8 שעות שינה בלילה? יש אנשים שמסתפקים ב-4
הם ויתרו כבר מזמן על שש שעות שינה מטכ"ליות: ארבעה אנשים שמסתפקים בארבע שעות שינה בלילה מספרים ב"זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות" מה הם עושים כשכולם שקועים בתרדמה, ועוד מעזים להתלונן שאין מספיק שעות ביממה
אחד עד שלושה אחוזים מהאוכלוסייה מוגדרים כאנשים "קצרי שינה" ,(SHORT SLEEPERS) הזקוקים לכל היותר לשלוש או ארבע שעות שינה בלבד ביממה. אתם בטח חושבים שהם מסתובבים עצבניים, אבל מחקרים מוכיחים שלמרבה הפלא מדובר דווקא באנשים קלילים ואופטימיים.
"השונות בצרכים של בני אדם נקבעת גנטית," מסביר ד"ר ברוך אלעד, מומחה בנוירולוגיה ורפואת שינה מהמרכז לרפואת שינה בטכניון. "רוב האנשים זקוקים לשש-שמונה שעות שינה, ונכון להגיד שככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו צורכים פחות שעות שינה, אבל זה עדיין יהיה בטווח הזה.
"מחוץ לטווח הזה יש חריגים שבאמת זקוקים לשעות מעטות מאוד, ואין להם שום הפרעות שינה. זה הצו הביולוגי שלהם. זו כמות השעות שנקבעה להם מלמעלה, ועם הכמות הזאת הם מסוגלים לתפקד באופן נורמלי בלי להיות ישנוניים במהלך היום, בלי להשלים שעות בסופי שבוע ובלי לשלם על זה מחיר. אצלם כל תפקודי הגוף בשינה מתבצעים במעט שעות".
לכל היתר ממליץ ד"ר אלעד לא לקמץ בשעות שינה. "לא לישון מספיק ולעבוד אינסוף שעות נחשב לגבורה ולהפגנת נאמנות למקום העבודה, אבל אנשים שחוסכים בשעות שינה משלמים על זה מחיר גבוה.
"שינה היא צורך ביולוגי, ממש כמו אכילה ושתייה, ומי שחוסך בשעות שינה נמצא בסיכון גבוה לפתח מחלות כמו סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב, וסובל מירידה בתפקודים הקוגניטיביים והמוטוריים.
"אנחנו שומעים הרבה אנשים שמתפארים שהם יכולים לתפקד בלי שינה, אבל לרוב זה לא נכון ומדובר רק בהתפארות חברתית. האנשים האלו מתפקדים הרבה פחות טוב ממה שיכלו לתפקד אילו היו ישנים כמו שצריך".
קניות בלילה
ער: ד"ר אריק איימס ,(38) מומחה להצערת הפנים ולהצרת היקפי הגוף, רווק מתל-אביב.
ישן: 5-3 שעות בלילה.
לא ינום: "עד גיל מסוים הייתי נורמלי. זאת אומרת, ישנתי שמונה שעות בלילה כמו רוב האנשים. השינוי התחיל באוניברסיטה שבה למדתי רפואה ביוהנסבורג. הייתי יו"ר הסטודנטים, היו לי חיי חברה מאוד תוססים, וגם הלימודים היו אינטנסיביים במיוחד. המון פעמים יצא שהייתי מתיישב ללמוד רק ב12- בלילה עד חמש, שש או שבע בבוקר, ומתעורר בתשע-עשר. מאז הגוף התרגל לישון מעט שעות ולתפקד טוב."
סדר יום: "אם אני צריך להיות בחדר ניתוח, אני מתעורר כבר בשעה שש בבוקר, אבל בדרך כלל אני מתעורר מאוחר יותר, בסביבות שבע וחצי. לוקח לי שעה וחצי להתארגן בעצלתיים: להתקלח, לשתות קפה, להתעדכן בחדשות, וזה זמן האיכות שלי עם עצמי. כשאני מגיע לקליניקה, אני מתחיל בפגישות עם מטופלות, ואם מנהלות הקליניקה לא שמות לזה גבול, זה יכול להימשך עד 11 בלילה."
