מיקוד במבחן הבינלאומי: "המורים יהפכו לרמאים"

שעות מיוחדות, יחידת לימוד חדשה ודגש מוגבר על הכנה למבחן הבינלאומי - תלמידי ישראל יזכו לשפר את יכולותיהם או רק לקדם את ישראל בטבלת מדינות ה-OECD?

התוצאות הנמוכות במבחנים הבינלאומיים שנערכו בשנים האחרונות (מקום 40 מתוך 64 מדינות ה-OECD) הציבו את מערכת החינוך הישראלית באור שלילי. בעקבות זאת, הוחלט במשרד החינוך לחזק את תחומי הלימוד הרלבנטיים למבחן, בהם מתמטיקה, קריאה ומדעים, ואף ליצור יחידת לימוד חדשה - "אוריינות מדעית" - שתילמד רק בכיתה י'.

עוד בנושאי חינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים:

מורה ותיק יקבל עוד 5,500 שקל, חדש רק 2,000

הרפורמה בתיכונים נחתמה: "צעירים, לכו להוראה"

עוד בערוץ החדשות:  

המשטרה חדרה לחשבון הבנק של מרגלית צנעני

גורם מצרי: הופסק המו"מ על עסקת שליט

עם זאת, ולמרות שקיימת הסכמה רחבה על הצורך בשינוי המגמה השלילית במקצועות המתמטיקה והמדעים, זכו פעולות המשרד לביקורת. לטענת המתנגדים, בתי הספר הפכו ל"בית חרושת לציונים", ובמקום לפעול לשינוי עמוק ושורשי של הליך הלמידה בישראל, מושם דגש על הצלחה במבחנים הבינלאומיים ומוזנח החינוך לערכים.

אילוסטרציה. מבחן בגרות בתל אביב (צילום: בן קלמר)

יו"ר המזכירות הפדגוגית לשעבר במשרד החינוך, פרופ' ענת זוהר, סבורה שהבעיה אינה במבחנים עצמם, שאמורים לשמש מדד לאיכות ההוראה והלמידה, אלא בתפישתם המעוותת על-ידי המערכת. "ברגע שהופכים את ההכנה לבחינה למטרה בפני עצמה, מטרות הוראה אחרות נפגעות", הדגישה.

זוהר סיפרה על מורים המעידים על חוסר ביטחון בהקשר זה. "הם סיפרו לי שהמנהלים לוחצים אותם לעמוד ביעדים הנוקשים של הבחינה. הם חשים שהם עובדים תחת סיכון מקצועי - אם חלילה התלמידים לא יצליחו בבחינה, אז המשמעות היא שהמורים לא טובים".

מחקרים שנערכו בארצות הברית מוכיחים, על פי זוהר, שאווירה חינוכית עכורה מובילה לרמאות בתוך המערכת. "החשש הוא שהלחץ להישגים יגרום למורים ומנהלים לאבד את המוסר ולגלות לתלמידיהם את התשובות בבחינה, או לא לקבל תלמידים חלשים, מתוך חשש לפגיעה בממוצע הבית ספרי".

גורם לשעבר במערכת החינוך הדגיש כי ראשי המשרד מודעים לנזקים העקיפים שמסב הלחץ להצלחה במבחנים הבינלאומיים על בתי הספר, אך הם מגדירים אותם כ"נזקים שוליים" לעומת התמורה הגדולה שיביאו שיפור בדירוג הבינלאומי והעלאת קרנם של המורים ומערכת החינוך כולה.

"תפישת ההוראה כמכוונת לבחינה" (צילום: ויז'ואל פוטוס)

ראש החוג לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, ד"ר ניר מיכאלי, תקף את "ההשתעבדות לשיפור ההישגים הבינלאומיים שעלולים לגרום נזקים עצומים למערכת החינוך". לדבריו, "ברגע שתופסים את ההוראה כמכוונת להצלחה בבחינה, הופכים את התלמידים לרובוטים. במקום לפתח תהליכי למידה משמעותיים, יצירתיות, חשיבה ביקורתית ושאילת שאלות, כל האנרגיה והמשאבים מוקצים רק ללימוד טכניקות לפתרון הבחינה".

גם מנכ"ל תנועת "חינוך ישראלי", אורן יהי-שלום, מתח ביקורת על התנהלות משרד החינוך, ואמר כי "הדרך שבה נערכים בתי הספר למבחנים הבינלאומיים היא שערורייה שגורמת לתחושות לחץ ותסכול מיותר. "כדי לתקן את מערכת החינוך הישראלית נדרש טיפול עמוק ושורשי בכל שכבות הלימוד", אמר יהי-שלום. "התלמידים לוקים בכישורי הידע וההבנה וכדי לתקן את העיוות יש לעשות תיקון אמיתי כבר מהגיל הרך. לא מספיק לשים פלסטר ולהוסיף שעות לימוד לכיתה י', בתקווה שהילדים ילמדו יותר מדעים ויצליחו בבחינה".

"חייבים לצמצם פערים" 

בניגוד לדעות אלה, מסכימה דיקן מדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' זמירה מברך, עם החלטות משרד החינוך בנושא, שכן עליה במדרוג הבינלאומי פירושה גם שיפור בתחומי המדעים והקריאה, לדבריה. "מבחני פיז"ה בודקים אוריינות, ניתוח והבנה של טקסטים, נושא שהתלמידים לא מיומנים בו ולא מורגלים לענות בו תשובה מלאה ומנומקת".

מברך הביעה תקווה כי דגש על לימודי מדעים לקראת הבחינה יוביל לשיפור בקרב התלמידים. "המבחנים האחרונים הראו כי 50% מתלמידי ישראל לא לומדים מדעים. מדובר במבחנים אחידים שכדי להצליח בהם המדינה תהייה חייבת לצמצם פערים ולהשקיע גם בתוכניות הלימוד בפריפריה", הדגישה.

מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, מסר בתגובה כי "התוכנית האסטרטגית של משרד החינוך מתייחסת לנושא

ההישגים הלימודיים כיעד אחד בלבד מתוך מספר רחב של יעדים ומשימות, כאשר הנושאים הערכיים תופסים מקום לא פחות חשוב".

לדבריו, "משרד החינוך הוסיף שעות לימוד לצורך תגבור לימודי בכיתות שאינן ניגשות למבחנים הבינלאומיים במטרה לחזק את מקצועות הליבה. שעות הלימוד אשר התווספו למערכת החינוך מעוגנות בבסיס השעות של המשרד ואינן מוקצות לשנת לימודים אחת. משרד החינוך מקווה כי שעות אלו יביאו לשיפור בהישגים הלימודיים וגם במבחנים הבינלאומיים".