הטרדה מינית: להתפשר מחוץ לביהמ"ש?

סיפורה של נ' איננו סיפור נדיר או ייחודי, ואלפי נשים בישראל עוברות מדי שנה הטרדות מיניות ברמת חומרה כזו או אחרת. בפני נפגעות ההטרדה המינית עומדים מספר מסלולי פעולה אפשריים, וביניהם מסלול פלילי למיצוי הדין העונשי עם המטריד, מסלול אזרחי לתביעת פיצויים מהמטריד, מסלול משמעתי נגד המטריד במקום העבודה – או שילוב בין המסלולים השונים.

המסלול הפלילי, הזוכה לעיתים קרובות לחשיפה תקשורתית רחבה, כרוך בפנייה בתלונה למשטרה, הפותחת בחקירת האירוע. המשטרה תחקור את המעורבים בפרשה כולל המתלוננת ותחל באיסוף ראיות כנגד החשוד. בתום החקירה, תחליט המשטרה אם לסגור את התיק או להעבירו לפרקליטות, עם המלצה על הגשת כתב אישום. לאחר הגשת התיק לפרקליטות, עשויה הפרשה לפנות למספר כיוונים:

• משפט - ניהול משפט מול הנאשם, שבסופו בית המשפט ירשיע או יזכה את הנאשם בהטרדה המינית. במקרה של הרשעה ביהמ"ש יגזור את דינו של הנאשם ולעיתים גם ייפסוק נגדו פיצויים.
  

• הסדר טיעון - אופציה נוספת היא הגעה לעיסקת טיעון עם הנאשם, שנערכת בין עורך הדין של המטריד לבין הפרקליטות, ללא עירוב המתלוננת וללא התחשבות בדעתה. עיסקת הטיעון עלולה לפטור את הנאשם ממספר סעיפי אישום בהם הואשם, ובכך לפגוע במידת הענישה שלו.
  

• אי הגשת כתב אישום - האופציה השלישית והגרועה ביותר מבחינת המתלוננת היא אי הגשת כתב האישום, בשל חשש של הפרקליטות כי לא תצליח להוכיח לביהמ"ש
  

ברמה של "מעבר לספק סביר" שהנאשם אכן ביצע את ההטרדה המינית.

דרכי הפעולה העומדות בפני מתלוננות, מעבר למסלול הפלילי:

• פתיחה בהליך אזרחי בהתאם לתוצאות ההליך הפלילי – לעיתים פותחות המתלוננות בהליך אזרחי, רק לאחר ההכרעה בהליך הפלילי. כאשר מושגת במישור הפלילי הרשעה של הנאשם בהטרדה מינית יקל על הנפגעת לקבל פיצויים בתביעה אזרחית נגד המטריד.
  

• ניהול הליך אזרחי במקביל להליך הפלילי – הגשת תביעה אזרחית במקביל וללא קשר להליך הפלילי המתנהל, שכן נטל ההוכחה הנדרש בהליך האזרחי נמוך באופן מאד משמעותי לעומת הנטל הגבוה ("מעבר לספק סביר") הנדרש בהליך הפלילי.
  

• מו"מ להסכם פשרה בטרם פתיחת ההליך האזרחי – במקרים אלה, יתנהלו מגעים בין עורכי הדין של הצדדים בניסיון להגיע להסכם פשרה, שמצד אחד יעניש את המטריד באמצעות פיצוי כספי נכבד אותו יצטרך לשלם לנפגעת, ומצד שני יחסוך מהמטריד את כל מה שכרוך בניהול הליכים משפטיים נגדו וכן את החשיפה. מו"מ להסכם פשרה אפשרי גם לאחר פתיחת ההליך האזרחי וגם במהלכו.
  

המטרה הנעלה של השגת "משפט צדק" קשה במקרים רבים להשגה, וסכסוכים המגיעים לפתחו של ביהמ"ש מוכרעים כתוצאה משוקללת של התרשמותו הסובייקטיבית של בית המשפט מגרסת שני הצדדים. לעומת זאת, הסכם פשרה מוביל לביטול מרכיב חוסר הוודאות בו נמצאים הן המוטרדת והן המטריד.

הסכם פשרה יכול להיות מושג לפני פתיחת ההליך המשפטי וכן לאחר פתיחתו ואף במהלכו. אם יושג הסכם פשרה בטרם פתיחת ההליך המשפטי, תוכל המתלוננת להימנע מניהול הליך משפטי ארוך, הכולל חקירות נגדיות מתישות, מתח ולחץ בין מועדי הדיונים שיכולים להתמשך על פני שנים, תוך תחושה שהחיים עומדים מלכת – ומחכים להכרעה במשפט. 

במקרים אלו המתלוננת יכולה להימנע מחשיפה פומבית של סיפורה ולחסוך תשלום אגרת בימ"ש, שעלולה להגיע לאלפי שקלים, על פי גובה התביעה. כמו כן, בהסכם פשרה יכולה המתלוננת לקבל במהירות פיצוי נכבד בהליך מקוצר ודיסקרטי, בעוד בהליך משפטי רגיל, עליה להמתין להכרעת ביהמ"ש, וגם אם ייפסקו לזכותה פיצויים, ייתכן ותתקשה לגבותם מהמטריד .

החיסרון העיקרי במסלול הפשרה מבחינת מי שמוטחות בו האשמות של הטרדה מינית, אך מאמין שפעל כשורה, יהיה אובדן הסיכוי שביהמ"ש ינקה את שמו.

-האם פיצוי נפגעת ההטרדה המינית מבטיח את אי פתיחתו של הליך פלילי בעתיד?  

תקופת ההתיישנות במקרה של עוולות אזרחיות לפי החוק למניעת הטרדה מינית היא שלוש שנים מהיום שנוצרה העילה. למרות ההתיישנות, עדיין ניתן להגיש תביעה אזרחית בשל עילות מכוחם של חוקים אחרים, בהתאם למאפיינים של המקרה הספציפי.

• עו"ד דורון ויינרייך מתמחה בטיפול משפטי בהטרדות מיניות במישור האזרחי.