איך מכריזים על מדינה באו"ם? מורה נבוכים

עצרת האו"ם כבר יצאה לדרך, ומכל העולם יופנו בקרוב המבטים לניו יורק. במרכז הכינוס השנתי של האומות המאוחדות עומדת הפעם הכוונה הפלסטינית לבקש הכרה כמדינה - והיום הבטיח שר החוץ שלהם שילכו עד הסוף, ויפנו בעוד שבוע למועצת הביטחון בדרישה לחברות מלאה בארגון הבינלאומי. אבל שום דבר עדיין לא סופי במבוך המדיני הסבוך הזה.

מדינה בדרך - הכותרות האחרונות ב-ynet:

הפלסטינים הולכים למועצת הביטחון: רוצים מדינה

ההצבעה תסנוור את אירופה? 'בידוד ישראל יעמיק'

דאגה בי-ם: "הפלסטינים קוברים הסיכוי לשלום"

נועם שליט באו"ם: לפני הכרה, לשחרר את גלעד

אם ההנהגה ברמאללה אכן תלך למועצת הביטחון, הרי שהיא מסתכנת בהטלת וטו של ארה"ב על המהלך, כפי שכבר הבטיח ממשלו של ברק אובמה. אילו חלופות יש לפלסטינים ואיך בכלל מכריזים על מדינה באו"ם? ynet עושה סדר. 

193 מדינות חברות בארגון האומות המאוחדות, שהוקם בשנת 1945 לאחר תום מלחמת העולם השנייה, ותפס את מקומו של חבר הלאומים כאפיק להפסקת מלחמות בין מדינות ולספק בסיס לדיאלוג בין מדינות. המדינה האחרונה להתקבל כחברה במטה האו"ם, השוכן בשדרה הראשונה במנהטן, היתה דרום סודן שהשתלבה בעצרת הכללית ב-14 ביולי. קודם לכן, עשו זאת מזרח טימור ב-2002 ומונטנגרו ב-2006.

כך מכריזים על מדינה. מועצת הביטחון של האו"ם

מהם הקריטריונים להגדרת מדינה?  

באמנת מונטבידאו, משנת 1933, נקבעו ארבעה קריטריונים במערכת המשפט הבינלאומי לביסוס מעמד של מדינה: אוכלוסייה קבועה, טריטוריה מוגדרת על ידי גבולות קבועים, שלטון אפקטיבי ויכולת לנהל את ענייני הפנים והחוץ. למרות המחלוקות בסוגיית גבולותיה של המדינה העתידית, נראה שהפלסטינים עומדים בדרישות הסף שנקבעו באמנה הבינלאומית. בייחוד לאור הסכם הפיוס בין פתח לחמאס שחיזק את קריטריון השלטון האפקטיבי.

מהו הנוהל באו"ם לקבלת חברה חדשה?  

בשלב ראשון, יש צורך בהמלצה של מועצת הביטחון של האו"ם. לשם כך נדרש רוב של 9 מתוך 15 המדינות החברות במועצה. כל אחת מחמש החברות הקבועות במועצה - ארצות הברית, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת - יכולה לבלום את המהלך בהטלת וטו. אם ההחלטה זוכה לרוב של 9 מדינות ואין וטו, היא מועברת להצבעה של העצרת הכללית של האו"ם, שם נדרש רוב של שני שלישים כדי לאשר קבלת המדינה החדשה.

אילו מדינות לא התקבלו בשל וטו במועצת הביטחון?  

קוסובו, שהכריזה על עצמאותה ב-2008, אינה מבקשת חברות באו"ם מאחר שרוסיה כבר הודיעה על כוונתה להטיל וטו על ההחלטה. זאת, למרות שהיא זוכה לתמיכת ארצות הברית והאיחוד האירופי, וישנן 75 מדינות המכירות בה כמדינה עצמאית.

מהו המעמד הנוכחי של הפלסטינים באו"ם?  

הגוף שמייצג את הפלסטינים באו"ם אינו הרשות הפלסטינית אלא אש"ף (הארגון לשחרור פלסטין), שמשמש נציגם של כל הפלסטינים בגדה ובעזה וברחבי העולם. לפלסטינים יש משקיף בעל מעמד משופר, ריאד מנסור, שלו סמכויות נרחבות והוא יושב במוסדות האו"ם תחת השם "פלסטין", אבל מתוקף היותו משקיף, הוא לא יכול להשתתף בהצבעות, ליזום החלטות או להיבחר לגופי האו"ם. חרף כך, הפלסטינים לא מתקשים לקדם החלטות שונות באמצעות מדינות ערביות אחרות החברות במועצת הביטחון (כחברות לא קבועות) ובעצרת הכללית. לבנון מכהנת כנשיאה התורנית של מועצת הביטחון בחודש ספטמבר וקטאר החלה השבוע לשמש בתפקיד נשיאת העצרת הכללית לשנה הקרובה.

