שתף קטע נבחר
 

נאפיס: עבדה 8 שנים בלי חופשה ופוטרה בבוטות

בית הדין לעבודה פסק כי המסעדה בראשון לציון תשלם כ-68 אלף שקל לעובדת שבעל המקום אמר לה: "עופי לי מהפנים אני לא רוצה לראות אותך יותר". סקירה של פסק הדין חושפת הפרות של חוקי עבודה ושכר. כיצד השופט חישב את הסכום?

68,049 שקל בתוספת ריבית והצמדה משנת 2006 - זה הסכום שבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב את מסעדת נאפיס בראשון לציון לשלם לעובדת שתבעה את המקום לאחר שפוטרה בתום שמונה שנים. הסכום מורכב מפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי חגים והפרשי שעות נוספות.

 

 

מהחלטת בית הדין עולה כי העובדת לא יצאה לחופשה במשך כל שנות עבודתה. כמו כן, למרות שעבדה בחגים, לא שולמו לה בתקופה זו התוספות הקבועות בחוק.

 

בנוסף, נאפיס הודתה כי לא שילמה למלצרית תוספות עבור עבודה בשעות נוספות ובשעות שבת. עבור מרכיב זה לבדו קבע בית דין כי על המסעדה לשלם לתובעת 19,760 שקל בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום ה-1 בספטמבר 2006.

 

בכתב ההגנה טענה המסעדה כי כלל לא פיטרה את העובדה, זאת למרות שאחראית המלצרים הורתה לה "ללכת הביתה" כשהתייצבה למשמרת. משפנתה לבעל המסעדה הוא אמר לה "עופי לי מהפנים אני לא רוצה לראות אותך יותר". למרות הדברים הבוטים, בנאפיס טוענים כי לא ראו זאת כסיום יחסי העבודה. לכן בית הדין נאלץ לקבוע כי אכן מדובר בפיטורים. בגין פיצויי אותם פיטורים תשלם המסעדה לתובעת 28,232 שקל

 

עורך דינה של התובעת, שי בן נתן ממשרד גורודיסקי ושות', מסר כי חיובה של נאפיס בתשלום השעות הנוספות ושעות השבת נולד, בין השאר, כתוצאה מרישומים של כל שעות העבודה שביצעה התובעת ביומנה האישי, ואשר הוצגו לבית הדין לעבודה.

 

"פסיקת בית הדין מעידה על החשיבות הרבה בעריכת רישום שעות העבודה על ידי העובד באופן עצמאי ומנותק מרישום המעסיק, במיוחד בענף המלצרות", אמר בן נתן. "הגם שהחובה על רישום שעות העבודה מוטלת בחוק על המעסיק. רישום שעות העבודה מקנה אפשרות הוכחה עצמאית להיקף העבודה ומונע אובדן מידע חשוב בהוכחת טענות העובד בבית הדין".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים