לא הפגנתם לשווא: סיכום הישגי המחאה עד כה

מחאת האוהלים , שהחלה בדיוק אתמול (א') לפני חודש, בשדרות רוטשילד בתל אביב,  צמחה לממדים שאיש ממייסדיה לא חזה: הפגנות ענק, תמיכת של ארגונים רבים, סיקור תקשורתי גרנדיוזי וטלטלה פוליטית משמעותית. למרות זאת, עדיין נשמעת הטענה כי בשורה התחתונה המחאה הציבורית עדיין לא הגיעה להישגים משמעותיים בשטח.

• מחאת האוהלים - סיקור מיוחד ב-ynet
  

אלא שבדיקה פשוטה מראה שחודש אחרי, המחאה דווקא השיגה כמה הישגים לא פשוטים, בנושאים שהיו מוקפאים במשך תקופה ארוכה. מבדיקת ynet עולה, כי לא מעט שרים, פקידים וגופים בירוקרטיים עשו במהלך החודש צעדים המהווים היענות, ולו זמנית, חלקית או ראשונית, לדרישות המחאה.

פתאום האוצר מקדם חינוך חינם

מחאת האוהלים, שנולדה כתגובה לזינוק במחירי הדיור וכהמשך טבעי למחאת הקוטג', הולידה מאז כמה מחאות-בת בנושאים רבים ומגוונים שחלקם צורפו לרשימת הדרישות שהוצבו לממשלה. החשובה שבין המחאות הנלוות היא מחאת העגלות נגד יוקר גידול הילדים, שדורשת בין השאר חינוך חינם מגיל 3 חודשים.

בשנת 1985 הורחב חוק חינוך חינם לכל הילדים מגיל 3, אבל פקידי האוצר קברו את החוק במשך 20 שנה במסגרת חוק ההסדרים. לאחר מכן במקום לתקצב את החוק הם דרשו ממשרד החינוך לממן את יישומו על חשבון סעיפים אחרים בתקציב. כיום החוק חל רק על כשליש מהילדים בישראל, בעיקר מהעשירונים התחתונים.

והנה, בשבוע שעבר החלו להישמע באוצר זמירות אחרות. הפקידים הדליפו לתקשורת על "מהפכת חינוך" שתכלול יישום מהיר של החוק - תוך שנתיים. בינתיים מדובר בדיונים פנימיים באוצר ובוועדת טרכטנברג, אך בהתחשב בעובדה שהאוצר הוא זה שעיכב את יישום החוק עד כה, עצם העיסוק בנושא מהווה שינוי.

באוצר גם מדברים, לראשונה, על תיקצוב לחוק, שיעלה מיליארדי שקלים. המימון לכך יושג באמצעות העלאת מסים למאיון העליון, בדיוק כפי שדורשים פעילי המחאה.

פתאום המינהל מקדם בנייה מוזלת 

הישגים נרשמו גם ב"תחום הליבה" של המחאה - בעיית מחירי הנדל"ן. המחאה תפשה את הכנסת בעיצומן של ההצבעות על חוק הוד"לים - מסלול מהיר לאישור בנייה. ראשי המחאה דרשו שההחוק יחייב את הקבלנים, לשם שינוי, לבנות דירות קטנות וזולות. הקואליציה סירבה, אף שהוכנס לבסוף לנוסח החוק סעיף מעורפל העוסק בדיור בר השגה.

לאחר כמעט שבועיים של מחאה, כינס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסיבת עיתונאים שבה הבטיח שמינהל מקרקעי ישראל שווק קרקעות לבניית דירות להשכרה מוזלת ("דיור בר השגה"), בתים במחיר למשתכן (מחיר מוזל על חשבון רווחי המינהל) ומעונות לסטודנטים. נתניהו לא נקב בתאריכים ולא הזכיר את הווד"לים, והיה חשש שהוא מבטיח הבטחות סרק בשעה שבפועל הוו"דלים יאשרו וילות ומגדלי יוקרה.  

אלא ששר השיכון, אריאל אטיאס, כינס בשבוע שעבר את מועצת המינהל, וזו אישרה את מתווה נתניהו - אך קבעה בפירוש שהתוכנית תהיה חלק מהמנדט של הוו"דלים ושהקבלנים יחוייבו לבנות חלק מהדירות תוך שנתיים. בנוסף, קבעה המועצה שהבנייה המוזלת תצא לדרך מיד, במקביל לקביעת הקריטריונים לזכאות ולא אחריה, ואף סיפקה לממשלה הצעה לקריטריונים. מחוץ למועצת המינהל הפגינו פעילי המאהל הירושלמי, שחששו שאטיאס ימליץ על העדפה לחרדים. ואולם, אטיאס דווקא המליץ לספק דירות זולות ליוצאי צבא בלבד, וש-55% מהן יגיעו למשפחות עם שני ילדים ומטה.

קיפאון במחירי הדלק

ההישג המיידי ביותר של המחאה הוא מאמץ ממשלתי לדחות או למזער כל גזירה חדשה שאמורה היתה ליפול על הציבור. מדובר גם בגזירות שהיו אמורות לחול באופן אוטומטי לפי נוסחה קבועה.  