אובמה נואם באו"ם. צפוי להטיל וטו

האם פלסטין יכולה להתקבל כחברה באו"ם?  

כדי שפלסטין תהיה מדינה חברה מלאה באו"ם עם זכות הצבעה, חובה לאשר את זה קודם במועצת הביטחון.

הפלסטינים יכולים לבקש הצבעה בעצרת על מדינה מלאה לזכות בתמיכה גדולה אבל אין לזה משמעות מעשית אלא רק הצהרתית, הסברתית ותודעתית.

מדוע הרוב הגדול של הפלסטינים בעצרת האו"ם אינו מספיק?  

הפרשנות המשפטית המקובלת בדין הבינלאומי קובעת כי החלטות העצרת הן המלצות בלבד ואינן החלטות מחייבות. מגילת האו"ם קובעת באופן מפורש שרק החלטות מועצת הביטחון תחת פרק 7 הן שנושאות משקל מחייב, והן למשל שאפשרו את כניסת הכוחות הזרים לעיראק וללוב. לפיכך, כל החלטה בעצרת הכללית לבדה, ללא תמיכתה של מועצת הביטחון, לא תביא לשינוי מעמדם של הפלסטינים בפועל.

בקרוב דגל פלסטין?

האם יש לפלסטינים אפשרויות אחרות מלבד התקבלות כחברה מלאה? 

הפלסטינים יכולים להביא להצבעה במועצת הביטחון הצעה להצהרת תמיכה במדינה, בדומה להצהרות קודמות שהשמיע הנשיא ברק אובמה. בכך תיאלץ ארצות הברית לתמוך רשמית בהחלטה של מועצת הביטחון - שמשקלה רב יותר מזו של הצהרה נשיאותית - אשר אמנם לא מכירה במדינה, אך קובעת, למשל, שבשלו התנאים להקמת מדינה על בסיס גבולות 67' שבירתה מזרח ירושלים. הצהרה מרוככת שכזו, שאינה כוללת הכרה במדינה, עשויה למנוע וטו אמריקני במועצת הביטחון ולזכות ברוב ניכר בעצרת האו"ם. אמנם זה לא יעניק לפלסטינים מושב באו"ם, אך בהחלט יעניק להם משקל נוסף בזירה הבינלאומית.

מעמד של מדינה משקיפה בעצרת הכללית - אופציה נוספת לפלסטינים?  

אופציה אחרת שאולי בה תבחר הרשות הפלסטינית היא הצבעה בעצרת הכללית על שדרוג מעמדה הנוכחי מ"משקיפה" ל"מדינה משקיפה". את זה העצרת יכולה לאשר בלא צורך באישור מוקדם של מועצת הביטחון. שינוי כזה לא ישנה בצורה משמעותית את הזכויות מהן הפלסטינים נהנים כיום באו"ם - הזמנה לשבת כמשקיף בוועדות אבל בלי זכות הצבעה.

כ"מדינה משקיפה" הפלסטינים יוכלו להצטרף לארגונים בינלאומיים, אבל מעבר לזה מדובר בהשפעה תודעתית על הציבור בעולם. האפשרות להצטרף לארגונים בינלאומיים פותחת את הדלת לארגונים בעלי השפעה כמו בית הדין הפלילי הבינ"ל בהאג משם אפשר לשגר תביעות נגד ישראלים, מועצת זכויות האדם של האו"ם, ועוד.

בהיעדר נוהל ברור באמנת האו"ם לגבי צירוף "מדינה משקיפה", הפלסטינים יוכלו לפעול על פי התקדים של שוויץ שהיתה במעמד כזה משנת 1948 עד 2002 (לאחר שנערך בה משאל עם). גם הוותיקן נהנה ממעמד של "מדינה משקיפה". בניגוד לשוויץ והוותיקן שהיו מדינות מוכרות כשביקשו להצטרף לאו"ם במעמד של מדינות משקיפות, המצב הפלסטיני שונה וזה יחייב כנראה הכרעה של העצרת הכללית.