פוליטיקת הנדל"ן: התהום שבין רוטשילד לירושלים
יו"ר ועדת הכלכלה כרמל שאמה הוא הפרויקטור של נתניהו לסופרטנקר הנדל"ן, שלא כולל דיור בר השגה. מירי רגב לא מגיעה לדיוני הוועדה על החוק וברוורמן וקירשנבאום הסכימו להתפשר על "תמהיל חברתי". כשהח"כים לא מבקרים במאהל
ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) נלחץ בסוף השבוע בין הסדן של הפגנת האוהלים הצוברת תאוצה, לבין פטיש של ראש הממשלה. שאמה-הכהן אמור להיות האיש המשפיע ביותר על המשקל שיקבל הדיור בר השגה בסופרטנקר הנדל"ן של נתניהו, אבל מאיים עליו הפטיש של ראש הממשלה, אבי החוק. הח"כ מהליכוד הוא מינוי של נתניהו בראשות הוועדה המשותפת של הכנסת המקדמת את החוק.
היעד החפוז של היו"ר הנמרץ הוא להשלים את החקיקה בתוך שבועיים, אחרי פחות מחודש של עבודה. קצב רצחני לחוק בעייתי ושנוי במחלוקת שנועד לפתור את מצוקת הדיור, אבל אין בו ולו הוראה אחת המתייחסת לחסרי הדיור. היום (א') הוועדה הייתה אמורה להתכנס לישיבתה הרביעית. היא נדחתה למחר. המהומה התקשורתית שחוללה הפגנת האוהלים בסוף השבוע, סחפה אותו להוביל את הוועדה, במקום הישיבה, לסיור הזדהות במחנה המאולתר מול תיאטרון הבימה.
"אני מרגיש שעלינו החובה לבקר את הצעירים במאהל הדיור גם אם הביקור עלול להיות לא נעים", אמר כרמל שאמה-הכהן בהודעה לכתבים. "בימים הקרובים הוועדה תצטרך להכריע גם בשאלות הדיור לצעירים ודיור בר-השגה. התקשורת מוזמנת". בכל אשמה התקשורת. וזה אותו יו"ר ועדה נכבד אשר רק לפני שלושה ימים דחה פעם נוספת הצעה לתקן את החוק כך שיקבע מכסות לחסרי הדיור ואמצעי הרכישה או השכירות.
שאמה-הכהן העדיף לאמץ את הביקורת של נציג ראש הממשלה מדוע התיקון הזה איננו רלוונטי בחוק הנדון. "מדובר בנושאים שעלולים להיגרר לבג"ץ, מה שיאריך בחודשים רבים את הדיונים בכל תכנית בנייה בוועדות הדיור הלאומי, כי המתכננים יידרשו להציג נתונים וסקרים שיענו על הצרכים, אחרת ידחו אותם בבית המשפט", אמר ד"ר גבי גולן. כלכלן בלשכת נתניהו.
ההסתייגות הזאת נדחתה ברוב קולות, גם של הח"כים אבישי ברוורמן (עבודה) ופאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו). הרי לפניהם מדד האכפתיות העניינית של חברי הכנסת לנושא הבוער. 12 ח"כים בוועדה ורק שליש טורחים להיות מעורבים בחקיקה החברתית הקריטית ביותר בשעה זו. תיכף נגיע לח"כ הרביעי שהתנגד. ברוורמן וקירשנבאום דווקא תמכו בדיון בהכללת "התמהיל החברתי" בחוק. אבל הסכימו להתפשר.
מעניין איך ולמה. כי נציג ראש הממשלה היה מוכן לכלול את הדיור בר השגה רק במטרות החוק. מס שפתיים על פני הדברים. כי מטרות החוק לא מופיעות בראש החוק כנהוג. היו"ר אמר שהם ייתווספו אך הדגיש, "אני אחליט מתי". הוא לא התחייב למועד כלשהו אחרי שנציג ראש הממשלה אמר מה שאמר. וזה אחרי שלשכת שאמה-הכהן הביעה מורת רוח בראשית השבוע שעבר מהבלטת ynet של הביקורת על החוק "המיותר והמסוכן".