בזמן שכולם ישנים: "אני יוצא לאכול או לשתות משהו עם חברים ערניים, מסדר את הבית, רואה סרטים ישנים בקולנוע הביתי, אוכל משהו קל וקורא מאמרים רפואיים כדי להתעדכן. אני אספן של מכוניות משנות ה,70- שאני מאתר בארצות הברית. בלילות אני מוציא אותן לטיול כדי שלא יעלו חלודה, ונהנה מחוויית נהיגה בלי פקקים. אני גם עושה קניות בלילה כי זה כיף: אין תורים ליד הקופה! זה גם מזכיר לי מאוד את חיי האוניברסיטה, כשהייתי חי בעיקר בלילה."
רגעי עייפות: "אני מנסה לא לאכול ארוחה כבדה במהלך היום, יש לי בקליניקה חדר עם מיטה שלא השתמשתי בה אפילו פעם אחת ומקלחת. מקלחת קצרה של חמש דקות מסדרת אותי מחדש."
לישון מעט - ברכה או קללה? "ברכה. אני מנצל את החיים עד תום. אנחנו מבזבזים שליש מחיינו על שינה, ואני בעצם מרוויח שנים".
הגוף התרגל לישון מעט שעות. אריק איימס (צילום: עמית מגל)
חבר באפלה
ער: אוהד סרויה (26), בעל חנות הבגדים "דה בראנץ'", רווק מתל אביב.
ישן: 5-4 שעות בלילה.
לא ינום: "שמתי לב שככל שאני ישן פחות, אני מרגיש טוב יותר. אם אני באקסטזה לפני פרויקט חשוב, אני לא ישן בכלל וערני כמו שור. אני מסוגל ללכת להתאמן בשמונה בבוקר, ואז אני מקבל כוחות שאני לא יודע מאיפה הם. אני זקוק לכל היותר לחמש שעות שינה בלילה, אבל מסתדר טוב גם עם פחות. העניין הזה עם השינה הוא מאוד אמוציונלי. זה בא אצלי מהרגש, כי אני תמיד מרגיש חסר מנוחה, רוצה לעשות עוד משהו. אני בסטרס אם אני הולך לישון מוקדם, כי אז אני מרגיש שאני לא עושה כלום. אשמח מאוד לעוד כמה שעות ביממה."
סדר יום: "אני קם בשמונה בבוקר ועובד באופן מאוד אינטנסיבי עד שש-שבע בערב. אחרי העבודה אני הולך כל יום לחדר כושר לאימוני כוח ולאירובי, וחוזר הביתה בעשר בלילה. אני מרגיש שכולם סיימו את היום, ואני רוצה רק להתחיל אותו."
בזמן שכולם ישנים: "מחשב ועבודה, בעיקר עבודה. אני צופה בתצוגות אופנה ומסדר את הבית. אני אוהב את השקט הלילי, אבל אם אני ממש רוצה לדבר עם מישהו, יש לי חבר שאני תמיד יכול לקפוץ אליו, גם בשלוש בלילה."
רגעי עייפות: "אני שותה מים ומתחיל לזוז, מפעיל את הגוף. כושר תמיד מעורר אותי. כשאני מגיע לחדר כושר אני עייף, אבל אז אני שוטף פנים ונכנס לאנרגיות."
לישון מעט - ברכה או קללה? "ברכה, כי אני יכול לעבוד יותר. שמונה שעות שינה הן בזבוז נורא של זמן, ואני מרגיש שאני רוצה ליהנות ולמלא את הזמן, כי חיים רק פעם אחת".
כביסה בעלטה
ער: מוטי עשור ,(33) מעצב שיער, נשוי ואב לשלושה מבאר-שבע .
ישן: שלוש שעות בלילה, ולפעמים בכלל לא.
לא ינום: "תמיד קמתי לפני כולם והלכתי לישון אחרון. לפעמים, במיוחד בקיץ, אני לא ישן בכלל, ועדיין עובד יום עבודה מלא. לא מזמן נולדה לי בת והייתי ער 24 שעות ברציפות, כולל יום עבודה ואימון ספורט קשה בבוקר. בשנים שהייתי סטודנט לאמנות עבדתי בשתי משרות מלאות ביום, שמונה שעות כל משרה, והספקתי להכין עבודות ולהתכונן למבחנים. גם אבא שלי כזה וגם סבא וסבתא היו כאלה.
