תופעה: למה לנשים היום יש חזה גדול יותר מפעם?
בשישים השנים האחרונות הנשים גבהו בממוצע בשישה סנטימטר, שמנו בשבעה קילוגרמים והחזה שלהן גדל ממידה 34 בי ל38- סי. "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" בדק למה זה קורה, ומה הקשר לגלולות, לטלוויזיה ולג'אנק פוד
לא סתם נדמה לכם שהסבתות שלכם נמוכות. סטטיסטית, הן באמת יותר נמוכות מהאמהות שלנו, מאיתנו, ובטח בהשוואה לילדות שלנו. ב60- השנים האחרונות נשים גבהו, השמינו, התעבו, ומבנה גופן השתנה מגוף צרעה כמו של מרילין מונרו לגוף מלבני ולא צר במיוחד.
על פי מחקר שנעשה ביוניברסיטי קולג' בלונדון על ידי פרופ' פיליפ טרליבן, מאז 1951 - השנה היחידה שבה נעשה מחקר דומה - נשים גבהו בשישה סנטימטרים, שמנו בשבעה קילוגרמים, ואפילו מידת כף הרגל גדלה בשלושה מספרים, מ36- ל39- בממוצע. "הסיבות לכך הן תזונה טובה יותר, טכנולוגיות מתקדמות ומימוש הפוטנציאל הגנטי כיום לעומת שנים של צנע, מחסור כלכלי, שואה וצרות אחרות," מסביר הקרדיולוג פרופ' יעקב הנקין, מנהל המרפאה למניעת מחלות לב בסורוקה.
"בעבר, נשים איבדו 1,000 קלוריות ביום רק מביצוע עבודות הבית, הליכה ברגל ודיווש על אופניים. היום, במקרה הטוב, הן שורפות חצי מזה." האם גדלנו מפני שאנו אוכלות טוב יותר? או שסתם השמנו? ואיך זה מסביר את הצמיחה לגובה? ולא פחות חשוב, האם בעוד 60 שנה יצטרכו לבנות עבורנו תקרות גבוהות יותר?
גובה - אז: ,1.58 היום: 1.64
מוזר ככל שזה יישמע, מלחמות מנמיכות אותנו. כשהמצב הביטחוני יציב, כשאין איומים מדיניים וכשאין מחסור כלכלי - אנחנו מלבלבים כפרחים מדושנים. "כשאדם לא אוכל נכון ולא נמצא במצב בריאותי תקין, הוא לא ממצה את הפוטנציאל שטמון בגנים שלו. אבל כשיש לו תנאים אופטימליים לגדילה, הוא מנצל אותם," מסביר פרופ' הנקין.
"בגלל שכיום מוציאים פחות אנרגיה להילחם במחלות, יש תרופות ונשמרת ההיגיינה, אנחנו חיים יותר טוב. אנחנו גרים בבתים מחוממים בחורף וקרירים בקיץ, הגוף לא נאלץ להתמודד עם בעיות אנרגיה, ולכן אנחנו - ובעיקר ילדינו - מנצלים את האנרגיה הזו לצמיחה.
"בעבר היו בעיות של חוסר מזון, וכשאין ויטמינים ומינרלים בגוף האדם הוא הופך לחלש יותר, כפוף ובלתי מפותח. מאמצע שנות ה50- יש אנטיביוטיקה שעוזרת להילחם במחלות, והגוף מבריא ומתאושש במהירות יחסית. הבעיה היום היא שאוכלים ג'אנק פוד שפוגם ביכולת הגנטית, לכן לא רק צומחים אלא גם מתרחבים."
חוסר המעש של נשים, יחסית לשנים עברו, אף הוא משפיע באורח פלא על הגידול המואץ. לדברי פרופ' ליאור רוזנברג, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בסורוקה, העובדה שהפסקנו לעבוד בשדה והתחלנו לאכול פועלת לטובתנו אך היא גם בעוכרינו.
"מבחינה פיזיולוגית, כשאתה אוכל מעט ואתה בתנועה, אתה יותר נמוך. אתה לא מתפתח כי אין לך הרבה אנרגיה לבזבז על התפתחות לגובה ועל צבירת שומן," הוא מסביר. "בנוסף, לחץ המשא שאתה נושא מקטין את הרווחים בין החוליות ואת עובי החוליה עצמה, ולכן אתה כפוף. אם כל היום עומדים על הרגליים ועובדים ואין הרבה מה לאכול - לא מתפתחים."
