ניתן לממן הורדת מע"מ: הפעילים עונים במספרים
אחת מהדרישות המרכזיות של המפגינים היא הורדה חדה של המסים העקיפים. המתנגדים טוענים כי הצעד יעלה עשרות מיליארדי שקלים, אך ראשי המחאה צופים כי ביטול הפחתות מס ההכנסה והעלאת המסים הישירים לעשירונים העליונים יאזנו את התמונה. ynet חישב: משפחה ממוצעת תרוויח אלפי שקלים
פעילי מחאת האוהלים וראשי הארגונים החברתיים יציגו השבוע רשימת דרישות לשינוי השיטה הכלכלית-חברתית במדינה. הרשימה תכלול, בין השאר, הורדה חדה של שיעור המסים העקיפים שאנחנו משלמים - בעיקר מע"מ ובלו על הדלק - ובמקביל, העלאה חדה של המסים הישירים - מס הכנסה, מס חברות, ביטוח לאומי ומס בריאות - שמשלם העשירון העליון, וביטול המתווה להפחתת המסים הישירים על מעמד הביניים. במקביל, דורשים הפעילים הגדלה חדה של השירותים שהמדינה נותנת לאזרח בתחום החינוך, הדיור והבריאות.
חשוב לציין שמאחורי הפעילים באוהלים עומדים צוותים של כלכלנים, חלקם מבכירי הכלכלנים במשק, שמגבים את הדרישות במספרים מדוייקים. כל הכלכלנים מבהירים לפעילים שאין שום צורך, וגם לא כדאי, להכניס את המדינה לגירעון, ושאפשר לממן את דרישות המחאה בלי להחזיר את המדינה למינוס מעבר לחובות העבר שהיא עדיין סוחבת על גבה.
כל הדרישות הללו מנוגדות חזיתית למדיניות החברתית שמובילה הממשלה מזה כ-15 שנה. הפעילים טוענים שלמעמד הביניים עדיף לקבל חינוך בחינם וסיוע בפתרונות דיור, לקנות דלק זול יותר ולשלם פחות מע"מ - מאשר להנות מהורדה נוספת של מס הכנסה.
מחיר הורדת המע"מ - 45 מיליארד שקל
חלק מהפעילים מדברים על מתווה להפחתה הדרגתית של המע"מ במשך 10 או 15 שנה, לרמה שתגיע בסוף התהליך ל-5%. בנוסף, הם מדברים גם על הורדה משמעותית של מס הבלו על הדלק.
מי ישלם את המחיר? העשירון העליון. כל הארגונים דורשים לבטל את הפחתות המס שניתנו בעשור האחרון לעשירון העליון, אף שאין ביניהם עדיין הסכמה על השיעור המדוייק של ההורדה. לטענתם, העלאת המיסוי על העשירון העליון עשויה לממן גם את הורדת המסים העקיפים וגם חלק מהגדלת התקציב, כאשר שאר הכסף יבוא מעודפי התקציב בקופה ומהצמיחה במשק.
מנתוני מינהל הכנסות המדינה עולה, כי ההכנסות המדינה ממסים הסתכמו בשנת 2010 בכ-190.1 מיליארד שקל. ההכנסות ממסים עקיפים הסתכמו בכ-97.1 מיליארד שקלים, מתוכם 64.2 מיליארד שקל ממע"מ. משמעות הורדת המע"מ לשיעור של 5% היא הקטנת המע"מ בכ-30%, כלומר, הורדה של כ-45 מיליארד שקל בתשלום המע"מ.
האם העלאת המיסוי הישיר תממן את הורדת המע"מ? הפעילים טוענים שכן. ראשית, לפי הערכות האוצר, יביא המשך מתווה הפחתות המס לאבדן מסים של 7 מיליארד שקל עד 2014, מתוכם 2.5 מיליארד שקל בשנה הבאה. הכלכלנים בארגונים החברתיים משוכנעים שנתוני האוצר בעניין הזה מוטים כלפי מטה ושלמעשה מדובר ביותר כסף.
45 מיליארד שקל (עלות הפחתת המע"מ) בקיזוז הכנסה של 7 מיליארד דולר (באמצעות הקפאת הפחתת המסים) הם 38 מיליארד שקל. מהיכן יילקח השאר? כדי לממן הפחתה של המע"מ יידרש מישהו להגדיל את המסים הישירים שהוא משלם בסכום של כ-38 מיליארד שקל לשנה. פעילי המחאה, המייצגים קודם כל את מעמד הביניים, אינם מוכנים להגדלת המיסוי על המעמד הזה, כלומר, על העשירון השני, השלישי, הרביעי והחמישי. הכסף יילקח כולו, לשיטתם, מהעשירון העליון.
ההכנסות ממסים ישירים - מס הכנסה, מס חברות ומס רווחי הון - הסתכמו בשנת 2010 בכ-93.1 מיליארד שקל. מנתוני האוצר עולה כי העשירון העליון שילם כ-75% מהסכום הזה, כלומר, קרוב ל-70 מיליארד שקל, והמאיון העליון שילם כרבע, כלומר, כ-23 מיליארד.
המס על המאיון העליון יוכפל
הכוונה היא להעלות את שיעור המס שהעשירון העליון משלם בכ-20%, כלומר, בערך, בכ-15 מיליארד שקל, ולהכפיל את נטל המס על המאיון העליון. זאת, באמצעות החזרתן של מדרגות מס הכנסה חדשות וגבוהות יותר על העשירון העליון, העלאת מס החברות, הגדלת המס על רווחי הון וביטול תקרת התשלום לביטוח לאומי.
חלק מהפעילים - אלה מהם הבקיאים בפרטים - מדברים גם על הטלת מס ירושה כמקובל בחו"ל ועל צמצום בהקלות המס לחברות גדולות כמו טבע וישקר.
כל זה אמור לקרות, כאמור, בתהליך ארוך שיתפרס על כ-10 שנים. הסכומים הנקובים כאן נלקחו משיעור המס ששולם ב-2010, ומן הסתם הם יגדלו בהתאם לצמיחה במשק. מהסיבה הזאת, הפעילים - ובעיקר הכלכלנים המדריכים אותם - אינם שוברים את הראש בקשר לשאלה מנין יילקח הכסף לדרישה המרכזית שלהם, שהיא זאת שהוציאה את ההמונים לרחובות - הגדלת השירותים החברתיים. באוצר מעריכים כי עלות הדרישות החברתיות הללו מסתכמת ביותר מ-40 מיליארד שקל, מעבר לעלות הפחתת המסים העקיפים שהוזכרה לעיל.
אלא שרוב הכסף למימון הדרישות הללו - כ-25 מיליארד שקל - נמצא בקופת המדינה מעודפי גביית המסים ותת-הביצוע של משרדי הממשלה, ופעילי המחאה דורשים להשתמש בו בתור התחלה כדי לממן את הדרישות הבוערות ביותר, וסומכים על הצמיחה במשק שתביא את שאר הכסף בשנים הבאות.
מעמד הביניים ירוויח אלפי שקלים בחודש
כיצד ישפיעו כל השינויים הללו על החשבון הפרטי שלנו? ניקח משפחה ממוצעת ממעמד הביניים ממרכז הארץ, שמשלמת על שני גני הילדים של ילדיה כ-5,000 שקל בחודש, משלמת שכר דירה של 4,000 שקל לחודש כיוון שמשכנתא תעלה לה הרבה יותר, מתדלקת ב-1,500 שקל בחודש ומוציאה כ-2,000 שקל נוספים על מזון, חיתולים והוצאות חיוניות נוספות. המשפחה הזאת משלמת כ-2,000 שקל בחודש למס הכנסה ועוד כ-1,000 שקל לחודש לביטוח הלאומי.
במסגרת הרפורמה שדורשים הפעילים, התשלום לגן של הילד הגדול אמור לרדת כבר בשנה הבאה מ-3,000 ל-1,000 שקל בחודש, ותוך מספר שנים ירד גם התשלום לאח הקטן שטרם נולד; שכר הדירה יפוקח כך שיהיה קשה להעלות אותו; הדלק יוזל בכ-200 שקל בחודש בגלל הורדת הבלו כבר בשנה הבאה, ומחירו ימשיך לרדת בשנים הבאות; ושאר ההוצאות ירדו במהלך העשור הקרוב בכ-500 שקל בחודש בשל הורדת המע"מ.
בתמורה, תצטרך המשפחה לוותר על התוכנית להוריד את מס הכנסה שהיא משלמת בכ-200 או 300 שקל בחודש. קל לעשות את החשבון ולראות מה עדיף לרוב הציבור. קשה יותר לדעת אם הממשלה והמגזר העסקי יסכימו לשינוי כל כך חד בסדר העדיפויות.
לפנייה לכתב/ת 
