להחזיר כוח לנבחרים, להיאבק בקצב 'הצב הגוסס'
ההליכים מתנהלים בקצב איטי להחריד, מסביר ראש העיר רמלה יואל לביא. הוא מזכיר את חסמי הבנייה, גורס שמתן קדימות לתוכנית אחת על פני אחרת לא צריכה להוביל לזימון ממונה מחוז למשטרה, וממליץ לנתניהו להימנע מחקיקה חדשה. איך יוצאים מהמשבר? ראשי הרשויות כותבים. כתבה שנייה בסדרה
הזעקה החברתית בארץ אמיתית, וחלה חובה על הממשלה לדאוג לפתרון הדיור לכל דורש. מתוך הזדהות עם מאבק הצעירים לדיור בר השגה, אנסה לסייע בכיווני הפתרון. ראשית, טיפול בבעיה ויצירת יש מאין של דיור בר-השגה, מחייב זיהוי הגורמים המשפיעים על מחירי הדיור. איני מתכוון לניתוח עלויות הבנייה ונגזרותיה - שבעצמן גבוהות בארץ - אלא לאיתור החסמים.
החסם העיקרי להבנתי, הוא פסיקת בג"ץ מאוגוסט 2002, שביטלה את החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל מס' 727, וקיבלה עתירה של "הקשת המזרחית". החלטה זו במועדה העניקה הטבות לחוכרים בקרקע של המינהל לשימושים חקלאיים, אם שינו ייעודה, גם
כמו במנדט:
תנו חלקה בחינם - ובעל הקרקע יבנה
צבי בר, ראש העיר רמת-גן
הלחץ על הממשלה רק גובר, אך ייתכן כי פתרון מצוקת הדיור לא דורש את המצאת הגלגל מחדש. צבי בר יוצא נגד הביורוקרטיה ומדגיש: התקציב יגיע משינוי סדר העדיפויות. ראשי הרשויות כותבים איך יוצאים מהמשבר
מעבר לכך, במסיבת העיתונאים השבוע ראש הממשלה הדגיש בצדק את הביורוקרטיה השולטת בתהליכי התכנון. לדעתי, היא חמורה אף הרבה יותר ממה שהשתקף מדבריו. הועדות המחוזיות מאוישות בעיקר על-ידי נציגי משרדי הממשלה, ומספר קטן יותר של נציגי ציבור - ראשי רשויות, נציגי "הירוקים", נציג אגודת המהנדסים והאדריכלים. יו"ר הוועדה הוא הממונה על המחוז מטעם משרד הפנים, ולידו יועציו, היועץ המשפטי ואדריכל-מתכנן המחוז. לכאורה, נציגי המשרדים אמורים לייצג את מדיניות הממשלה, המשרד או השר הנבחר, אך בפועל אסור לשר להנחותם. כך, למעשה הם מייצגים את תפישתם ואמונתם, ובפועל מתאגדים והרוב שלהם בוועדה מובטח. כך נראות ההחלטות.
הפגנה מול ביתו הפרטי של ראש הממשלה בירושלים (צילום: גיל יוחנן)
עד לפני כשבע שנים היה רוב לנציגי ונבחרי הציבור - רובם אנשי מעשה שקידמו תוכניות מתוך אחריות לקידום אזורי מגורים, תעסוקה,תשתיות וכו'. כיוון שנבחרי הציבור נתפסו לכאורה כחשודים העיקריים במניעים מושחתים, היה צורך להקטין כוחם בוועדות המחוזיות. הוועדות הוגדלו, ומאחריות רחבה לקידום צרכי החברה, שינו פניהן והחלטותיהן, שעוסקות בזוטות. מי שסבור שהשחיתות מוגרה - טועה בגדול.
המסע הביורוקרטי בתהליכי התכנון ארוך וכולל ועדות משנה רבות בדרך. לאחר אישור תוכנית ברמות הוועדות השונות, יש ועדות התנגדויות/ועדות ערר, ואפשרות גם לפניה לערכאות משפטיות. קבועי הזמן לאישור תוכנית מחוזית מגיעים גם לעשר שנים, ואין צורך לפרט את זמני ההמתנה לדיון והכרעה בבתי המשפט. תהליכי קבלת ההחלטות נעשים בקצב של צב גוסס, וכך לא ניתן לבנות ולהתקדם.
כמה נקודות חשובות לפתרון:
- מתחייב שינוי בקצב קבלת ההחלטות, בשינוי סדר העדיפויות לטובת תוכניות בעלות ערך חברתי, על פני תוכניות נקודתיות חסרות משמעות. מתן קדימות לתוכנית אחת על פני אחרת לא צריכה להוביל לזימון ממונה מחוז לחקירה משטרתית.