אחד היתרונות בכך שנשים גבוהות יותר (וגם גברים) עולה ממחקרי תצפית שגילו כי גובה נמוך קשור לעלייה בתמותה ממחלות לב וכלי דם. באחד המחקרים התגלה כי על כל תוספת של חמישה סנטימטרים בגובה נמצאה ירידה של כ25%- בשיעור השבץ המוחי. במחקר אחר גילו שעל כל עלייה של אינץ' 2.5) סנטימטרים) בגובה נמצאה ירידה של 3%-2% במקרי אוטם שריר הלב. גפיים (ידיים ורגליים) ארוכות קשורות לירידה בלחץ הדם.
wa.jpg)
"חשיפה הורמונלית גבוהה פי מיליון מדורות קודמים" (צילום: shutterstock)
משקל - אז: 57.8 קילו, היום: 65.5 קילו
אין ספק, נעשינו בטטות. תוך שני דורות הוספנו למשקל הממוצע מעל שבעה קילו, וקו המותניים, שהיה 67 ס"מ בממוצע, עומד כיום על 85 ס"מ. צריכה מוגברת של מזון מתועש והפחתה בפעילות הגופנית הן כמובן הרעות החולות העיקריות שגורמות לנו להשמין את עצמנו לדעת. על פי המחקר, כל התזונה שלנו השתנתה ב60- השנה החולפות.
"אנחנו אוכלים יותר ג'אנק פוד, שומן וסוכר, צורכים יותר אלכוהול וזזים פחות. בשנות ה,40- רק 32% מהקלוריות הגיעו משומן. היום הממוצע עומד על 40% לפחות. אנחנו גם צורכים 500 גרם סוכר בשבוע, פי שניים מבעבר. לפי המחקר, התזונה של משפחות בתחילת שנות ה50- התבססה על פחמימות מורכבות, שהתפרקו לאט ושמרו על רמות סוכר תקינות בדם. אבל מרוב שהפחידו אותנו שתפוחי אדמה זה משמין, רוב המשפחות אוכלות רק חצי מכמות תפוחי האדמה שנהגו לאכול אז.
70%" מהקלוריות שאנחנו צורכים היום מגיעים ממאכלים מעובדים, שלא היו קיימים בעבר," טוען פרופ' הנקין. "יש מוצרי חלב שלא היו קיימים אז, דגנים שקיבלו פירוש חדש ועוד. התזונה נעשתה מתועשת והגוף לא מותאם לזה. אלכוהול, למשל, הוא חרב פיפיות. כוס או שתיים של יין אדום ליום זו כמות בריאה, אבל תשתי יותר מזה, או סוגי אלכוהול אחרים, וייגרם לך נזק.
"התזונה שלנו שונה כיום בצורה קיצונית. היא מפתה וקלה להשגה. אנחנו לא נדרשים ללכת לחפש אחר אוכל, ואנחנו פחות בתנועה. יש מכונת קפה ומכונת שתייה. אצל האדם הקדמון, החלש מת, החזק שרד, וככה השתבחו הגנים. היום אנחנו מאפשרים לחלשים לשרוד באמצעות תרופות ומעבירים לדורות הבאים גנטיקה לא טובה. הברירה הטבעית כבר לא משחקת בצורה יעילה כמו פעם, כך שהגוף לא מסתגל."
הסימנים הראשונים לבעיות הגופניות שלנו כבר כאן, מזהיר הפרופסור. "מה שחשוב זה לא רק המשקל," הוא אומר. "מה שחשוב זה פיזור השומן, והיום עיקר ההשמנה אצל נשים, וגם אצל גברים, זו השמנה בטנית. שומן בחלל הבטן גורם לרוב הבעיות המטאבוליות, לעליית שומנים בדם ולכל מה שמוביל לתמותה ממחלות לב. שומן פריפריאלי - בעכוז ובירכיים - לא מזיק מבחינה בריאותית.
"אנשים שלא נראים שמנים אבל יש להם כרס צריכים לבדוק את מצב הבריאות שלהם. קחי שני אנשים עם אותה כמות שומן, האחד יפתח סוכרת ולחץ דם גבוה והשני לא, כי זה תלוי בגנטיקה. היום רואים יותר אנשים עם כרס קטנה, שעושה הרבה בעיות מטאבוליות."
