כל המשק מתגלגל על הסושי

בעוד יחצ"ני הממשלה סופרים את העגלות בנתב"ג ומתייגים את המפגינים כבזבזנים, הם לא מזכירים שהצריכה הפרטית היא אחד הגורמים לצמיחה במשק ושבעזרתה הם מסבסדים את הורדת המס לעשירים.

רק חודש לפני פרוץ המחאה, עוד התגאה נשיא איגוד לשכות המסחר כיצד הגידול בצריכה בתחילת 2011 הוא זה שתרם לצמיחה. כי בזמן שאתם עושים קניות, אתם מוסיפים לתמ"ג, קופת המדינה מתעשרת משלל מיסים עקיפים וכמובן, אתם מסייעים ליצירת מקומות עבודה חדשים.

עוד בערוץ הדעות :

משכירי הדירות, אתם החזירון העליון / שימי לימור

בין חומש לשדרות רוטשילד / שלמה אנגל

פקידי האוצר אשמים / חיים זיסוביץ'

תקופה שבה הציבור לא מוציא כסף והצעירים נשארים לגור אצל ההורים, היא לרוב תקופת מיתון. כדי למנוע אותה, מעודדות כלכלות שונות צריכה, למשל על-ידי הורדת הריבית שהופכת את החיסכון ללא כדאי.

תודה שגיליתם לנו

מעניין שדווקא עכשיו נזכרו לספר לנו שתרבות הצריכה היא חולנית, כי כשהארגונים הירוקים (אותם אנרכיסטים סהרורים) התריעו על כך שנים, לא נעשה דבר כדי לתקן. אולי הם שתקו בגלל העובדה שאת הגרעון התקציבי מהורדת המיסים הישירים, כמו מס החברות, מפצה הממשלה על-ידי מיסוי הצריכה, כפי שהודה טרכטנברג עצמו לפני שבועיים.

מיסים עקיפים נגבים מהצריכה הפרטית שלנו, כגון מע"מ או מס על הדלק, לעומת מיסים ישירים הנגבים מההכנסה. המגמה הקבועה של נתניהו לאורך השנים היתה להוריד את המיסוי הישיר ולפצות במיסוי עקיף. הוכחה לכך תמצאו בדו"ח האוצר שפורסם לפני חודשיים, המלמד כיצד נטל המיסים העקיפים הוא שאיפשר את המשך צמיחת המשק. אם לא לוקחים מהעשירים - מישהו אחר צריך למלא את הקופה.

מגמה זו מיטיבה בעיקר עם בעלי ההון ומזיקה לשכבות התחתונות. העברת נטל המס אל האזרחים אפשרית משום שאם העשירים יכולים לברוח מכאן, האזרחים, לא יכולים להפסיק לצרוך. אמנם נטען שהעושר יחלחל גם לשכבות התחתונות, אבל טרם הכרתי איש עסקים שנתן להון שלו לחלחל החוצה מחשבון הבנק.

אל תבלבלו בין קידמה למותרות

הגיע הזמן שנפסיק להתנצל. מה שנתפש כמותרות בעבר, הפך היום למצרך בסיסי. אין משרד שיקבל עובד בלי טלפון נייד ומחשב משוכלל, שלא להזכיר הופעה ייצוגית. האבסורד הוא, שאנו מקבלים את מוצרי ה"מותרות" הללו במחירים אפסיים, אך משלמים פי כמה על מוצרי הבסיס. לא צריך להיות טייקון כדי לשבת במסעדה והקידמה הטכנולוגית יכולה לאפשר לרוב האנשים לחיות ברווחה. אך אצלנו, התמחור איננו פועל יוצא של עלות הייצור, אלא החלטה פוליטית.

הפגנת הסושי והנרגילה(צילום: ירון ברנר)

אם יותר זול לזרוק לפח מלתקן, כיצד אפשר להצדיק את אלפי השקלים שדורשות חברות הסלולר עבור מכשיריהן? אם רשתות השיווק יכולות למכור לי חיתולים ב-35 שקלים ולהרוויח, מדוע שילמתי לפני חצי שנה 80 שקלים עבור אותו המוצר?

צאו לנו מהצלחת

לא ניתן להתעלם מהצביעות של הממשלה השמנה והמנופחת ביותר בהיסטוריה, המאשימה את אזרחיה בבזבזנות, בנוסף לאלפי המשרות והתקנים הלא נחוצים במגזר הציבורי, תולדה של תרבות ג'ובים ושוחד בחירות. לפני שמדברים על חרדים ומתנחלים, כשמחפשים את התקציב למילוי דרישות המוחים, יעזור אם ועדת 18 השרים תבדוק את המתרחש בשכבת הניהול השמנה, שבמסדרונות המדינה והצבא.

בינתיים, גם שאר הצדקנים מוזמנים לצאת לנו מהכיס והצלחת, כי מה שאדם עושה במשכורתו היא עניינו הפרטי. גם אם הוכחתם שהדור הזה אוהב לבזבז, זה לא אומר שאם היה חסכן מצבו היה טוב.

הטרנד האחרון של מי שמסרב לקחת חלק במאבק הוא להסכים ש"נכון, יש בעיה רצינית בשיטה" ואז לנגח כי "גם אתם לא אחראים". זה כבר מעלה פיהוק. בואו נדאג עכשיו לתקן את השיטה, אחר כך תבואו לעשות לנו קואוצי'נג פיננסי.

שלמה קראוס, עורך ומשורר, מו"ל הוצאת פלונית - מחזורי שירה. ממשתפי מחאת הנדל"ן ויוקר המחיה.  

גולשים מוזמנים להציע טורים בנושא המאבק החברתי: opinions@y-i.co.i