- למבנה ואופן התפקוד של מינהל מקרקעי ישראל חלק בהליכים הביורוקרטיים המאטים מהירות התכנון, השיווק, החתימה על ההסדרים ועוד. תהליכי קבלת ההחלטות במינהל חייבים להיות מבוזרים, והפקידות חייבת לעמוד במבחני תפוקה וביעדי זמן.
אוהלים בנתניה (צילום: נמרוד גליקמן)
- גידול קצב הבניה מחייב קשב לצרכי הקבלנים (למשל טענתם למחסור בעובדים), אך גם פיקוח צמוד והדוק על עמידה בלו"ז לבנייה בקרקע שזכו בה במכרז. השיקול של יזם/קבלן לא תואם את גישת הממשלה. בצדק, הוא פועל מתוך אינטרסים כלכליים מובהקים. מצב שוק, קצבי מכירות/הכנסות, שיקולי רווח/הפסד ושיקול מיסוי דומיננטיים בהחלטותיו, ולא רצונה של הממשלה ליצור היצע גבוה בשוק. היזמים יעדיפו מצב של ביקוש עודף על ההיצע.
- ממסיבת העיתונאים של נתניהו נעלם נושא עמדת נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. בחודשים האחרונים, מתוך דאגה ליציבות הבנקים, הוא מציב גדרות ביטחון להקטנת האשראי בענף הבנייה. מפגיני המאהלים מצביעים על חוסר יכולת כספית לרכוש דירה או לממן שכר דירה, ברמת ההכנסה של זוגות צעירים, ללא הורים בעלי יכולת תמיכה כספית. אי אפשר לייצר למשק 50 אלף יחידות דיור ללא אשראי בנקאי, וספק אם קיים כוח קנייה להיקף כזה, במחירי פוטנציאל הדירות בתהליכי בנייה, או בתוכניות מאושרות לזוגות הצעירים.
- ראש הממשלה מקדם חוק תכנון ובנייה (תו"ב) חדש. להבנתי, החוק יהפוך להיות החסם העיקרי לתוכניות הבניה העתידיות. עם החוק הקיים (משנת 65') נבנו עשרות מיליוני מ"ר של מגורים, תעשייה, מסחר ומבני ציבור, נסללו כבישים ומסילות ברזל, מתקנים הנדסיים ועוד - נבנתה מדינה. כל סעיף וכל אות בחוק הקיים, עבר כבר פסיקה בערכאה משפטית כלשהיא, ופרשנות הסעיפים השונים נהירים לכל העוסקים במלאכה.
חוק חדש יהיה בכייה לדורות ויגרום לעיכובים בקידום תוכניות בנייה, פשוט כי כל סעיף וכל אות בו ייבחנו על-ידי משפטנים מכל מיני צדדים. עד שתוכרע כל סוגיה (בערכאות השונות, עד בג"ץ), היועצים המשפטיים של ועדות התכנון ימלאו פיהם מים. בהמתנה להכרעה, הסחבת שגם כך קיימת תהפוך לסיוט לכל השותפים בתהליך, ובכללם הזוגות הצעירים.
אני ממליץ לחברי הממשלה והכנסת להעדיף תיקוני סעיפים בחוק התו"ב הקיים ולא להחליפו בחוק חדש, שיהיה נתון לפרשנויות וייצור חסם מדאיג ומיותר שיפגע פגיעה קשה בקידום תוכניות הבנייה.
אני מבקש להביא לידיעת ראש הממשלה ויועציו כי ברמלה פוטנציאל לבניית אלפי יחידות דיור לאלתר. חלק מהתוכניות זמינות, ותואמות ליכולת להוזיל מחירי הדיור, כי הן מאשרות בניה של 4 קומות. תוכניות אחרות מותנות בהשלמת תנאי תב"ע, המצויות כשנתיים בדיונים בין משרדי הממשלה. בהשקעה מוערכת של 6 מיליון שקל ניתן לשווק עוד 800 יח"ד. על כף היד הנחתי עכשיו למימוש מיידי של 1,500 יח"ד, כשעוד 5,000 יחידות בשרוול. בבמה זו אני אומר לראש הממשלה: רמלה מתגייסת להרים את האלונקה, רק תעברו בה.
לפנייה לכתב/ת 
יואל לביא. תנו לנו לבנות
באדיבות עיריית רמלה
מומלצים