"אני זוכר אותי ואת אבא, שעבד מחמש בבוקר ועד שתיים בלילה, מגיעים לסבא ולסבתא בשתיים לפנות בוקר. הם היו מחכים לנו עם לחם טרי שנאפה בתנור, ערים לחלוטין. אצלם זה היה שיא היום. רק כשהכרתי את אשתי, הבנתי שיש הבדל בין אנשים שקמים לאנשים שמתעוררים. לוקח לה שעתיים אחרי שהיא קמה להבין על מה אני מדבר איתה."
סדר יום: "אני מתעורר בשלוש-ארבע לפנות בוקר ערני וחד. בחמש אני כבר יוצא לרכיבה על אופניים, חוזר הביתה בסביבות שבע, מעיר את הילדים ושולח אותם לבית הספר ולגן. לעבודה אני יוצא בסביבות שמונה ועובד עד שמונה בערב. אחרי העבודה אני לפעמים חוזר הביתה ונשאר עם הילדים עד שהם נרדמים והולך לישון שעה-שעתיים אחרי שכולם כבר ישנים."
בזמן שכולם ישנים: "בלילות יש לי הזדמנות להסתכל על הילדים. אני ממש משתדל להיות שקט כדי לא להעיר אף אחד. פיתחתי חוש שמיעה מאוד חד וטכניקות איך להציץ בילדים בלי להעיר אותם, כולל סגירה שקטה של הדלת ולחיצה על מתג החשמל. חוץ מזה אני רואה טלוויזיה, גולש באינטרנט, מפעיל מכונת כביסה. אני קפטן קבוצת רכיבות שטח ארוכות, כך שלפעמים, בעיקר בשבתות, אני יוצא לרכיבות של לילה שלם."
רגעי עייפות: "מספיק לי לנמנם 15 דקות בישיבה, ואני מטעין מצברים יופי ככה. אני משתדל לא להגיע למצב של עייפות ממש כדי לא לעשות שטויות."
לישון מעט - ברכה או קללה? "באופן כללי - ברכה. אני עובד המון שעות בעמידה, רואה צעירים ממני קורסים ושומע אחרים אומרים שהם לא מספיקים כלום. לדעתי אני מספיק מספיק".
מתעורר בשלוש-ארבע בבוקר. מוטי עשור
פילאטיס בחשיכה
ערה: ברטה בלילטי ,(45) מעצבת שמלות כלה, נשואה ואם לשלושה מאשדוד.
ישנה: 4-3 שעות בלילה.
לא תנום: "מאז שאני זוכרת את עצמי אני עם אדרנלין גבוה, תמיד צריכה להתעסק במשהו ולעשות הרבה דברים ביחד. הראש שלי כל הזמן חושב, ואני הכי אוהבת את השעות הקטנות של הלילה, כשהכל שקט ואז אני יכולה להמשיך לעבוד. כנראה שלא מספיקות לי 12 שעות עבודה ביום, והלוואי שהייתי מצליחה להכניס עוד דברים."
סדר יום: "אני מתעוררת בשבע בבוקר, מתארגנת, מסדרת את הבית, עושה הליכה לפחות שלוש פעמים בשבוע, מכינה סיר אוכל לילדים. בתשע אני מגיעה לעבודה - העסק שלי הוא בית אופנה שכולל מתפרה, מספרה ואיפור ומעסיק 30 עובדים. אני מתחילה במתפרה ואז נכנסת לסטודיו לפגישות ולמדידות עם הכלות.
"לקראת ארבע מגיע החלק הכי מרגש ביום - יציאת הכלות, הרגע שבו החתן פוגש את הכלה לראשונה עם השמלה. במקרה הטוב אני מגיעה הביתה לקראת שמונה-תשע, לפעמים 12 בלילה. בתקופות של עבודה על קולקציה חדשה אין לי יום או לילה, ובכל מקרה אני לא הולכת לישון לפני השעה שלוש. גם שלוש-ארבע השעות שאני ישנה הן לא רצופות, כי אני חייבת כל הזמן להיות בקונטרול."
בזמן שכולם ישנים: "הכל שקט ורגוע, וכל הזמן צצות לי השראות, גם מסרטים שאני רואה. אני מעלה רעיונות חדשים לשמלות, מציירת, עושה פילאטיס, מארגנת את הבית. גם ככה אני לא מספיקה כל מה שאני רוצה לעשות, והלוואי שהיו עוד כמה שעות ביממה."
רגעי עייפות: "אין כאלה."
לישון מעט - ברכה או קללה? "ברכה, ואני מודה לשם כל יום שאני כזאת".
לפנייה לכתב/ת 
