"נתב"ג" החדש: צה"ל רוצה צפון, למה לא בנגב?

בסמוך לאוהלי המחאה בבאר-שבע ותחת איום הטילים מעזה, דנו השבוע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהצעה אמיתית לשינוי בסדר העדיפויות הלאומי: הקמת שדה תעופה בינלאומי משלים לנתב"ג בנבטים שבנגב. הדיון, בהשתתפות שר התחבורה והשר לפיתוח הנגב והגליל, ראשי רשויות, מתכננים ואנשי סביבה, עסק בצדק חברתי, צדק סביבתי וצדק כלכלי, אך גם בדרך הלקויה בה ממשלות ישראל מקבלות החלטות מעל לראשיהם של אזרחי המדינה.

• איפה יקום שדה תעופה בינ"ל? הצפון נגד הדרום
  
• תושבי עמק יזרעאל: "נתב"ג 2" - לא אצלנו

  אושרה הקמת "בית קברות" למטוסים בנגב

  
  

על העובדה כי מדינת ישראל חייבת להקים שדה תעופה בינלאומי נוסף ובהקדם - אין חולק. גם על החשיבות בהקמתו בפריפריה בכדי למנוע אי נוחות מתושבי המרכז עקב עומס התחבורה והטיסות שכבר קיים באזור אין עוררין. אולם על מיקומו של השדה המשני, כשהחלופות שעומדות על הפרק הן מגידו שבעמק יזרעאל או נבטים שבנגב, עדין יש ויכוח.

מצד אחד עומדים שר התחבורה, שר התשתיות, שר החקלאות, השר להגנת הסביבה והשר לפיתוח הנגב והגליל, ראשי רשויות בנגב ובעמק וארגוני הסביבה, שתומכים בהקמת השדה בנגב. מנגד עומד צה"ל ובעיקר חיל האוויר, שמעדיף את החלופה הצפונית.

שלוש חלופות מרכזיות

בשנת 2008, הקים שר התחבורה דאז, ח"כ שאול מופז, וועדה לבחינת תוכנית אב לשדות התעופה בישראל ברשות מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף במיל הרצל בודינגר. על הנייר הוועדה בחנה שלוש חלופות מרכזיות: שדה תעופה במגידו, שדה תעופה בנבטים ושדה תעופה על אי מלאכותי בים. אולם נדמה כי הרכב הועדה, שכללה בעיקר מומחים לתעופה יוצאי חיל האוויר ונציגים של משרד האוצר והביטחון ולא השכילה לצרף אליה נציגים חברתיים וסביבתיים, היו ידועות מראש.  

בעוד שהקמת אי מלאכותי אינה ישימה, הוועדה המליצה לקדם את חלופת השדה במגידו ופסקה כי "ריחוקו של שדה התעופה נבטים ממרכז הארץ, והתחבורה היבשתית הבעייתית אליו וממנו, כמו גם פעילות חיל האוויר בו, גרמו לה להמליץ להוציא אותו מן הפתרונות המוצעים כשדה משלים לנתב"ג".

על בסיס אלו החליטה בשנת 2009 ממשלת ישראל, על הקמת שדה התעופה הבינלאומי המשני בעמק יזרעאל. ההחלטה התקבלה  מבלי לערוך סקר חברתי-כלכלי משמעותי בדבר ההשלכות של הקמת השדה על מרקם החיים בעמק או בנגב, וללא סקר סביבתי שבוחן את ההשפעה על המרחב הביוספרי ועל הפגיעה בבריאות התושבים, בעיקר כתוצאה ממפגעי רעש. ההחלטה המשמעותית התקבלה גם מבלי שניתנה לציבור האפשרות להציג את עמדתו או להתנגד למסקנות ועדת בודינגר.

השיקול הצבאי מעל הכל

הקמת ועדת בודינגר ומסקנותיה, והחלטת הממשלה דאז, משקפים את סדר העדיפויות הלקוי של המדינה בו השיקול הצבאי מבטל את השיקולים החברתיים-סביבתיים-כלכליים.

המדינה התעלמה מהעובדה ששדה התעופה במגידו יכול להכיל מספר מוגבל של נוסעים ולכן יחייב להקים בעוד כעשור שדה תעופה בינלאומי שלישי. היא התעלמה גם מהעובדה ששדה התעופה בנבטים תוכנן מראש כשמחציתו צבאית ומחציתו אזרחית בינלאומית - דבר שיאפשר לזרז את ההליכים הסטטוטוריים להקמתו.

המדינה לא התייחסה גם לעובדה שהקמת השדה בנבטים תאפשר שימוש בחלק מהתשתיות הקיימות במקום, ולכן תהיה זולה יותר. היא גם לא השכילה גם לראות כי הקמת השדה במגידו תוביל לפגיעה במרקם הכפרי-חקלאי והתיירותי של העמק ולפגיעה משמעותית בערכי טבע ונוף באזור, בעוד שהקמתו בנגב תהווה פגיעה נמוכה יחסית בטבע ותוביל לפחות מפגעי רעש.

לפרוע את ההבטחות לפיתוח הנגב

בניגוד למסקנות ועדת בודינגר, הקמת השדה בנגב יכולה להיות בדיוק הזרז לקרב אותו למרכז הארץ ולפתח את התשתיות אליו וממנו. בכך אפשר יהיה להתחיל ולפרוע את ההבטחות החוזרות ונשנות של המדינה לפיתוח הנגב.

מסקר שערכה עיריית באר-שבע עולה כי מבחינה כלכלית, הקמת השדה בנבטים תשנה באופן דרמטי את החיים באזור. הסקר מצא כי השדה, שעלות הקמתו המשוערת היא 2.9 מיליארד שקל, יניב 3,000 מקומות עבודה ישירים בשכר ממוצע של 8,000 שקל ועוד כחצי מיליארד שקל בשנה הכנסות מתיירות בלבד.

למרות ההחלטה מ-2009, שדה התעופה עדיין לא הוקם במגידו וההחלטה התגלגלה מחדש לפתחה של ממשלת נתניהו, שעומדת להחליט בשבועות הקרובים בנוגע למיקומו הסופי של שדה התעופה הבינלאומי המשני. בכנס בבאר-שבע הוצגו האפשרויות הרבות שמציע שדה תעופה בינלאומי והשפעתו הצפויה על ההתפתחות הכלכלית של באר-שבע כעיר מטרופולין ועל הקשרים של המטרופולין הדרומי עם הישובים באזור ובמדינה לצד חיבור למוקדי כלכלה בינלאומיים.

משתתפי הדיון בנגב תמכו כולם בהקמת שדה התעופה בנבטים וקראו לממשלה לקבל החלטה נכונה בהתאם. נדמה כי דווקא עתה, כשהנגב הפך לחזית וכשהמחאה החברתית קוראת לצדק ושוויון, עומדת בפני ממשלת נתניהו הזדמנות לקחת החלטה שתבטיח, לצד הביטחון הפיזי של תושבי הנגב והעמק, את הביטחון החברתי, הסביבתי והכלכלי שלהם.

הכותב הוא מהמרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון