ברך המלך: בארון של קייט מידלטון

הסיפור של הדוכס והדוכסית מקיימברידג', להלן הנסיך וויליאם והמלכה החדשה של עולם האופנה, קייט מידלטון, התחיל כבר לפני שנים, כלל גם פרידה אחת, המון פפראצי ובסופו של דבר גם חתונה ענקית. עכשיו נשאלת השאלה: מה לובשת המלכה לעתיד? בחודשים האחרונים, מאז הטקס המרשים והשמלה המפונפנת, מסתובבת קייט במחלצות מגוונות ומכתיבה לבדה טרדנים אופנתיים במחי שמלה אחת או עשרים. המעצב(נ)ת, שלא בוחלת באמצעים וחייבת לבדוק מה קורה בממלכה, בעיקר בקטע של האושר ועושר, החליטה גם לפשפש במזוודות של התיירת מספר אחת בעולם, הר מג'סטי.

הפעם האחרונה בה לבשתי שמלה גדולה. החתונה המלכותית

המעצב(נ)ת שמה לב שמרבית שמלותיה של מידלטון, אם לא כולן (חוץ משמלת החתונה) הן באורן הברך - קצת מעל, בדיוק בקו וגם קצת מתחת. באופן כללי, כדי ליצור תחושה של רגליים ארוכות ורזות, מומלץ ללבוש שמלות וחצאיות מעל לברך או מתחת לברך - כך נוצרת האשליה שהרגליים מעוצבות. זה משום שהברך היא מעין צומת ברגל אליה מתנקזת הירך וממנה מתחילה השוק - שמלה או חצאית באורך הזה נראות כאילו הן חלק מהגוף ואין שום דבר שבולט וחותך את הרגליים באמצע. 

מידלטון אמנם לא שייכת למשפחת האוכלות, ובזמן האחרון נראית כאילו כל מה שמכינים עבורה לא טעים לה (שלא לומר נעלמת בכמה קילוגרמים מדי שבוע), והבעיה אף ניכרת בלבוש. נראה שהשמלות לעתים תלויות עליה, ולעתים הרצון להוכיח שהבטן נדבקה עוד קצת לגב פוגמת במראה הכללי כי הכתפיים נראות רחבות מדי והראש גדול מדי למידות הגוף הזעיר. כמו למשל בשמלת החובלים שתלויה עליה כשק תפוחי אדמה המיועד למטבח הספינה. דווקא עם חצאית בכחול כהה היא היתה יכולה להיראות הרבה יותר חיננית, ועם מכנסיים כחולים באורך 7/8 היא בכלל היתה נראית חיונית.

לפי הפרצוף רואים שגם את לא מרוצה

הבחירה של מידלטון בשמלה בכחול נייבי הופכת אותה למרשימה ומעוררת כבוד, באותו אירוע גם הנסיך וויליאם הגיע בחליפה מכופתרת כך שהשניים נראו כמו טווידלדי וטווידלדם. מידלטון ניסתה להפיח רוח חיים בחליפה בעזרת הכובע המגוחך שנראה כמו מכסה לסיר בשילוב מחזיק סירים בגוון זהה. באופן כללי גזרה מחויטת מעצבת את הגוף, וכל גוף. הבעיה היא שהניסיון להוכיח שהנה הדיאטה מצליחה לה, יוצרת מראה גברי של מותניים צרות וכתפיים רחבות מאוד. אם הג'קט היה משוחרר יותר במתניים או אפילו לא רכוס בשני הכפתורים האחרונים, זה היה עובד יותר.

העיקר שהרגליים מושלמות 

דוגמה מושלמת לכך היא החליפה הנוספת בכחול נייבי עם ג'קט באורך הירכיים שנשאר פתוח ומתנפנף ומבטל את החלוקה לכתפיים, חזה, מותניים וירכיים ויוצר אשליה של רכות, אבל במידה. 

מושלמת בכחול עם גזרה מדויקת

בשמלה האפורה מראה קייט מהו אורך שרוולים נכון למי שנורא רוצה להשוויץ בשרירים המחוטבים אבל עדיין צריכה להיות קצת רשמית. השיער המפוזר, גזרת הפרינסס של השמלה (תפרים לאורך קו הכתף-ירך) והצווארון המחויט שמושך את העין, הופכים את השמלה למוצלחת מאוד מבחינת ברבי קייט. יש שיגידו שקצת משעמם בלי אביזרים נילווים או קצת יותר צבע, אבל כל העניין בלעשות רושם הוא להסתפק במועט.

