דו"ח: על תאגידי המים לשפר השירות לצרכן

הצוות המקצועי שמינה מנהל רשות המים בעקבות תחקיר המים של כלבוטק, טוען בדו"ח ביניים שמסקנות תוכנית הטלוויזיה היו לא לחלוטין מדויקות. ויחד עם זאת הצוות, בו חברים 8 עובדי רשות המים, ממליץ על שינוי תקנים מהיר בעקבות התוכנית, ועל שיפור מאסיבי בשירות הלקוחות.

• "שקר המים": ועדה תבדוק ממצאי תחקיר כלבוטק
  
• בקשות לייצוגית נגד תאגידי המים: גבו יותר מדי
  
• הכנסת: מבקר המדינה יבדוק את תאגידי המים
  
• תאגידי המים יחזירו לצרכנים 100 מיליון ש'
  
• למה מעוטי יכולת בחדרה משלמים יותר על מים?
  

בדו"ח הביניים, שהוגש לשר התשתיות הלאומיות ולמועצת רשות המים, נאמר כי "על התאגידים, ספקי המים ורשות המים לשפר את השירות לצרכן ולהעמידו בראש סדר העדיפויות. עליהם להקצות את המשאבים ואת כוח האדם הראוי לשם כך". עוד נאמר כי אנשי המקצוע ברשות המים שוקדים על אמנת שירות והשלמת כללים נוספים שיבטיחו רמת שרות גבוהה לצרכן. "על רשות המים להמשיך ולקדם את כללי אמות המידה לשירות", נכתב בדו"ח. "עליה לקדם נהלים לזיהוי וטיפול בחיובים חריגים ולפעול לקידום מהיר ככל האפשר של פרסום של אמנת שירות לכל תאגיד ותאגיד".

הדו"ח מבקש להוציא לפועל ביתר שאת את החוזר שהוציא הממונה על התאגידים, ישראל עינב, לפיו לא יתכן שחשבונות המים נשלחים על-ידי מחשב ואיש לא עובר עליהם. עינב הנחה את התאגידים שלא לשלוח לצרכנים ביתיים חשבונות הגבוהים מ-2,000 שקל, ללא בדיקה ואישור מנכ"ל התאגיד, וכן הורה להם להכין נוהל בדיקת חשבונות חריגים. רבים מהתאגידים עדיין לא ישמו זאת. 

רשות המים אף הקימה צוות צרכני שהכין כללים לאופן חלוקת הצריכה המשותפת, להערכת צריכה ולטיפול בצריכה חריגה הנובעת מנזילה.שכן רבים מחשבונות המים המנופחים נובעים מדליפות. כללים אלה ייכנסו לתוקף אחרי תהליך של שימוע ואישור סופי על-ידי מועצת המים.

"הניסוי של כלבוטק נעשה בתנאי קיצון"

תחקיר כלבוטק עסק בפגמים במערכות מדידת מים של תאגידי המים, שהובילו לחשבונות מים מנופחים. התוכנית בדקה שישה בניינים ברחבי ישראל, עם טופוגרפיה שונה, רבי קומות מול נמוכי קומות, ואחר כך ערכה ניסוי במכון התקנים, בתנאי מעבדה. צוות הבדיקה של רשות המים, לעומת זאת, ערך סיורים בפ"ת, הזמין סקר ממדי צריכה מהתאגידים וערך ניסוי משל עצמו במכון התקנים, "של צריכת מים אמיתית בבניין".

הטענה העיקרית של צוות הבדיקה נגד כלבוטק, היא שהניסוי של התוכנית במכון התקנים נעשה בתנאי קיצון. אולם אפשר גם לטעון נגד צוות הבדיקה שהוא ערך את הניסוי שלו במכון התקנים בתנאים אופטימליים, והמצב בשטח הוא לא תמיד אופטימלי, ולעיתים קיצוני. אפשר גם לראות בדו"ח, שרשות המים מאמצת רבות מהמסקנות אליהן הגיעה כלבוטק, אך לעיתים נמנעת ממסקנות שעלותן גבוהה מדי.

שסתומים חד כיווניים: לא בדירה, כן במדי המים הראשיים

בדו"ח נאמר כי בניגוד להמלצת כלבוטק, לא מומלץ להתקין באופן גורף אל-חוזרים (שסתומים חד כיווניים) במדי מים דירתיים. ברשות המים נאמר כי הדו"ח נוגד בכך את ההמלצות של "גורמים לא מקצועיים שגרמו לאזרחים להוצאת כספים מיותרת".

עוד נאמר בדו"ח כי אל-חוזר הוא "אבזר מכני שרמת אמינותו נמוכה", עם "אחוזים גבוהים של ירידה בתפקוד", שדורש "תחזוקה שוטפת". גם מבדיקה בעולם, אין הנחיות גורפות להתקנת אל-חוזרים בקבוצת מדי המים הקטנים. ברשות המים אף הדגישו כי אינסטלטורים רבים מנצלים את המלצות כלבוטק לגביית כספים מיותרים מצרכנים. ויחד עם זאת, נכתב בדו"ח, כן "מומלץ להתקין אל-חוזר במורד מדי המים הראשיים". וכן "יש לקדם רביזיה של התקן הישראלי ת"י 1171 שסתום חד כיווני".