ב-1 באוגוסט היה אמור הבנזין להתייקר, לפי הנוסחה, ב-31 אגורות לליטר. אלא ששר האוצר, יובל שטייניץ, ושר התשתיות, עוזי לנדאו, יצאו ב"מבצע" לחודש אחד במסגרתו הופחת המס בשיעור שקיזז את העליה המתוכננת, כך שהדלק לא התייקר.

"אני לא חושב שבתולדות המדינה קרה שמס בוטל לחודש אחד", אמר ל-ynet פקיד ותיק במערכת. עדיין לא ברור אם ב-1 לספטמבר תופעל מחדש הנוסחה הקבועה, או שציבור הנהגים ימשיך ליהנות ממחירי דלק ב"מבצע", אבל דבר אחד ברור: כשרוצים, יכולים. 

שטייניץ ביצע מחווה דומה בשבוע שעבר, כשהעניק לחברת החשמל הנחה של 70% במס הבלו שהיא משלמת על הסולר, ואיפשר בכך להעלות את תעריפי החשמל "רק" ב-10% במקום ב-20%. הסיבה להתייקרות היתה הפיגועים בצינור הגז בסיני, ששיתקו את יבוא הגז הטבעי ממצרים, וחייבו את החברה לייצר חשמל בסולר שהוא יקר יותר. עם זאת, המחאה הציבורית שהתעוררה לנוכח עליית מחירי החשמל נפלה על אוזניים קשובות, והחלטת שטייניץ המתיקה את הגלולה המרה. 

החלטה דומה ביצע גם שר הפנים, אלי ישי, שהודיע כי הוא מקפיא עשרות בקשות של רשויות מקומיות להעלאת הארנונה, כמה ימים אחרי שהבקשות פורסמו בתקשורת. ישי הבטיח גם לבדוק עם יועציו המשפטיים אם אפשר לבטל רטרואקטיבית את ההתייקרויות שכבר אושרו. מכיוון שגם ראשי הרשויות המקומיות הביעו תמיכה במחאה, הודיע אתמול ישי כי בכוונתו לפצות את השלטון המקומי ולהגדיל את מענקי האיזון ב-235 מיליון שקל.

קיפאון במחירי הדירות

במקביל להחלטות שהתקבלו בממשלה בהתאם לרוח המחאה, גם הנתונים הכלכליים שהתפרסמו בשבועות האחרונים מעידים על פירות ראשונים למחאה הציבורית. אתמול פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי מחירון לוי יצחק שיתפרסם מחר מצביע על ירידות של 1%-6% במחירי הדירות בחודש האחרון, ברוב הערים במדינה. במקביל, מתווכים מדווחים על עסקאות שמתבטלות ועל תחושה כללית של קיפאון בענף. כשהשיח הציבורי מתרכז במחאת האוהלים - הקונים הפוטנציאלים יושבים על הגדר ומחכים להתפתחויות.

ניתן למצוא לכך סיבות רבות, החל מהירידות בבורסה והחשש משובו של המשבר הכלכלי, ועד לעובדה שמחירי הנדל"ן טיפסו לרמות כה גבוהות שלא איפשרו לאזרחים רבים לעמוד בהם.

אלא שעד לחודש יוני המחירים בענף המשיכו לתפוח, למרות שהבורסה יורדת מאז מרס, כלכלת העולם במשבר מתמשך כבר כמה שנים, ומאז 2009 כולם מדברים על בועה בענף הנדל"ן שאילצה את הממשלה לשווק אדמות לקבלנים בכמויות ענק.

יתכן שהסיבה לכך שההתייקרות נמשכה עד לפרוץ המחאה, היתה שבממשלה ובציבור התייחסו למחירים הגואים כאל תופעת טבע שנגזרת מהביקוש הגבוה, ואשר הפתרון הבלעדי שלה הוא הגברת ההיצע באמצעות שיווק קרקעות. סיבה נוספת להמשך המגמה היה, בעיקר, היעדר כל תקווה לשינוי עבור רוכשי הדירות.

אבל ברגע שהמינהל החל לדון ברצינות בהצעה לבנות דירות שיימכרו ב-400 אלף שקל - אפילו קונים שנערכו להוצאת 700 אלף שקל התיישבו על הגדר. ברגע שמאות אלפי אנשים יצאו לרחובות בדרישה להנהיג פיקוח על שוק השכירות - גם רוכשי הדירות להשקעה התחילו להזיע.

האם מדובר בקצה קרחון, בתחילתו של שינוי מגמה, או בסערת קיץ חולפת? התשובה לכך תלויה לא רק בממשלה, אלא גם במפגינים עצמם ובמידת העקשנות וההתמדה שלהם. מחאה סוחפת שתגווע בסוף אוגוסט תישכח בספטמבר או באוקטובר. מחאה שתחזיק זמן רב יותר תקצור פירות רבים יותר. בתום החודש הראשון למחאה, השאלה היא כבר לא מי יפקח את העיניים, אלא מי ימצמץ ראשון.