שופטים נגד שינוי שכר; רוצים מעמד VIP בנתב"ג
ועדת הכספים דנה בהצעה להשוות את הצמדת השכר למדד, במקום לשכר הממוצע. השופטים מתנגדים ליוזמה שעל פי הערכות תפגע בהכנסתם. בנוסף, הם דורשים מהמדינה לפתוח להם מעבר VIP בנתב"ג בכדי למנוע התחככות עם אנשים אותם שפטו בעבר. צוות בדיקה יבדוק הנושאים
ישיבת ועדת הכספים שהתקיימה היום (ג') הוכיחה שוב, כי בכירי המגזר הציבורי יודעים להגן על פגיעות שכר וביטול הטבות כספיות - כשמדובר בשכרם שלהם. הוועדה קיימה דיון בשלוש סוגיות הקשורות לשכר השופטים והשרים, ובחרה לבסוף בפתרון המקובל בנושאים מורכבים להחלטה: הקמת צוות בדיקה שתעכב את ההכרעה לתקופה ארוכה.
הדיון המרכזי של הוועדה היה בהצעת היו"ר, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), להשוות את הצמדת השכר של נושאי המשרה הבכירים ברשויות השלטון. כיום שכר ראש הממשלה והשרים צמוד למדד, בעוד ששכר סגני השרים, חברי הכנסת, השופטים ונשיא המדינה צמוד לשכר הממוצע במשק.
גפני ביקש השוואה למדד בלבד, אבל הביע נכונות לדון על הצמדה משולבת שמחציתה למדד ומחציתה לשכר הממוצע. על רקע התנגדות השופטים, שזכו לתמיכת שר המשפטים יעקב נאמן, הוא נמנע לבסוף מלקיים הצבעה, והחליט להקים צוות של הוועדה לבדיקת הסוגיה. בראש הצוות ישב גפני וישתתפו בו מרכזי הקואליציה והאופוזיציה בוועדה, חברי הכנסת ציון פיניאן (ליכוד) ויעקב אדרי (קדימה). משמעות הקמת הצוות עלולה לדחות את ההכרעה לתקופה ממושכת.
גפני: שכר הבכירים מספיק גבוה
נציגת השופטים, השופטת ורדה אלשיך, ציינה כי שכר השופטים הוא אמנם הגבוה ביותר אבל ההצמדה לשכר הממוצע משקפת את תוצאות הסכמי השכר המשק. לטענתה, מאחר שהשופטים לא מנהלים משא ומתן על שכרם, העברתם להצמדה למדד תגרום לפגיעה חמורה בשכר ותיאלץ אותם לחזור לבקש טובות מהכנסת אם שכרם יישחק, כמו שהיה לפני שהונהגה ההצמדה.
השר נאמן הוסיף: "לשרים הצמודים למדד יש תוספות כמו ביגוד ועיתונים שאני מתבייש בהם ומוותר עליהם. אסור להחיל תנאים אלו על השופטים שיש להם מוניטין נקי, והצמדה לתנאים אלו תביא לתהודה שלילית בציבור על מערכת המשפט".
גפני הגיב: "לפי העיקרון של השר אני צריך להעלות את שכר השרים ולהשוות אותו לשכר השופטים, אבל לא אתן לזה יד כשפערי המעמדות בחברה הישראלית מעמיקים והשכר של אף אחד מהעובדים הפשוטים במשק לא צמוד לשכר הממוצע. אני סבור ששכר הבכירים צריך להיות דוגמא. הוא מספיק גבוה כבר היום".
במהלך הדיון ביקשו גם נציגי השופטים לבחון את העברתם לחדר ה-VIP בנתב"ג. לטענתם, הדבר ימנע מהם התחככות עם אנשים אותם הם שפטו בעבר.
השופטים דורשים: החזר הוצאות רפואיות ללא מס
לפני הדיון על הצמדת השכר, דנה הוועדה בערעור של השופטים על תשלומי מס ההכנסה שהמדינה גובה מהחזר ההוצאות הרפואיות, שהיא ההטבה שניתנת לבכירים ברשויות השלטון. מדובר ב-1,166 זכאים, רובם גמלאים שהחלו לקבל הטבה זו לפני 1995.
ההטבה ניתנה לפני שהתקבל חוק ביטוח הבריאות, והיא החליפה את חברותם של הבכירים בקופות החולים שהיו עד אז פוליטיות. החל מ-1995 המדינה מחזירה להם רק הוצאות רפואיות שמעבר לסל הבריאות.
חבר הכנסת אדרי, ששימש כשר הבריאות, אמר כי מדובר בהחזרים על שירותים שאינם תמיד רפואיים וראוי להורות לשר הבריאות לקבוע סל של השירותים הראויים להחזר ההוצאה. לוועדה נמסר כי עלות החזר ההוצאות הרפואיות היא כיום כ-15 מיליון שקל בשנה.
ב-2008 החלטה רשות המסים לראות בהחזר ההוצאה הטבה החייבת במס. השופטים ערערו על המיסוי ודרשו מהממשלה לגלם את החזר ההוצאות. הממשלה מינתה את השר בנימין זאב בגין לבדוק את תביעותיהם. זאת מאחר שאשתו של שר האוצר, יובל שייטניץ, היא שופטת. השר בגין דיווח לוועדה כי לאחר דיונים עם השופטים ועם רשות המסים הושגה הסכמה בין הצדדים כי המדינה תגלם שני שלישים מהמיסוי המגיע על החזר ההוצאות והמס ישולם רק על שליש מההטבה.
לדבריו, המס השנתי היה אמור להחזיר למדינה 1.8 מיליון שקל וההסדר יפחית את הסכום ל-600 אלף שקל בלבד - כלומר קופת המדינה תפסיד 1.2 מילין שקל בתגמולי מס. ייהנו מההסדר, לדברי בגין, 800 שופטים בגמלאות וכאלו שהחלו לכהן לפני 1995.
נציגת אגף התקציבים טענה, כי באגף לא היו שותפים להסדר והם חולקים על הנתונים של השר. הנציגה טענה, כי המס השנתי היה אמור להחזיר למדינה 3 מיליון שקל. לאחר שהתברר כי בגין לא התייחס לזכאים להטבה שאינם שופטים, הוחלט לאשר את הפשרה שהוא הציע, ולקיים דיון נוסף לאחר שייבדקו השלכות ההחלטה על כל הזכאים האחרים.
עוד במחלוקת: 25 הטבות לבכירים
במהלך הישיבה דנה ועדת הכספים גם ברשימה של כ-25 הטבות הניתנות בפועל לשרים ולחברי כנסת. מדובר בהוצאות בחו"ל, צירוף בן או בת זוג לטיסה בחו"ל, שירותי תקשורת בבית (טלפון, פקס ואינטרנט), עיתונים חינם, כיבוד ואירוח, הוצאות נסיעה בכביש אגרה וכן לימודי שפה, ייעוץ פנסיוני ומינוי לטלוויזיה.
ועדת הכספים היא זו שקובעת את שכרם של נושאי משרה בכירים, כלומר שרי הממשלה, השופטים ונשיא המדינה, בעוד ששכרם של חברי הכנסת נקבע על ידי ועדת הכנסת בלבד. שר המשפטים קרא לוועדה ליזום חוק שיקבע שכר כולל, ללא כל התוספות השונות. גם הפעם, עקב מורכבות נושא ההטבות, החליטה הוועדה שלא להחליט, והעבירה את הטיפול לצוות הבדיקה שהוקם בראשותו של גפני.