דו"ח: המשטרה מזלזלת באבטחת מאוימים

מספר אישי הציבור המאוימים עולה, אך המשטרה "יוצאת ידי חובה": דו"ח של מבקר המשרד לביטחון פנים, יצחק שגב, מותח ביקורת חריפה על הסיוע של המשטרה לשופטים, פרקליטים וראשי רשויות מקומיות - הנתונים לאיומים. בדו"ח, המתייחס לשנים 2009 ו-2010, נמתחה ביקורת נוקבת גם על התנהלות משרד הפנים ושיתוף הפעולה בינו למשטרה. על פי הנתונים, חלה עלייה במספר אישי הציבור המאוימים, כאשר 50% מהם במחוז צפון, אך אחוז הגשת כתבי האישום נמוך מאוד. 

עוד במשפט ופלילים:

המשטרה ממליצה לסגור התיק נגד שופט העליון

נשיקת מוות: אסי אבוטבול נחקר במעורבות ברצח

רוצח חברתו תקף גם בעבר: "ניפח לי את הפנים"

המורה נכלא ורוסס בגז: "מעכשיו נבדוק תיקים"

עם התגברות האיומים על שופטים וגורמים נוספים במערכת המשפטית, התקבלה בסוף שנת 2007 החלטה להקים צוות לגיבוש מתווה לאבטחתם של אלו הנתונים לאיומים. ומה קרה בפועל? "ארבע שנים אחרי שהמלצות עבודת המטה אושרו על-ידי המפכ"ל הקודם הן עדיין לא יושמו, לאור התנגדות משרד המשפטים". בנוסף נמצא כי המלצותיו של דו"ח ביקורת קודם מיוני 2010, שעסק ב"שוטרים וסוהרים מאוימים" לא יושמו במלואן, למרות שהשר יצחק אהרונוביץ' הנחה כי ההמלצות ייושמו עד סוף אות שנה.

בהתייחסו למשרד הפנים, כתב מחבר הדו"ח, סגן מבקר המשרד דוד כהן: "משרד הפנים לא מתקצב כלל או מתקצב באופן חלקי את סל האבטחה, שנקבע על-ידי משטרת ישראל", למרות שכ-66% מסך כל המאוימים הם ראשי ועובדי רשויות . בדו"ח נקבע ש"כתוצאה מכך עלולה להיות פגיעה בחייהם", אך למרות שהמסקנות הועברו לשר הפנים "התקציב טרם הועבר".

מהדו"ח עולה עוד כי רק בכ-27% מתיקי החקירה שנפתחו בשנת 2010, בגין איום על אישי ציבור, הוגשו כתבי אישום. אמנם מדובר בעלייה של כ-3% לעומת שנת 2009, אבל מחברי הדו"ח קובעים כי "אחוז זה עדיין נמוך". עוד עולה מהדו"ח כי בתיקים שטופלו על-ידי היחידות המרכזיות במחוזות השונים "אחוז התיקים שהבשילו לכדי הגשת כתב אישום היו נמוכים ביותר". כך, לדוגמה, בימ"ר עמקים הוגש רק כתב אישום אחד מתוך 18 תיקים שטופלו בשנתיים שנבדקו. המצב דומה בימ"ר מרכז ובימ"ר גליל, שם לא הוגש אף כתב אישום בכל 14 התיקים שטופלו.

בניגוד לדיווח, הניידות לא באו לסייר (אילוסטרציה)(צילום: עידו ארז )

על-פי הדו"ח, כמעט 50% מאישי הציבור המאוימים נמצאים במחוז צפון, למרות זאת מחברי הדו"ח קובעים כי "בכל המחוזות למעט מחוז תל-אביב, הערכות המצב המיוחדות והחודשיות לא מתנהלות על-פי הנהלים". הדו"ח, שהעבודה עליו החלה בנובמבר 2010 וטיוטה שלו הופצה למשטרת ישראל במרס האחרון, מגלה כי מספר אישי הציבור המאוימים בנובמבר 2010 עלה ב-32% ביחס לתקופה המקבילה ב-2009.

