סער נגד חוק סינון השופטים: "סכנת פוליטיזציה"

"חוק סינון השופטים" של ח"כ יריב לוין מהליכוד כבר עושה שמות באופוזיציה, אבל גם בתוך מפלגתו שלו יש גורמים בכירים שמרגישים שנחצה עוד קו מסוכן. בעקבות הפרסום ב-ynet, שר החינוך, גדעון סער, הביע בצהריים (יום ד') התנגדות לחוק שלפיו ועדת החוקה של הכנסת תוכל להטיל וטו על מינוי שופטים לבית המשפט העליון, ואמר כי מדובר ב"הצעת חוק בעייתית שיוצרת סכנה ברורה של פוליטיזציה מוחלטת של מינוי שופטי ישראל".

סערת "חוק החרם" - כתבות אחרונות ב-ynet:

• "פצצה פוליטית שהונחה לפתחה של ביניש"
• המערכת הפוליטית סוערת: 'חוק הזוי רודף חוק בזוי'
• ביבי נעלם, בוז'י נאלם / אטילה שומפלבי, פרשנות
• מרידור: למה נתניהו לא עצר את חוק החרם?
• באופוזיציה התקזזו בחוק החרם: "זה לא קוטג'" 
  

לפי הצעת החוק, ועדת החוקה של הכנסת תחליט אם לאשר את מועמדותו של שופט לבית המשפט העליון, לאחר שתקיים

הליך שימוע פומבי לכל מועמד. במהלך השימוע הפומבי יישאל המועמד שאלות על ידי חברי הכנסת בכל הנוגע "לעמדותיו המשפטיות והחוקתיות, לתרומתו לחשיבה המשפטית, לתפישת עולמו הנוגעת לשאלות צדק ומשפט, לעניין האיזון הראוי לדעתו בין ערכים שונים ולעניין תפישתו את עקרון הפרדת הרשויות". החוק יחול גם על מינוי נשיא בית המשפט ומשנהו.

לאחר הליך השימוע, תחליט הוועדה אם לאשר את המועמדות. אם תפסול הוועדה את המועמד, הוא לא יוכל לשמש כשופט בבית המשפט העליון. אם תאשר אותו, יועבר הכדור לוועדה לבחירת שופטים, שתכריע בסוגייה כפי שמתרחש כיום.

שר החינוך סער אמר כי "אין כל צורך במעורבות ועדת החוקה של הכנסת בהליך המינוי ובמתן סמכות לה לפסול מועמדים". לדבריו, "אכן יש מקום לשקיפות ופומביות בהליך המינוי, ולגיטימי גם לשקול את תפישת עולמם של המועמדים לשיפוט כפי שהצעתי בעבר בהצעות חוק שהגשתי לכנסת ה-16 וה-17, אולם הליך שימוע פומבי ניתן לעשות בוועדה לבחירת שופטים, שבה מכהנים גם נציגי הכנסת".

"לכבד את הרשויות האחרות"

גם יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, התבטא נגד הצעות החוק האחרונות וההתבטאויות של חברי מפלגתו. "אני מגנה בכל תוקף את הניסיונות להלך אימים על בית המשפט העליון ועל שופטיו. כנסת העומדת על כבודה, חייבת לכבד את הרשויות האחרות ובוודאי את הרשות השופטת".

הוא אמר כי יש דרכים לגיטימיות להגיב ולבקר את פסיקת בית המשפט העליון, בביקורת ציבורית או בחקיקה. "אולם השמעת איומים, הן במרומז והן באופן ישיר, כמו גם הגשת הצעות חוק פרובוקטיביות - אינן חלק מהתרבות הפוליטית ומהשיח הציבורי הלגיטימי". ריבלין הוסיף כי "בדמוקרטיה יש חילוקי דעות בין הרשויות הן דבר טבעי, אך את הוויכוח והמחלוקת יש לנהל שלא באמצעות איומים ודה-לגיטימציה של בית המשפט העליון, שהוא מוסד מפואר וחשוב מאין כמוהו בדמוקרטיה הישראלית".

מי שעוד התבטא בנושא הוא השר דן מרידור. הוא אמר שהצעת החוק לאשר מינויי שופטים בוועדת כנסת "חותרת תחת הערכים הדמוקרטים של מדינת ישראל ומהווה סכנה לאיזון הדמוקרטי". הוא ציין שאין להצעה שום סיכוי להתקבל בממשלה. לדבריו, "תנועת הליכוד חרתה על דגלה את שמירת החוק ועליונות המשפט ואין שום סיבה בעולם שהליכוד יתחרה בהצעות של מפלגות אחרות".

האופוזיציה: "בית קברות לדמוקרטיה"

באופוזיציה, התגובות היו חריפות בהרבה. ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר על רקע הצעת החוק כי "נחשול של חקיקה אנטי-

דמוקרטית מאיים להטביע אותנו. יוזמת החוק הזו נועדה לשגר לבית המשפט העליון מסר מאיים ורב עוצמה לקראת הדיון

בחוקתיות חוק החרם. המרחב הדמוקרטי מצטמצם מיום ליום. אני קורא למחנה הדמוקרטי להתגייס עכשיו בהמוניו למחאה ופעולה משותפת: אם לא נתגייס כולנו היום להגנת הדמוקרטיה - לא תישאר דמוקרטיה להגן עלינו".

ח"כ רוחמה אברהם (קדימה) אמרה כי מדובר במהלך נוסף שיבייש את ישראל בקרב הקהילה הבינלאומית. "נתניהו מצליח להביא את ישראל לשפל דמוקרטי, מוסרי וערכי שלא היה כמוהו. ח"כ זאב אלקין וח"כ יריב לוין (יוזם החוק) הם רק העריסה

בידיו המסוכנות של נתניהו", אמרה ח"כ אברהם.

ח"כ איתן כבל (עבודה), מהמתנגדים העיקריים לחוק החרם, אמר כי "הכנסת, מעוז הדמוקרטיה הישראלית, הופכת בחסות קואליציית האימים של נתניהו לבית הקברות הגדול ביותר של ישראל הדמוקרטית". לדבריו, "ראש הממשלה, בשתיקתו המביכה לנוכח ההשתוללות החוקתית של מפלגתו ושותפיו הטבעיים, הופך להיות הקברן הראשי של הדמוקרטיה הישראלית

ולאיש שייחתם בספרי ההיסטוריה כמנהיג שבתקופתו הידרדרה ישראל אל השפל הגדול בתולדותיה. אני קורא לו לצאת מהשיתוק שאוחז בו כבר למעלה משנתיים ולהורות להפסיק מיד את מחול השדים הנורא המתחולל לנגד עינינו ומסכן את שלמותה של החברה הישראלית".