מיתוס החייזרים הרעים
סטיבן הוקינג טועה בהזהירו מפני יצורים חוץ-ארציים תבוניים. מייקל שרמר סבור כי תרבות חוצנית תייצג דווקא את שיא הציביליזציה והמוסר
מערך הטלסקופים על שם אלן, שמפעיל מכון SETI לחיפוש אחר חוצנים תבוניים בצפון קליפורניה, מקרב אותנו ליום שבו ניתקל בתבונה חוץ-ארצית. סביר להניח שיום המפגש יגיע במוקדם ולא במאוחר בשל חוק מור (שהציע גורדון א' מור, ממייסדי חברת אינטל), שלפיו כוח החישוב של מחשבים מכפיל את עצמו כל שנה-שנתיים.
מתברר שעקומת הצמיחה המעריכית הזאת מתארת את רוב הטכנולוגיות ובהן טכנולוגיות הקשורות בחיפוש חוצנים. מייסד SETI, פרנק דרייק, טוען שהחיפוש שלנו כיום יעיל פי 100 טריליון מן החיפושים שערכנו לפני 50 שנה, ושגבול השיפור עדיין אינו נראה באופק. אם אי טי אכן מצוי אי שם, אנחנו ניצור אתו קשר. אבל מה יקרה כשיתרחש הדבר וכיצד עלינו להגיב?
השאלות האלה, שהיו פעם נחלת המדע הבדיוני בלבד, העסיקו ברצינות רבה את אחד מכתבי העת המכובדים ביותר בעולם - Philosophical Transac¬tions of the Royal Society A - שייחד בגיליון פברואר 2011 שבעה-עשר מאמרים מלומדים לנושא "איתור חיים חוצנים והשלכות הדבר על המדע ועל החברה".
מאמרים רבים מבטלים כלאחר יד מיתוסים כגון אלה הטוענים שהדבר יביא להידרדרות החברה למצב של פחד או היסטריה, או שמדענים ופוליטיקאים יזממו להסתיר את הדבר.
שתי דוגמאות מוכיחות שהמיתוסים האלה לא יתקיימו. האחת מדצמבר 2010, כשסוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, ערכה מסיבת עיתונאית שזכתה לחשיפה רבה ובה הודיעה על צורת חיים אפשרית המבוססת על ארסן, והאחרת ב-1996 כשמדענים הכריזו שסלע ממאדים מכיל עדויות מאובנות לחיים קדומים על פני כוכב הלכת האדום ונשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון, אף יצא בהצהרה בנושא.
סוכנויות חלל רעבות לתקציב, כמו למשל נאס"א, וארגונים פרטיים התלויים בגיוס משאבים, כמו למשל מכון SETI, ירעישו עולמות על כל תגלית הקשורה בחוצנים שיעלו בחכתם, מחיידקים ועד תושבי מאדים. אבל האם עלינו להשיב לחייזרים תשובה?
כמו לגלות את אמריקה
סטיבן הוקינג סבור שעלינו לסתום את פיותינו. "צריך רק להביט בעצמנו כדי לראות כיצד חיים תבוניים עלולים להתפתח לדבר כלשהו שלא נרצה לפגוש", הסביר הוקינג בסדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית שלו ששודרה ב-2010 בערוץ דיסקברי.
בהסתמכו על תולדות המפגשים בין תרבויות אנושיות קדומות, שבמהלכם שִעבדה התרבות המפותחת יותר את התרבות הפחות מתקדמת או הרסה אותה, מסכם הוקינג: "אם אי פעם יבקרו אצלנו חייזרים, אני חושב שהתוצאה תהיה דומה למה שקרה כשקולומבוס עגן לראשונה באמריקה, מפגש שלא עלה יפה מבחינת הילידים האמריקנים".
אני בספק. אף על פי שאנו יכולים לבחון את הנושא רק על נבדק אחד, המין האנושי, ושתולדות המפגשים הראשונים בין התרבויות של הנבדק הזה אכן אינן מקור לגאווה, הרי שהמגמה ב-500 השנים האחרונות מעודדת דווקא: הקולוניאליזם מת, העבדות גוועת, שיעור האוכלוסיות שנספו במלחמות ירד, הפשע והאלימות בירידה, חירויות אזרחיות בעלייה, וכפי שאנו רואים במצרים ובמדינות ערב אחרות, השאיפה לייצוג דמוקרטי מתפשטת, בד בבד עם התקדמות החינוך, המדע והטכנולוגיה.
המגמות האלה עשו את התרבות שלנו למכילה יותר ולנצלנית פחות. אם נמשיך את קו המגמה הזה, בן 500 השנים, ונמתח אותו לאורך 5,000 שנים או 500,000 שנים, נוכל לקבל מושג כיצד עשויה להיראות תרבות חוצנית.
למעשה, כל תרבות בעלת יכולת למסעות נרחבים בחלל תימצא הרבה אחרי שלב הקולוניאליזם המנצל והשימוש במקורות אנרגיה מתכלים. שעבוד ילידים וניצול משאביהם הם גישה שעשויה להניב רווחים לטווח קצר לתרבויות ארציות, אבל היא אינה בת-קיימא במשך עשרות אלפי השנים הדרושות למסע בין-כוכבי.
במובן זה, המחשבה על תרבויות חוצניות כופה עלינו לשקול את אופייה ואת התקדמותה של התרבות הארצית שלנו. הדבר מעורר תקווה שכשניצור את המגע עם תרבות חוצנית, הדבר יוכיח לנו שלפחות תרבות אחת נוספת הצליחה להגיע לרמה שבה רתימה של טכנולוגיות חדשות החליפה את השליטה ביצורים עמיתים ושחקר החלל גבר על כיבוש אדמות. קדימה אל הכוכבים!
מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת Skeptic .ספרו הקרוב הוא "המוח המאמין". עקבו אחריו בטוויטר: @michaelshermer
הכתבה המלאה התפרסמה בגיליון אוגוסט-ספטמבר של המגזין "סיינטיפיק אמריקן - ישראל" בהוצאת אורט.
לפנייה לכתב/ת 