שדיים - אז: מידה 34 בי, היום: 38 סי
גם החזה גדל. לא מדובר בהגדלת חזה מלאכותית, כי אם בחזה שצומח בהתאם לממדי הגוף. חלק מהתופעה נובע מהשמנת היתר שמשתלטת על העולם. לדברי מומחים, אשמים גם ההורמונים שמכסים כל חלקה טובה ונמצאים בכל מקום: החל ממקורות המים וכלה בגלולה למניעת הריון. "נשים הפכו יותר גדולות, כבדות ומפותחות מינית," סבור פרופ' רוזנברג.
"כשהתחלתי את הקריירה בשנות ה,80- קאפ בי היה גודל ממוצע. היום לא מדברים על פחות מסי. זה שד ממוצע נורמלי. ללא ספק, מבחינת הפרופורציות זה שונה ממה שאני זוכר מנעוריי, וללא ספק שונה ממה שהטבע מבקש. בחורה צרה וארוכה שעליה מתנוסס חזה עצום, זה לא מה שרצה הטבע, זה מושג אסתטי שהשתנה."
למעשה, כל ההתעסקות השתנתה. לא רק גודל השד כמו העיסוק האובססיבי בו, בגודל שלו, בצורה, בממדים. "נשים לא התעסקו כל כך בגוף שלהן, והיום הן לא מפסיקות," מתאונן פרופ' רוזנברג. "אני חייב לומר שאם תיקחי את בנות כיתתי ותשתלי אותן בכיתה י"א היום, כולן ייראו מסכנות בלי ציצים. כל התפיסה השתנתה. אפילו בנות צעירות רוצות שדיים גדולים. הן מתחילות לקיים יחסי מין בגיל מוקדם ומרגישות שהן לא נשיות בלי 'מרפסת מפוארת.' אבל שד גדול זה שד בעייתי. יש לו מחיר אורתופדי. הוא גורם לנשים ללכת עם גב כפוף במטרה להעביר את מרכז הכובד טיפה אחורה, כדי שיהיה פחות קשה לסחוב. שד כבד עלול לגרום לפטרת, לכאבי גב וזרועות ולהזדקנות של השד.
"מה שמחזיק את השד זו מעטפת העור, שהולכת ונמתחת כלפי מטה. אני רואה בחורות בנות 20 עם חזה נפול כי הוא כבד. אם היה טיפה יותר קל, היה פחות נופל. בחורות עם קאפ איי ובי ישמרו על צורת שד יפה לאורך הרבה שנים, ולכן אני אומר לנשים: אל תגדילו, אל תוסיפו חטא על פשע."
ד"ר דגנית סמואל, רופאת נשים בכירה ומנהלת מרפאת המומחים ברמת-אביב, מאמינה שגם ההורמונים המשתוללים משחקים תפקיד בהתפתחות הנשית המואצת. "החשיפה ההורמונלית גבוהה פי מיליון ממה שהיה בדורות קודמים," היא טוענת. "כל העניין של הטיפול ההורמונלי התחיל עם הגלולה והמשיך עם טיפולים בתחליפי הורמונים. בעלי חיים מקבלים מזון הורמונלי או שמוזרקים להם הורמונים כדי שיגדלו מהר ונוכל להפיק מהם מוקדם יותר את ליטרת הבשר. החלב של הפרות, הביצים של התרנגולות - הכל מכיל הורמונים. פירות וירקות מרוססים. הכל מהונדס גנטית, הכל התעוות.
"גם המים מלאים בהורמונים: נשים נוטלות גלולות, הולכות לשירותים, השתן יורד לביוב, מחלחל למי התהום, ואין לי ספק שאנחנו שותים מים עם יותר הורמונים. מי הקולחין ששוטפים ירקות ופירות נמצאים גם באותה המערכת. הזרע הגברי יורד באיכותו ובכמותו בצורה קיצונית. ההסבר הפורמלי לא ידוע, אבל אני מניחה שלשינויים ההורמונליים יש קשר לא קטן. עוד 60 שנה לא נצטרך גברים. הפריית המבחנה מתקדמת כל כך, שאת יכולה לעשות מניפולציות של יצירת עוברים. בעתיד תצטרכי גבר לצורך השעשוע, לא לצורך רבייה."
