מתוק בלי סוכר: משקאות קלים לקיץ מקומי

מה אתם שותים בקיץ? מיץ תפוזים זה חורפי, משקאות חמים לא מתאימים, לימונדה? במשקה המזוהה כל-כך עם הקיץ - לימונדה קרה - יש שלושה רכיבים: מים, לימונים וסוכר. המים הם מים. הלימונים? בקיץ אין לימונים על העצים, כלומר, יש, אבל הם ירוקים וקשים, אז מוכרים אותם כך או שמוכרים לימונים צהובים מקירור, או שמייבאים. והסוכר?

עוד מאכלים מכאן:

• הרמב"ם: כך אוכלים פירות נכון
• מלקטים ואוכלים: זרעי קיץ מקומיים
• בלי סוכר, בלי קמח לבן: 2 עוגות מכאן
  

לפני שבועיים כתבנו כאן בקצרה על הסוכר, עכשיו אולי הגיע הזמן להאריך. בכל זאת, סוכר הוא המזון (הלא מזין) הנאכל ביותר תזונה המודרנית. מוסיפים אותו כיום כמעט לכל מוצר מזון. אנחנו אוכלים כמויות סוכר כל-כך גדולות עד שהגוף שלנו לא מסוגל להתמודד מבחינה פיזית עם הכמות, ויש לכך תוצאות, למשל, בשנים האחרונות יש עלייה חדה ובולטת בכמות האנשים החולים בסוכרת, מבוגרים ונעורים כאחד. כשמזמינים אותי לערוך הרצאה בנושא תזונה ומבקשים ממני לבחור את הנושא החשוב ביותר בעיני, אני תמיד בוחר בסוכר.

תזונאים רבים טוענים שאנו עומדים כיום בפתחה של מגפה שהמקור שלה ידוע וברור ולמרות זאת אנחנו לא עושים כמעט כלום כדי למנוע אותה. המדינה כבר הקימה מטה למלחמה בסוכרת והשלכותיה, אבל עדיין הממוצע הישראלי לצריכת קוקה-קולה הוא 300 מ"ל ביום. כלומר, סטטיסטית, כל אדם שותה פחית קולה כל יום - ואלה רק המספרים של קוקה-קולה, יש עוד עשרות משקאות ממותקים בשווקים.

קוטפים קני סוכר(צילום: אסף רונן )

קילו סוכר באלף שקל

אז מה מספרת לנו על זה ההיסטוריה? או! אז זה באמת סיפור מעניין- רוב הסוכר שאנחנו מכירים מיוצר מצמח שנקרא קנה סוכר, על ידי סחיטת הקנים וזיקוק הסוכר מהנוזל שנסחט (אפשר להפיק סוכר כיום גם בדרכים נוספות, השנייה הנפוצה ביותר כיום היא מתירס, בעיקר בארצות הברית, וגם מסלק סוכר). טכנולוגית עיבוד הסוכר היא חדשה, באופן יחסי. לאורך ההיסטוריה תהליך הפקת גבישי הסוכר היה עתיר עבודה ולכן הסוכר היה מוצר יקר מאוד, וכמו רוב מוצרי המזון שנצרכו בין יבשות לאורך ההיסטוריה הוא נסחר בשל ערכו הרב. באנגליה של המאה ה-15 קילו אחד של סוכר היה שווה לבערך אלף שקלים היום.

אז איך קרה שהסוכר הפך ממוצר יוקרתי ויקר כל-כך למוצר הצריכה הזול ביותר שאפשר לקנות בסופר? ההולנדים היו הראשונים שהגו את הרעיון לגדל סוכר בקולוניות שלהם במאה ה-16. הם הבינו שגידול קנה סוכר ועיבודו באמצעות עבדים יהפכו אותו לזול וזמין. בהתחלה ניסו להשתמש בכוח אדם מקומי, אך זה לא הספיק בגלל התמותה הרבה של העבדים המקומיים. מכיוון שקנה הסוכר הוא גידול המשתמש בכוח עבודה רב נוצר הצורך למצוא כוח עבודה זול. כלכלת העבדים, שהתבססה על עבדים שהובאו מאפריקה, היא זו שאפשרה את התפתחותם של מטעי הסוכר הגדולים ביבשת אמריקה, ואחריהם גם את גידול התה, הקפה והקקאו באותה שיטה.

מה שעמד מול עיניהם של בעלי המפעלים האנגלים במהלך המהפכה התעשייתי היה הצורך להאכיל בזול את פועלי היצור במזון שיספק להם אנרגיה לצורך עבודתם. הסוכר היה פתרון יעיל כי הוא סיפק אנרגיה זמינה (אך חסרת כל ערך תזונתי) ובמקביל נמצא הפתרון כיצד ליצרו בדרך זולה.