ממש גבר-גבר, כלומר אישה-אישה 

לצערה של המעצב(נ)ת, גם באירועים הפחות רשמיים, אלו שמוציאים את השמלות המגונדרות לאיוורור, מידלטון לא מתפרעת וממשיכה עם הצבעים הסולידיים עם שמלה בגוון ורוד בהיר וקישוטים מנצנצים. משום מה השמלה נראית כמו פיג'מה ילדותית וקטיפתית ותוספת השיפון בכתפיים לא מוסיפה לכבודה. אמנם הגזרה שחותכת את המותניים יוצרת מראה של רגליים ארוכות, אבל איכשהו נדמה שמידלטון כל-כך רצתה לצאת מהחליפות המחויטות ובחרה בשמלה הראשונה שנראתה לה קלילה ונוחה - ופישלה.

אוי, איפה הדובי שלך? 

למרות התלונות, ייאמר לזכותה של מידלטון שהיא גם משתפרת, למשל בשמלה בשחור ולבן שהאיורים עליה מאפשרים להתעלם מהקילוגרמים שנושרים ממנה וליהנות ממראה קליל של תה של השעה חמש או מסיבת גן עם החברים. כן, הכובע בהחלט מושך את תשומת הלב, אולי הוא אמור להיות סלסלת הפירות, מתנה למארחת. אבל, הגזרה של השמלה בשילוב מחשוף הסירה והשרוולים שהם חלק מהשמלה ולא נתפרו בנפרד עושים יופי של עיצוב גוף והכל נראה קומפקטי, מעוצב ובעל פרופורציות.

הכובע? זה לשידורים של ה-BBC 

עוד הצלחה, שמוכיחה שלא חייבים ללכת בצמוד כשאת רזה כל-כך, היא השמלה שגרמה לזעקה גדולה משום שהיא לא מותג בריטי (אוי-או-אוי), אבל בעצם מבטלת את כל הדברים הרעים שהגיעו עם האופנה הבריטית במותניים רפויות קלות שגורמות לכתפיים להיראות קצת יותר צרות, או לפחות לא רחבות מדי. הבעיה היחידה שיש למעצב(נ)ת עם השמלה, בעצם שתיים, הן הצבע, שקצת זקן עבור מידלטון, אם כי החגורה החביבה יוצרת ממוצע גילאי לא רע למראה הכללי, אבל חמור מזה הוא המחשוף שכולא את הנשימה. המעצב(נ)ת חשבה בתחילה שמדובר בחזרה בתשובה, אבל זה כנראה הקוד בממלכה. התקווה היחידה היא שבשלב מסוים מידלטון תבין שאפשר גם אחרת, כמו שהנסיכה דיאנה ז"ל הבינה, אבל בלי הגירושים.

מוכנים? היכון, צא! מי מביא לי שמלה נורמלית ולא בריטית?

ולסיום, פדיחה בחליפה לבנה המורכבת מחלק עליון מחויט ושני כיסים במקומות אסטרטגיים, שהמעצב(נ)ת מעולם לא הבינה מה בדיוק הטעם (הטוב) בזה, וחצאית טול מימי רקדניות הבלט, ולקינוח כובע שנראה כמו משהו שהכלב השאיר אחריו, אבל מעוצב. לבן יכול להתאים לגוונים שונים של העור, אבל צריך לשים לב לגזרה. במקרה של מידלטון, הצווארון החונק מייצר מראה של עובדת באיטליז שממש מתה כבר ללכת הביתה מהעבודה. אם הג'קט היה בעל מחשוף וי עמוק, חושף גופייה לבנה, או אפילו סגור מספיק כדי לא לחשוף את התכשיטים המלכותיים, זה היה עובד לטובתה.

ואולי אם היית מוותרת על הכובע הכל היה נראה טוב יותר

לסיכום, אין ספק שמידלטון ממלאה אחר הוראות המלכה - אורך מסויים, ידיים לא חשופות מדי וגם כובעים מדי פעם, כשממש רוצים להתפרע. מתוקף מחוייבותיה, אין ספק שמידלטון עושה ככל האפשר לצאת אופנתית במגבלות וברחבי העולם היא סוג של אייקון, אבל המעצב(נ)ת היתה רוצה שתתאמץ קצת יותר, ותנסה לצאת מהתבנית המקובעת של השמלות שנראות אותו הדבר, אפילו במחיר של נו-נו-נו מהמלכה. מצד שני, יכול להיות שהנפש החופשית היא זו שמנעה מהמעצב(נ)ת להגיע לכתר?

(צילומים: gettyimages, MCT, רויטרס)