המבקר החריף והעקבי, גם בנוכחותו בישיבות הוועדה, הוא ח"כ דב חנין (חד"ש), ראש הלובי הסביבתי בכנסת. הוא דואג גם לסביבה החברתית. היו"ר שאמה-הכהן אמנם הצהיר בפתח הדיון על החוק ש"הירוק החברתי חשוב יותר מהירוק הסביבתי", והבטיח שהחוק לא יצא מהוועדה כמו שנכנס. בפועל, עד כה, הוא נראה יותר בשטח האפור במאמציו להעביר את החוק קרוב לנוסח הממשלתי עם תיקונים קוסמטיים, לא מהותיים.
את ח"כ מירי רגב (ליכוד) לא רואים ולא שומעים בוועדה הזאת. אחרת ייתכן שלא היתה מקבלת את המקלחת הקרה במאהל הבימה. רגב אמנם לא חברה רשמית בוועדה אבל זכאית להשתתף בדיוניה, והיא הרי ידועה כמי שלא תחמיץ במה שמעליה תוכל לצעוק בשם הקורבנות של האמרת המחירים. היא לחמה לבטל את המע"מ על ירקות ופירות, לוחמת נגד הבלו על הדלק. ומובילה את הלובי לפתרון מצוקת הדיור.
אבל את ועדת הדיור הלאומי היא עקפה בשבוע שעבר כשנתנה חסות למסע של ראשי עיריות אשר טוענים כי הם יכולים לספק דיור זו אם היזמים יהיו החברות הכלכליות העירוניות הקיימות לצדם. לכנס הוזמן גם שר השיכון. רגב ציפתה ממנו לרוח גבית. אריאל אטיאס לא שיתף פעולה. הוא תקף את ראשי העיריות. "אתם רוצים לשנות את השיטה?", שאל. "בבקשה, תתחילו קודם אצלכם בבית לשחרר את צוואר הבקבוק". במלים אחרות אמר שר השיכון, כי ראשי העיריות הם חלק מהבעיה של מצוקת הדיור.
חלקם בכלל לא מעוניינים לעודד בתחום שיפוטם התנחלות של תושבים עניים בדירות קטנות וזולות שלא מכניסות ארנונה כמו הדירות הגדולות של בעלי האמצעים. אבל גם היזמים הגדולים לא מלקקים אצלם דבש. אפילו את תוכניות הבניה שאושרו בוועדות התכנון, הביורוקרטיה שלהם תוקעת אותן שנה עד שנה וחצי עד שיקבלו היתרי בניה.
כלומר, הבעיה של המחסור בהיצע דירות היא לא בקצב התכנון, אותו מבקש חוק נתניהו להאיץ, אלא בקצב מתן היתרי הבניה, אותו ניתן לזרז רק בלחץ מסיבי של שלטון מרכזי חזק כשמדובר בכשלים ביורוקרטים של שלטון מקומי. זה לא יקרה אצלנו, כי שיקולי הפוליטיקה האישית חזקים מכל, אם קודקוד הפירמידה מפקיע משר הפנים לעצמו את האחריות על מוסדות התכנון, ושר הפנים אומר שהחוק הוא "חרטא ברטא" ולא מפוטר.
אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר במשכן הכנסת? ידאגו קודם לשמור על כיסאותיהם בבחירות המתקרבות. יתפסו טרמפ על כל אירוע שעושה כותרות אותן ניתן לצטט בדו"ח לבוחר. ים של מילים יפות ומדבר של כוונות ביצוע אותנטיות, בעיקר כאלה שהם עלולים לשלם עליהן מחיר אישי. בדיוק כמו המלים השוטפות את דפי הפייסבוק ונמוגות בחלל הסייבר. בינתיים, מהפכות לא נעשות במגרש המשחקים הזה.
לפנייה לכתב/ת 
