אשה יקרה, עם קצת עזרה - תקבלי גבר מנומס
אם ראינו שאנחנו שולחים הודעה "ערה?" מקבלים תשובה "בוא" ואחר כך יש סקס (פעילות מהנה לכל הדעות), נמשיך לפעול ככה בלי לשאול את עצמנו אם יש דרך טובה יותר להתנהל ואם יהיה לנו טוב יותר בזוגיות אמיתית ומעשירה. תגובה לגולדי הארט
לדעתי, את לא רוצה להכניס את כללי הנימוס לדייטים, את רוצה לקבל יחס מסוים מגברברי תל אביב. זה אפשרי!!! אנחנו חיות משוכללות יחסית, והחברה המודרנית קצת הגבילה אותנו.
בואו לדבר על נימוסים גם בפייסבוק של ערוץ יחסים
את (או רוב הנשים התל אביביות שחוו לעומק את סצינת הדייטים) מנוסה, ראית הכל ושמעת הכל. זאת הבעיה, המוח האנושי רגיל לפעול בתבניות, כך הוא מזהה דברים שהוא רואה, כך הוא מגיב למצבים והתנהגויות. את מכניסה באופן ישיר כל גבר לתבנית, לא כי את רוצה, כי ככה המוח פועל ואת לא משתחררת מזה - זה המניאק שמחפש רק סטוץ עם דוגמנית, זה החנון שלא יודע מה הוא רוצה, זה הילד שהגיע מהפריפריה ומדליק אותו מבוגרת.
לגברים מאוד קל עם זה, ככה אנחנו מתוכנתים בדרך כלל - בקו ישר ובלי לשאול שאלות. עושים א' ואז קורה ב'. אם ראינו שאנחנו שולחים הודעה "ערה?" מקבלים תשובה "בוא" ואחר כך יש סקס (פעילות מהנה לכל הדעות), נמשיך לפעול ככה בלי לשאול את עצמנו אם יש דרך טובה יותר להתנהל ואם יהיה לנו טוב יותר בזוגיות אמיתית ומעשירה.
לכן הצעד הראשון צריך להיות – נסי להשתחרר מהתבנית, תגלי שיש דברים שלא ראית למרות שהיו שם קודם, "נקודה עיוורת" שלך שכיסתה תכונות ופעולות חיוביות של הצד השני כי בכלל לא ציפית שיהיה שם. זה שאת שופטת אותנו לפי תבניות מקשה עליך לראות את נקודת האור בקצה המנהרה.
עכשיו, אני לא אומר שכל גבר הוא פוטנציאל בלתי ממומש של רגישות, הבנה וג'נטלמניות בריטית, אבל כמעט כל גבר יכול להיות יותר ממה שהוא נראה בעיני אותה רווקה למודת קרבות - ולפעמים הרבה יותר. החיים לימדו אותנו אחרת. אמרו לנו מגיל אפס שאנחנו צריכים להיות יותר חזקים ויותר עמידים, רק תחשבו איך תתייחסו לילד קטן שבוכה כשקיבל מכה במשחק כדורסל ואיך תתייחסו לילדה קטנה שבוכה מאותה סיבה. מה שקורה זה שלמדנו להחזיק בפנים, לא לדבר אלא להגיב ואף פעם לא ממש שאלו אותנו איך אנחנו מרגישים עד שלא נתקלנו ביצור המוזר שנקרא בחורה שמחפשת זוגיות.
מה אפשר לעשות עם זה?
שיתוף והבנה עושים טוב גם לגברים
להבין שאנחנו יכולים יותר מזה ושאנחנו צריכים זמן ועזרה מסוימת בדרך. לא כי צריך לאלף אותנו לעשות דברים שאנחנו לא רוצים, אלא כי לכולם לוקח זמן להבין שיש דרך אחרת מזו שהם רגילים לה (הסיפור עם התבניות). זה כמו לעבור לראות את העולם ב-HD, פתאום אתה מקבל תמונה עם עוד עומק וחדות שלא ידעת שקיימת. הבעיה היא שרובנו לא מגיעים עם הכנה ל-HD מהבית, צריך לעבוד על זה. והרי הגילוי המסעיר – שיתוף והבנה עושים טוב גם לגברים, רובנו פשוט לא יודעים איך להגיע לשם.
מישהו כותב לך "ערה?" והיית רוצה גם לענות בחיוב (הסכמנו כבר שזו פעילות מהנה לכל הדעות), אבל גם לקבל יותר מזה? כשיגיע, תתני לו כוס קפה או בירה ותדברי איתו כמה דקות לפני, תסבירי לו שאת מעדיפה שיגיד לך כמה את נראית טוב כשהוא מגיע או שיכתוב בהודעה "ערה? חשבתי עלייך ורציתי לראות אותך", גם אם בהתחלה הוא לא מבין בדיוק למה הוא עושה את זה. תסבירי לו בפעם הבאה.
לא צריך ליפול עליו עם כל רצונך לתמיכה נפשית או לדרוש שיספר לך בפירוט איך הוא מרגיש ועל מה הוא חושב, הוא לא יצליח וזה רק יתסכל אותו. לכי איתו צעד צעד, כי הוא צריך ללמוד. הקשיבי לו. אמרי לו שאת שמחה לראות אותו, שהיה לך נעים כשהוא אמר לך כמה את יפה. המלחמה בציניות אינה קלה, התסכולים בדרך רבים, והפיתוי לראות נקודות אור בבחור כשהן לא באמת שם הוא גדול.
מה בעצם רציתי לומר? אל תתפשרי על "נימוסים מקולקלים", אלא דרשי ממנו יותר, אבל לאט, גם אם זה דורש גם ממך הרבה הבנה, השקעה וסבלנות.
לפנייה לכתב/ת 