עוד נאמר שם בעניין מדי המים, ובעניין טענות כלבוטק לחדירה של אוויר לצינורות בעקבות עבודות תשתית, כי "הניסויים שנערכו על-ידי מכון התקנים עבור תוכנית הטלוויזיה כלבוטק יצרו תנאים קיצוניים שאינם תנאי שירות רגילים של מדי מים, שבהם תנודות בלחץ, לרבות הלם מים, וגרמו לתופעות חריגת בקריאות מדי המים. בתנאי שירות רגילים התופעות האלה זניחות וגם בתנאים החריגים שהיו בניסוי כלבוטק המשמעות הכמותית של התופעות היתה מסדר שני".

בדו"ח אף נכתב כי "במדינת ישראל חודרות רק כמויות קטנות של אוויר שנשארות אחרי ביצוע עבודות תשתית בצנרת וניקוד האוויר ממערכת אספקת המים...לפיכך הניסוי של מכון התקנים עבור כלבוטק, שבו היתה החדרה יזומה של אוויר במעלה מד המים, אינו מהווה הדמיה לתרחיש אמיתי כלשהו". בתחקיר כלבוטק טענו שבכל פעם שנעשות עבדות תשתית - חודרות כמויות אוויר לצינורות אספקת המים. מכאן שנכונה עמדת רשות המים כי זה לא המצב הרצוי, אך בערים רבות, זה המצב המצוי, שכן ישנן עבודות תשתית מרובות, בעקבות פיצוצים בצינורות המים.

הצריכה של השכן משפיעה, אבל במידה מועטה

עוד טענו בכלבוטק כי יש השפעה הדדית ניכרת בין מדי מים, כלומר: אם שכן בקומה 7 צורך כמויות גדולות של מים, ואין איש בדירה 5, בכל זאת מד המים בקומה 5 יראה כי ישנה צריכה בדירה הריקה. ועם זאת בדו"ח טוענים כי "תופעת ההשפעות ההדדיות בין מדי המים זניחה ושולית".

לפי תחקיר כלבוטק, עבור משפחה של 5 נפשות, השפעה הדדית בין מדי מים עלולה לגרום לסטייה של 0.31% מהצריכה השנתית הממוצעת. אולם לפי הדו"ח של הוועדה, מדובר ב-0.13% בלבד. "תופעת ההשפעה ההדדית בין מדי המים הועצמה בתוכנית כלבוטק באמצעות יצירת תנאים קיצוניים שאינם תואמים את אמינות המדידה של מדי המים", נכתב שם.

בהמשך נכתב כי "דו"ח מכון התקנים לניסוי שנערך עבור כלבוטק, התייחס לתנאי צריכה ותפעול חריגים של מערכת אספקת המים". כלומר, נטען כי בכלבוטק נתגלו סטיות במדידות, משום שהוטל עומס לא שגרתי על מערכות המים. ברשות המים מסרו כי "בדיקות מקצועיות מעמיקות נוספות של מכון התקנים על מערכות מים תקניות ובעומסים נורמטיביים אשר בוצעו על-ידי הצוות הראו סטיות מזעריות ושוליות".

אך למרות כל ההסתייגויות הללו, מסרו ברשות המים כי "בדיקת כלבוטק עלתה על בעיות אשר טופלו מיידית ע"י רשות המים ואשר בעקבותיהן מתבצעים שיפורים בהתאם להנחיות ולמסקנות הצוות המקצועי". עוד נמסר כי הצוות המקצועי

ימשיך בעבודתו עד לכתיבת הדו"ח הסופי.

כלבוטק: "המערכת מברכת על הבדיקה המעמיקה"

משה כץ עורך כלבוטק מסר בתגובה: "עיון מעמיק ב-73 עמודי ממצאי הביניים מוכיח כי עיקר הטענות שהועלו בתחקיר כלבוטק נכונות באופן מדויק. הוועדה קראה, בדיוק כפי שנאמר בכלבוטק, לרביזיה מיידית בתקן מדי המדים בישראל, הוועדה מצאה בדיוק כמונו השפעות של הלמי מים ולחצי אוויר על מדידת המים בשעונים.

"כל ניסויי השטח בערי ישראל של מערכת התוכנית שבוצעו במשך חודשים ארוכים, כמו גם המומחים שהופיעו ובדקו את הממצאים בתחקיר, מוכיחים מעל כל צל של ספק כי השיטה הישנה שהיתה נהוגה עד כה, הביאה לפערים ולתקלות אינספור בדרך גביית חשבונות המים של אזרחי ישראל.

"אלפי אזרחים הציפו את מערכת כלבוטק בפניות על סטיות חריגות בחשבונות המים שלהם במהלך החודשים האחרונים והם העדות הטובה ביותר ללקונה בשיטה. מערכת כלבוטק מברכת על הבדיקה המעמיקה ומצפה כמו יתר אזרחי ישראל לשינויים המתבקשים בשיטת גביית חשבונות המים בישראל".