לאן נעלמו כללי הנימוס בעולם הדייטינג?
האם בגלל הסטטיסטיקה לפיה יש פחות רווקים זה אומר שהם יכולים להתנהג כמו שהם רוצים? למקבל, להבריז, לזיין על ימין ועל שמאל ולטעון שכל הבחורות שרלילות, להתעלם ולסנן?
אני יושבת בבר השכונתי מחכה להמבורגר חדש, כי הקודם שהחזרתי עשה "מו" בצלחת. עוד ערב שגרתי בעיר הגדולה עם ידידי א', ואז בא התיישב איתנו הברמן.
הוא אפילו מנסה לשכנע את ידידי שזה הזמן להתחיל את "תקופת המניאק"
שלו, כי אין לו מה להפסיד. זה מה שהעיר מציעה, והוא צריך לחבוש את כובע הטווס שלו, להצטייד בטונות של ביטחון עצמי, כי זה "הן" שצריכות אותו ולא להיפך.
בהמשך, המחשבה שמתווספת לזה היא שאם מישהי רווקה, מחפשת זוגיות, ועוד גם חיה בתוך סביבה שיש בה ביקוש רב של בחורות ולא היצע רב של בחורים, אז האגו שלה אי שם מתחת לאדמה, יחד עם כורי הפחם. היא בטח מרגישה רע לגבי עצמה, וכל מילה מבחור שעובר ברחוב, או בפייסבוק שלה, תגרום לה להתעלף ממנו, להענות לחיזוריו ולהינמס בחיבוקיו.
יש לי כישרון למשוך לעברי בחורים צעירים שמנסים להוכיח לי שהם מכירים את העיר הגדולה, מכירים את המוח הנשי, ובעיקר מכירים את עצמם ויודעים שהם נורא חכמים למרות גילם הצעיר. גם הפעם לא אכזב אותי הכישרון הזה, ואכן הבחור שהתיישב לידינו היה כזה. ככל שהתמשכה השיחה, המבטים שקיבל ממני ידידי העבירו דבר אחד "ברגעים אלה אני כבר מקלידה בראש את הטור הבא". והיום - על אגו, נימוס ומה שביניהם.
בואו לדבר על דייטינג ועל נימוס גם בפייסבוק של ערוץ יחסים
רשת זה לסטוצים, חכה זה לזוגיות --גולדי הארט
אז אנחנו יושבים בבר, ומדברים על (איך לא?) המין הגברי, המין הנשי והקשר (או היעדרו) שביניהם. הברמן הכה-צעיר מצטרף לשיחה שלנו ומסביר שממחקרים שקרא אפשר לראות שבעיר יש יותר רווקות מרווקים, וזו הסיבה שהעיר מתנהלת כפי שהיא מתנהלת.
פאוזה. אם יש משהו שמוציא אותי מכליי זה אנשים שעברו לעיר הגדולה לפני יומיים וחצי ומנסים להסביר לי את המכניזם שלה. אני חיה שנים רבות בעיר הזו, ואחד הדברים הברורים שיש להגיד עליה שאין בה שום דבר ברור. היא מתנהגת לכל אחד אחרת, וכל אחד מתנהג אליה אחרת.
כשבחור שגר פה יומיים מנסה להסביר לי שבעיר הזו כולם רק מחפשים לפרוש רשת ולמצוא קשר, אני מסבירה לו שרשת פורשים בשביל זיונים וחכה מוציאים בשביל לדוג זוגיות. בתור בחורה ליברלית שחושבת שכל אחד זכאי לדעתו, החלטתי שניתן לו עוד צ'אנס לשטוח את התיאוריות שלו.
הוא ממשיך ומסביר, בחצי קריצה, שבגלל שיש יותר בחורות, אז הבחורים יכולים להרשות לעצמם להתנהג כמו שהם רוצים ורק לכייף לכייף לכייף.
ובכן, תנו לי ילד פריפריה שהגיע לעיר הגדולה, ואתן לכם "קייטנת חינוך לנוער": ולכן אני שואלת אותו אם הוא הגיע לעיר כדי לחפש זיונים, והוא עונה לי שב"לכייף" הוא לא מתכוון לזיונים, אלא גם חתונה זה כיף.
כן, בטח. מה נראה לו, שנולדתי אתמול? הרי את הבחורים שאמרו לי שחתונה זה כיף אפשר לספור על כף יד אחת, וגם זו תהיה של נגר שהיו לו יותר מדי תאונות עבודה. אני מבהירה לו שיש לו פה עסק עם מישהי שקצת מבינה מה קורה בעיר ומה קורה במוחם של גברים (טוב, לא באמת) והוא יכול לדבר בשקיפות מלאה.
