אשת חיל מי ישמע: ראיון עם "וונדר וומן"
הלאסו כבר לא איתה, וגם לא הצמידים והטבעות. אבל בכל זאת הצלחנו למצוא את "וונדר וומן" - דווקא בתל-אביב. מה עשה לה המשבר הכלכלי ומה עלה בגורל החזה שלה? ראיון פיקטיבי
קניית חזיות היא עסק מסובך. בעיקר למישהי שיודעת בדיוק מה היא מחפשת, אבל כנראה שעוד לא המציאו את זה. בסופו של דבר פניתי לחנות שנחשבת מומחית בתחום. נכנסתי לחנות קטנה ואפלולית שרק מאוורר קטן ומקרטע פעל בה וחיפשתי מישהי שנראית כבעלת ידע בתחום.
ראיונות פיקטיביים נוספים
בתחילה חשבתי שאני הוזה בחום הכבד, אבל בין אגלי הזיעה ראיתי מישהי שנראתה לי מוכרת, מחטטת בין קופסאות ומגירות, בשיער אסוף, מרכיבה משקפיים שנראים כמו פנסים של אוטובוס, לבושה בחליפת עסקים ומעליה חזיית שפיצים ותחתוני סבתא.
העפתי מבט במוכרת שניסתה להתעלם ממני והמשיכה בתפירת מה שנראה כמו אוהל 11 כפול. התקרבתי לאשה שחיטטה אחוזת אמוק במגירות, עוד צעד, היא הרימה לעברי את מבטה הכחול וישר ידעתי. זו היא.
היא הפסיקה לרגע את מה שעשתה, הרימה גבה ושלחה יד למה שנראה כמו כיס שנתפר בתחתוני הסבתא. הייתי בטוחה שעוד שנייה היא קושרת אותי בלאסו האמת שלה, אבל היא הוציאה סוכריית טופי, ניקתה אותה ממה שנראה כפרוות חתול והכניסה לפה.
חזה המדינה
"זה הדבר היחיד שמחזיק לי את השיניים התותבות", אמרה בין מציצה ליניקה. "זו באמת את?" שאלתי בהיסוס, עדיין חוששת מאיזה כתר שייזרק לעברי או צמיד זהב שיחנוק אותי. "כן, כן, זו אני", רטנה לעברי, "אולי תבואי לעזור לי?". "מה את מחפשת?", שאלתי בעודי מתקרבת לבלגן שעשתה בכמה מגירות עמוסות חזיות. "מה נראה לך שאני מחפשת?!", התעצבנה, "את יודעת מה זה להסתובב 60 פרקים עם אוברול סטרפלס בלי תמיכה נורמלית לחזה? את יודעת לאן הוא מגיע לי היום?!".
הקטעים הגדולים של "וונדר וומן". הכל בגלל המשבר הכלכלי
נעמדתי לידה והתחלתי לפתוח מגירות כשאין לי מושג מה אני מחפשת. "טוב!", אמרה הפלא הגדול כשהיא טורקת מגירה, "פה אני כבר לא אמצא את מה שאני צריכה", הסתובבה אלי, משכה בידי והוסיפה: "בואי, הולכים". יצאנו אל המדרחוב. השמש הלוהטת שלחה אותנו ישירות אל בית הקפה הקרוב. "שבי", הורתה לי ושיחררה את האחיזה, "ותזמיני לנו משהו קר לשתות" חתמה והתיישבה, משחררת אנחה קורעת לב ונדמה לי שעוד משהו, אם כי הריחות ברחוב לא היו מזמינים גם כך.
מה את עושה פה, בישראל? חשבתי שאת גרה בארה"ב.
היא מעיפה בי מבט חודר ומשיבה: "על המשבר הכלכלי שמעת? על זה שעסקים קטנים נופלים כמו זבובים שמעת?".
למה את מתכוונת בעסקים, איזה עסקים היו לך?
היא נאנחת. "זה הכל באשמת סטיב (מייג'ור סטיבן טרבר שהיה המעסיק של וונדר-וומן). הוא הציע שאעצב ליין של צמידי זהב שדומים לצמידים שלי. בהתחלה כולם התלהבו נורא, אפילו הכוסית הבכיינית הזאת, ג'ולי, התלהבה, אבל בסוף אף אחד לא קנה כלום. כולם חשבו שאם הם סלבס, הם אמורים לקבל בחינם. שישכחו מזה, גירשתי את כולם עם הטיארה שלי. אחרי חודש נאלצתי לסגור את העסק ולהכריז על פשיטת רגל".
אז דווקא לישראל חתכת? מה יש לך כאן, או שאולי פנו אליך כאן ממקורות צבאיים וביקשו עזרה?
"מיידלע, אני עם המלחמות סיימתי, אפילו פיצויים לא קיבלתי על כל מה שזה עשה לי".