לד"ר זוהר לנדאו, אנדוקרינולוגית ילדים בכירה במרכז הרפואי וולפסון, יש הסבר נוסף להשתוללות המינית המתפתחת. "ההתבגרות מתחילה מהמוח, וייתכן שהחשיפה לסקס בתוכניות טלוויזיה בגיל צעיר מפעילה את המערכת ההורמונלית," היא אומרת. "כשאתה בוחן קבוצת ילדים שחשופה לתכנים האלה, אתה רואה את ההבדל. כשבדקו את ההתפתחות המינית אצל אנשי כת האיימיש, שחיים כמו בעבר, גילו שיש פער עצום בינם לבין מי שנחשף לתכנים כאלה".
נו, עכשיו בואו נראה אתכם חוסמים לילדים את הטלוויזיה, האינטרנט והפייסבוק, ולא שולחים אותם לקולנוע אם זה לא סרט מצויר ומדובב. בהצלחה.
"פעם אמא הייתה עובדת שעה כדי להכין ארוחה" (צילום: index open)
כפות רגליים - אז: מידה ,36 היום: 39
גוף כבד צריך בסיס איתן. כשמוסיפים משקל, גובר לחץ על כפות הרגליים, שצריכות לעבוד יותר קשה כדי לשמור על יציבות. לכן, כנראה, הפכו גם כפות הרגליים העדינות שלנו לסוג של סנפירים. "אנשים הפכו לגדולים, ובאופן פרופורציונלי גם כף הרגל גדלה, כדי לשאת את כל המסה הזאת," אומר ד"ר זאב פלדברין, סגן מנהל המחלקה האורתופדית בוולפסון. "אם את מבקרת במוזיאון הבריטי בלונדון ורואה את השריונים של האבירים מימי הביניים, את מבחינה שהם בגודל של ילדים בימינו. נעשינו הרבה יותר גבוהים וגדולים, וככל שמסת הגוף גדלה, הבעיות בכף הרגל מחמירות."
למרות הגידול העצום בכפות הרגליים, הוא מפתיע ואומר: "אחת הבעיות היא שלמרות שגדלנו, כף הרגל לא גדלה באופן פרופורציונלי. העומס הרבה יותר גדול ויש בעיות בכפות הרגליים שלא היו בעבר. זה קשור, כמובן, גם לנעלי העקב הגבוהות שנשים נועלות הרבה יותר מפעם."
ההתעקשות לנעול עקבים גורמת לבעיה שכיחה של דלקת ברקמת החיבור של כף הרגל, שאמורה להוות בולם זעזועים. "זו תופעה שמוכרת כ'דורבן.' היא נוצרת כתוצאה מעמידה או מהליכה ממושכת," אומר ד"ר פלדברין.
"כשיש עומס בגלל שימוש יתר או משקל יתר, זה יבוא לביטוי בדלקת. צריך למצוא את שביל הזהב בין נעליים טובות ליפות, להשתדל לנעול נעליים בעלות סוליה בולמת זעזועים, לא צרות מדי, ושהעקב לא יהיה גבוה כי אז כל העומס הולך לכיוון הבהונות וזה עלול לגרום עיוותים והמון בעיות בכף הרגל".
אז האם בעוד 60 שנה יהפכו נשים למוטציות עתירות-ממדים וגבוהות כג'ירפות? ובכן, נתחיל בבשורה הטובה: "כל עשור וחצי עולה גובה האוכלוסייה הממוצע, אבל זה לא לנצח. האוכלוסייה בשוודיה כבר לא נעשית גבוהה יותר," אומר פרופ' אלי הרשקוביץ, מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה ילדים בסורוקה. "יש פוטנציאל גנטי של גובה, שעם השיפור בתזונה אתה ממצה אותו. בישראל העלייה עדיין קיימת, אבל היא מינורית".
הבשורה הרעה היא שההשמנה עדיין בעיצומה. "יש תופעה כלל-עולמית של השמנה, בעיקר במותניים, וזה דווקא לא נעצר", אומר פרופ' הרשקוביץ. "הרגלי התזונה השתנו, האוכל שמן ופחות בריא, פעם אמא שלך הייתה עובדת שעה להכין לך ארוחה והיום תוך שתי דקות הארוחה מוכנה במיקרוגל.
"ילדים היום יותר כבדים, מפוטמים בפורמולות שמשמינות יותר מהנקה, ויש גם פיתוי לעשות מזה דייסה ולהוסיף לפעמים סוכר. השינוי במשקל יקרה רק אם ממשלות ייצרו במיוחד אזורי משחק בטוחים וידאגו לכך שלא יהיה מסוכן לרכוב על אופניים, אחרת ילדים יצמחו רק לרוחב".
לפנייה לכתב/ת 