הוא מִתרצה ומסביר שאכן בעיר הזו יש היצע בלתי מוגבל, ולכן הוא יכול לכייף בלי לחשוב על זו שמולו, כי הרי מחר תהיה מולו מישהי אחרת. נו, ככה עובד ההיצע בעיר, לא ככה?!
עוד מבט:
אפשר גם אחרת: שיטת האנטי-התעלמות
גיגה
כשהייתי צעירה ויהירה, לא ידעתי כמה התעלמות יכולה לצרוב. "סנובית" היה כינוי שהכרתי היטב. הרווחתי אותו ביושר. אבל מאז למדתי, את השנוא עליך אל תעשה לחברך (גם בג'יידייט)
בואו נעשה סדר! זה נכון חלקית שבגלל שיש יותר בחורות, אז לבחורים יש יותר היצע. לא בכך עסקינן, אלא ביכולת לתפוש את עולם הדייטים כעולם עם חוקי נימוס אחרים, שלא לומר עם חוסר נימוס בסיסי בין אנשים.
אז מה הוא אומר בעצם? שבגלל הסטטיסטיקה שיש יותר בנות מבנים הם יכולים להתנהג כמו שהם רוצים? או במילים אחרות - לפלרטט עם אחת ולצאת עם אחרת, להבריז מדייט, לזיין על ימין ועל שמאל ולהגיד אחר כך שכל הבחורות שרלילות, להתעלם בסופר ממישהי שיצאת איתה או סתם לסנן טלפון/ סמס / מייל ועוד?
נימוס הוא שמן לחברה מתוקנת --אלמוני
התפישה (המוטעית) הזו, שנשים מיואשות, עייפות ועצובות ממצבן הרווקותי, מביאה גברים רבים להתנהגות שאינה מכבדת לא אותן ולא את זו שמולן.
בעצם אותו בחור (ואני חותמת על זה שיש המונים כמוהו) טוען שאנחנו צריכות להגיד תודה על כל אחד שמסתכל עלינו, מחייך לעברנו, מתחיל איתנו ומבטיח לנו לצלצל ביום שאחריי. כי הסטטיסטיקה הרי לרעתנו. אגב, הסטטיסטיקה לא צריכה לבדוק אחוזי רווקים מול רווקות, אלא אחוזי מחפשים מול מחפשות. אני מניחה שגם אז מספר הבחורות יהיה גדול ממספר הבחורים, אבל עדיין, במצב כזה, אולי בחורים יבינו שהם צריכים וחייבים להתנהג בנימוס. לא כי אמא שלהם חינכה אותם ככה, אלא כי בבואנו לחפש ולמצוא (!), אנחנו הבחורות מחפשות בחור טוב, ולא מישהו שתקוע עם חליפת טווס מפורים האחרון.
ועוד מבט:
לא, אני לא ערה בשבילך באמצע הלילה
שיר וורובל
במקום לחזר ולשלוח פרחים, חלק מהגברים אפילו לא טורחים להוסיף סימן שאלה בסוף הסמס, אלא פשוט פוקדים עליך להתעורר לכבודם. אם הם מחפשים אותך, את אמורה להיות מוכנה ומזומנה, ולא משנה מה השעה
הלוווווו, נראה לכם???
אנחנו לא באגדה, לא כל אחת משלשלת פה שיער מהחלון לנסיך הקרוב למקום מגוריה. תכניסו את זה טוב טוב לראש שלכם, כי כנראה שככל שזה נוגע לזן מסויים של בחורים, נימוס אינו ברירת המחדל. ככל שהאגו גבוה כגורד שחקים, כך תקטן מידת הנימוס. כך גם במקרה שיחשוב שהבחורה שמולו היא בעלת ביטחון עצמי נמוך.
מה אני אמורה להסיק מזה? האם רק כשבחור נתקל בבחורה בעלת אגו יציב וביטחון עצמי הוא ינהג בה כשווה לו? יכבד אותה? יכבד את המעמד? יש לי תחושה שדווקא אז הוא יברח ממנה, כי הוא לא יידע איך להסתכל למישהי בגובה העיניים.
אמרו את זה לפניי, יגידו את זה אחריי, ואני אומרת את זה גם: בחור טוב בעל התנהגות נאותה הוא מצרך נדיר! עם קשר לסטטיסטיקה, ובלי קשר לסטטיסטיקה - ברגע שבחור טוב ישתכנע שמותר לו להתחיל להתנהג בצורה דוחה, כי הוא יבנה על זה שהביקוש עבורו גבוה והוא חסין, הוא יהיה בבעיה. שכן ברגע שהוא אינו נוהג בדרך נאותה - ערכו יורד באורח פלא.
זכרו: בחור טוב זה כמו קוטג' - ערכו יכול לרדת בעקבות דעת קהל שלילית!
>>> אשה יקרה, כך תקבלי גבר מנומס
לפנייה לכתב/ת 
הנימוס קשור משום מה לרמת האגו
צילום: index open
מומלצים