מה זה עשה לך?
"קודם כל, כוח המשיכה, כמו שכבר אמרתי, לא לטובתי. כל הסיבובים שעשיתי גרמו לסחרחורות ומיגרנות והלבוש החושפני בשמש לתקופה כזו ארוכה הביא לזה שאני צריכה לעשות ביקורת אצל רופא עור כל שלושה חודשים ולא להסתובב חשופה בשמש".
איפה הלאסו?
"אז בגלל זה המראה שבחרת לך?" אני מצביעה על החזייה והתחתונים שמעל לבגדים, אבל המבט שהיא תוקעת בי גורמת לי לסגת מהשאלה הזו.רגע, אז למה ישראל? זה לא המוסד?
"המוסד לביטוח לאומי".
סליחה?
"כן, הם פנו אלי בבקשה לבוא לעזור להם בגילוי השקרנים שמחפשים פיצויים בתואנות שווא".
אז את משתמשת בלאסו האמת כדי לברר את זה?
היא מחייכת חיוך מר. "הדבר הזה כבר מזמן לא אצלי, המשטרה החרימה אותו אחרי מה שקרה".
מה קרה?
היא נאנחת, "את זוכרת את ה-'A Team'?", היא שואלת.
בטח. חניבעל, פייס, מיסטר טי ומרדוק. מה איתם?
"לא הרבה אנשים יודעים את זה, בעצם אני לא בטוחה שיש מישהו שיודע את זה, אבל אני אספר לך", היא מתקרבת אלי, ממתיקה שפתיים, "מרדוק ואני חיככנו ירכיים במשך המון זמן".
אני נשנקת מהקפה הקר. את ומרדוק?
"כן, לבחור היתה יכולת לשחק עם הלשון, את לא מאמינה, ותמיד היה לו חשק. אלה היו ימים נפלאים".
איך נפגשתם?
"אחרי שהצילומים ל'וונדר-וומן' הסתיימו, חיפשו משהו שימשוך את הבנים, אבל ברמה כזו שההורים שלהם לא יתלוננו על זה שמיד בתום השידור הם רצים לחדר עם חבילת טישו, אז החליטו על סדרת בנים ואספו כמה חבר'ה. אותי הביאו כי אז העריכו את דעתי, ושאלו מה אני חושבת על הסיפור. ברגע שהעיניים שלי נחו על מרדוק, התחיל סיפור האהבה שלנו".
רגע, אז מה קרה לחבל שלך?
"לטמבל היה קיבעון לסקס מיוחד ומוזר, ויום אחד כשהוא לא מצא את הצעצועים שלו, הוא החליט להשתמש בחבל, אבל כנראה שהוא לקח את זה קצת רחוק מדי. המשטרה אמרה שהשכנים הזעיקו אותם אחרי ששמעו אותו צורח 'מיסטר טי היה מאוהב בפייס, זו האמת' כמה פעמים, ואז זה נפסק. מאז לא ראיתי את החבל יותר".
והצמידים והטיארה?
"את הטיארה נתתי לאחיינית שלי כשהיא התחתנה ואת הצמידים החרימו לי כשנסעתי לבקר ברוסיה, משום מה הכוכב האדום שהיה מוטבע עליהם נראה להם כמו הכרזת מלחמה על הקומוניזם".
תגידי, את עוד בקשר עם אירה מחשב העל והרובוט רובר?
"הנבלות האלה הלכו לעבוד אצל ביל גייטס, שלחו לי 'כריסטמס קארד' אחרון לפני שנתיים. הם עושים הרבה כסף".
אני חייבת לומר שאני מתגעגעת לדמות שלך, הייתי מעריצה גדולה.
היא קמה מכסאה, זרקה שטר של 50 שקל על השולחן, סימנה לי לקום והתקרבה אלי, "חמודה שלי, כיף לשמוע את זה, אבל את חייבת לדעת שלכל אחת ואחת יש כוח משלה והיא פשוט צריכה למצוא אותו ולנצל אותו. זה כל הסוד".
חייכתי אליה, ואז היא שוב דחפה יד לאזור התחתונים, משכה למטה וחשפה חגורה מוזהבת,
"זה הסוד השמור שלי, אם את צריכה משהו, תתקשרי לביטוח לאומי ותגידי שאת מחפשת את...".
דיאנה פרינס?
היא העיפה בי מבט כאילו נפלתי מהירח ואמרה "איזה דיאנה פרינס בראש שלך? תגידי שאת מחפשת את המשוגעת שלובשת את החזייה והתחתונים מעל לבגדים". היא התחילה להתרחק ממני, "ככה אף פעם לא מטרידים אותי או מתקרבים אלי ומגלים מי אני באמת, זה עובד מצוין", חייכה ונופפה לשלום, "את באמת משהו מיוחד", צעקה מרחוק ונעלמה באופק.