ההגירה הרבה מן הכפר אל העיר והמעבר מחקלאות לתעשייה העבירו את מוקדי הכוח מאדוני החצרות הכפריים אל התעשיינים ואנשי ההון. לעומת זאת, בערים נוצר מעמד חדש של פועלי-תעשיה נטולי זכויות סוציאליות ונטולי-אמצעים להשגת מזון. אם בעבר האיכרים הפשוטים ייצרו את רוב צרכיהם (גם אם נאלצו לחלוק בתוצרים עם השלטון), הרי שהתיעוש הביא להתרחקות רוב האנשים מן היכולת לייצר לעצמם אוכל. זה הגיע לידי כך שלאדם הפשוט לא היתה השפעה על השינויים בתפריטו– הוא קנה מה שיכול היה להרשות לעצמו בשכרו הנמוך. מי שכן החליט - בעלי המפעלים והקולוניות - התרכז בכמות המוצר שהוא יכול למכור ולא באיכות המזון.

כך, העבדים האפריקאים הובלו לאמריקה כדי לייצר אוכל זול שיימכר לפועלים העניים במערב אירופה. עד המאה ה-18 הובאו לאמריקה 7,000,000 עבדים, רובם מתו בדרך או בעת עבודתם במטעים. זה היה מצד היצרנים, מן הצד של הצרכנים המצב לא היה מזהיר הרבה יותר- צריכת המאכלים המזיקים עלתה לאין-שיעור. בין השנים 1690 ל-1790 יבאה אירופה 12 מיליון טון סוכר. כמות הסוכר שנצרכה לאדם לשנה בבריטניה הייתה 1.81 קילוגרמים בשנת 1700 ו-38.56 קילוגרמים בשנת 1905. כיום, צריכת הסוכר באירופה לשנה גדולה עוד הרבה יותר.

כלכלת המזון מתנהלת בצורה הזו עד היום. זהו סיפורו של הסוכר אך הוא מתבטא, כיום, בתזונה שלנו באופן כללי- יצור המוצרים נותק מהצרכנים ונעשה במקום מרוחק ולא ידוע. כשאתם קונים מוצר מזון בסיסי בסופר והוא כל-כך זול, עצרו שנייה וחשבו- מה אתם יודעים על מי שהכין אותו? למה הוא כל-כך זול?

באופן כללי לא מומלץ להכין את המשקאות האלו מתוקים מידי. למרות שלא מדובר כאן על סוכר והממתיקים טבעיים, הם בכל-זאת מעובדים. המשקאות הללו טובים יותר ממיץ עם סוכר מעובד, אך גם יותר מידי מהם עשוי להזיק.

משקה דבש חרובים

את משקה החרובים הכרתי בעזרת חבר מדיר-אל-אסד, שסיפר לי שהוא הוציא את המשקאות הממותקים התעשייתיים מהבית. זה מה שילדיו שותים כשהם רוצים משהו מתוק.

המרכיבים:

4 כפות דבש חרובים

1/2 1 ליטר מים

אופן ההכנה:

1. ממלאים במים בקבוק ריק בנפח 1.5 ליטר ומשאירים מעט מקום לדבש החרובים.
2. מוסיפים ארבע כפות של דבש חרובים, סוגרים את הבקבוק ומנערים היטב.
3. טועמים את המשקה. אם הוא טעים - מכניסים למקרר, אם לא מתוק מספיק, מוסיפים לו עוד מעט דבש חרובים וטועמים שוב.
   

סיידר משודרג

המרכיבים:

1 ליטר עלים וגבעול זוטא לבנה

2 כפות תרכיז סיידר ללא תוספת סוכר

מים

תפוח טרי

1. מרתיחים ליטר מים וחולטים בו כעשר דקות את עלי הזוטא. מקררים.
2. מוסיפים 2 כפות של תרכיז סיידר טבעי ומכניסים למקרר.
3. לקראת ההגשה משפדים קוביות תפוח טרי על שיפוד ומכניסים לכוס.
   

סיידר משודרג(צילום: אסף רונן)

לימונדת תמרים

רוצים לשדרג את המשקה בקלות? הוסיפו חופן של קרח גרוס.

המרכיבים:

1/2 1 כפות סילאן תמרים טבעי

500 מ"ל מים

מיץ מלימון טרי סחוט

1. מוסיפים למים את סילאן התמרים ומערבבים היטב.
2. מוסיפים למשקה מיץ לימון לפי הטעם. מגישים עם פלחי לימון טריים.
   

לימונדת תמרים(צילום: אסף רונן)