הופחת בחצי הפיצוי שהוטל על בועז יונה לשלם
בנובמבר 2008 נגזרו על יונה שבע שנות מאסר והוא חויב בפיצוי של שמונה מיליון שקל בשל אחריותו לקריסת קבוצת חפציבה. העליון קיבל את ערעורו והפחית הפיצוי לארבעה מיליון שקל
בית המשפט העליון קיבל היום (א') את ערעורו של בועז יונה והפחית את הפיצוי הכספי שהושת עליו בהסדר הטיעון לארבעה מיליון שקל.
יונה הורשע באחריות לקריסת קבוצת חפציבה. בהסדר שגובש בינו לבין הפרקליטות הוסכם על מאסר של שבע שנים, מחיקתו של יונה לצמיתות מפנקס הקבלנים ותשלום פיצוי של ארבעה מיליון שקל לחלק מרוכשי הדירות - 50 עד 100 משפחות מבין 4,500 המשפחות שעניינם נמצא בהסדר.
בנובמבר 2008 נגזר דינו של יונה. השופט משה רביד מבית המשפט המחוזי בירושלים אימץ את הסדר הטיעון, למעט רכיב הפיצוי שהוכפל והועמד על 8 מיליון שקל. הוא נימק זאת בכך שהתביעה לא נתנה משקל ראוי לעניינם של הנפגעים זכאי הדיור.
יונה ערער לעליון ולערעור הצטרפה המדינה שטענה כי ההסדר ענה על הצורך להשיג פיצוי וכי כל סכום מעבר לכך היה מביא להעדר פיצוי בכלל וגם היה עשוי להביא להעדפת נושים אסורה.
המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, קיבל את הערעור והפחית את הפיצוי לשיעור המקורי שנקבע בהסדר הטיעון. הוא התחשב בעובדה שיונה הוכרז פושט רגל והדרך היחידה להשגת הפיצוי הייתה בהשגת כספים מחוץ לקופת פשיטת הרגל. ואכן, המדינה השיגה אותם באמצעות משפחתו וקרוביו כשהתשלום היה מיידי.
"מקובלת עלינו הצהרת המדינה", כותב ריבלין, בהסכמת השופטים חיות ועמית, "כי עמידה על קביעת פיצוי גבוה יותר הייתה עשויה לאיין את ההסדר כולו, מה שהיה גורם, בסופו של דבר, שהסיכוי להשגת פיצוי מיידי לנפגעי העבירה היה נמוך ביותר, אם בכלל. עמדה זו מסתברת בנסיבות העניין בהתחשב, בין השאר, בעובדה, כי המערער הוכרז כאמור כפושט רגל".