7 בסקאלת ההתאמה. מחקר זה הוא המשך של מחקרים קודמים שכבר הראו שאנשים מחפשים אזור מגורים ומקום עבודה שהאנשים הפעילים בהם הם בעלי השקפה פוליטית וחברתית דומה לשלהם.
"רגע, רגע", עוצרת אותי ליל, "זה נכון מה שאת אומרת, אנשים באמת בוחרים מקומות עבודה בצורה הזו, אבל לגבי זוגות נשואים זה לא כל כך פשוט. אולי הם לא בחרו מראש בני זוג עם השקפה פוליטית דומה, אלא בן זוג אחד הצליח לשכנע את השני בדעותיו הפוליטיות?"
על זה עונים החוקרים שהתוצאות נמצאו גם בשלבי נישואין מוקדמים מאוד, כך שלכאורה לא היה לבן הזוג די זמן לשכנע את רעהו.
"את חושבת שהיותו מיליארדר השפיע על החלטתי?"
להנאה מכסף יש אזור מוחי מיוחד (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
"בולשיט!" היא יורה שוב את המילה החביבה עליה. "ומה אם הם היו חברים הרבה זמן לפני הנישואין, או שהם סתם הרבה פחות עקשנים ממני? רגע, יש לי עוד שאלה", היא כמובן לא נתנה לדיון הנוכחי להמשיך, "יש עוד משהו שמעניין אותי - תסבירי לי על משיכה. את חושבת שכשגיליתי שהוא מיליארדר, זה השפיע על ההחלטה שלי להתחתן איתו?"
התאפקתי לא לשאול אותה "תגידי לי את - האם באמת נמשכת לכסף שלו? תמיד תהיתי מה המשקל של סטטוס כלכלי לעומת מראה חיצוני או תכונות אופי במשיכה זוגית". מבט מהיר בפרצופה הנלהב שאינו מבין רמזים ציניים הזכיר לי שאני יושבת מול אמריקנית עשירה ומפונקת, שרגילה שרוקדים לפי צלילי חלילהּ. ויתרתי על סקרנותי ושלפתי עוד מחקר:
"עד לא מזמן היתה נטייה לחשוב שכל דבר שעושה לנו טוב מעובד באזור קבוע במוח, אזורי התגמול וההנאה. לכאורה, לא משנה במה מדובר: אוכל טוב, סקס, או זכייה בלוטו, המוח מייצר את אותה תחושת ההנאה באופן זהה בכל המקרים. אבל, באוקטובר 2010 התברר שזה לא נכון. מסתבר שלהנאה מכסף יש אזור מוחי מיוחד, ששונה מהנאה מאוכל או מסקס".
לילי מרימה גבות מעוצבות להפליא, ואני מפרטת: ד"ר ז'אן-קלוד דרהר מאוניברסיטת קלוד ברנר בליון, צרפת, סיפק את ההוכחה המדעית הראשונה לכך שישנה הפרדה במוח בין תחושות הנאה מפקטורים הישרדותיים כמו אכילה ויחסים, לבין תחושות הנאה מדברים שאינם הכרחיים להישרדות, כגון כסף. מחקרו פורסם בכתב העת The Journal of Neuroscience. אחד מאזורי התגמול במוח הוא הקורטקס האורביטו פרונטלי.
במחקר נתן דרהר ל-18 משתתפים לשחק משחק שהתגמול עליו היה כסף או תמונות אירוטיות. בסריקות המוח שלהם (fMRI) הוא מצא שהאזור האחורי של הקורטקס האורביטו-פרונטלי, שמקושר עם דחפים קדומים, הופעל על ידי תמונות אירוטיות, בעוד האזור הקדמי שלו, שהתפתח יותר מאוחר באבולוציית האדם, הגיב לתגמול הכספי. כך, "אם את רוצה לדעת את מרכיבי המשיכה שלך לסטיב", אמרתי ללילי, "שאלי את עצמך מה היו התכונות שבו המספקות לך הנאה ומה היה סדר העדיפויות שלהן".
המשך השיחה עם לילי על משיכה הופסק לרגל הופעתו של האמר אדום שהגיע לאסוף אותה. היא נפרדה בנפנוף חינני ופנתה במעבר חד לליטופים אימתניים של הפודל שלה, שעל ראשו התנוסס סרט אדום תואם.
- רחלי לנגפורד
, MSc. Neuroscience, מחברת הספר "דרוש נסיך על סוס לבן", מנהלת שותפה במרכז גלים
למימוש הפוטנציאל האישי.