"שיתוף פעולה לקוי"

הביקורת מצאה עוד כי שיתוף הפעולה בין המשטרה לשירות בתי הסוהר "לוקה בחסר ומצריך חשיבה מחודשת". "סיורי הניידות בסמוך לביתם של המאוימים אינם מבוצעים במלואם ולעיתים אינם מבוצעים כלל", נכתב בדו"ח. במקרה אחד, בתחנת רהט, הביקורת מצאה כי בניגוד לדיווח המשטרתי שנמסר, לפיו ניידות הגיעו לביתו של מאוים, בפועל הסיור המשטרתי כלל לא היה במקום.

אבל לא רק הניידות לא מגיעות, על-פי הדו"ח, גם "מרבית התרגילים שנערכים בסמוך לבתיהם של המאוימים מבוצעים כדי לצאת ידי חובה". מהדו"ח עולה כי התרגילים לא נערכים על-פי הנהלים והסיכומים שלהם לא מגיעים לדרגי הפיקוד. במקרה אחר, בעקבות ממצאים חמורים שמצאה הביקורת בתיק של מחוז ירושלים מיולי 2010, התיק נפתח מחדש.

למרות העיסוק התקשורתי הרב באיומים על אישי ציבור. הביקורת מצאה כי המשטרה לא טורחת לעדכן את רוב האנשים שעל ביטחונם היא מופקדת: "כל המאוימים שאיתם שוחחה הביקורת טענו כי משטרת ישראל לא מעדכנת אותם מה קורה בעניינם, מה קורה בחקירה ועוד", נכתב בדו"ח שמחבריו מסבירים שכתוצאה מכך נמצאים המאוימים ובני משפחותיהם ב"חוסר ודאות הגורם למתח ולחצים".

חלק קטן מהמאוימים סיפר לעורכי הביקורת כי הם מקבלים עדכונים סותרים מבעלי תפקידים שונים, כשחלקם לא מתואמים זה עם זה. על כך אומרים מחברי הדו"ח כי התוצאה היא "מבוכה ובלבול בקרב המאוימים". גם העבודה מול קציני הביטחון של משרדי הממשלה והרשויות השונות לוקה על-פי הדו"ח ב"חוסר בהירות ולעיתים בלבול". בנוסף, אין נוהל משותף המסדיר את עבודת המשטרה והרשויות.

הביקורת מתייחסת גם לשתי מערכות ממוחשבות שהוקצו לסוגיית המאוימים. מתברר שהן "מופעלות בצורה חלקית או לא מופעלות כלל". "כתוצאה מכך" נכתב בדו"ח "אין למשטרת ישראל תמונת מצב אחודה ועדכנית על המאוימים ועל המאיימים כל רגע נתון".

"הלקחים הופקו. תקציב הועבר"

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "בהתאם לנוהל שמופיע בחוזר מנכ"ל משרד הפנים מפברואר 2008, תקצבו משרדי הפנים והאוצר בשנים 2008-2010 ראשי רשויות שמשטרת ישראל קבעה כי הם מאוימים בדרגות גבוהות ובמקרה שמצבה הסוציו-אקונומי של הרשות נמוך עד בינוני. היקף התקציב שהוקצה לכך עומד על 8-10 מיליון שקלים בשנה. לאחרונה סוכם בין משרדי הפנים, האוצר וביטחון פנים כי משרדי הפנים והאוצר יקצו לנושא תקציב והאבטחה תנוהל על-ידי משטרת ישראל".

מהמשטרה נמסר: "המשטרה רואה בחיוב ביצוע בקרות בהיותה גוף לומד ומתחקר. ממצאי הבדיקה שנערכה לפני כשנה ומתייחסת לשנים 2009 ו-2010 הועברו למשטרה וליתר הגופים הנוטלים באחריות לשמירה על ביטחונם של המאוימים. מאז פרסום הדו"ח הופקו הלקחים, תוקנו הליקויים והורחבו סמכויות המשטרה. בנוגע להצבת דרישות אבטחה בפני הרשויות - מתוקף חוק תיקון פקודת העיריות שנכנס לתוקפו בינואר 2011 מחויבות הרשויות ליישמן במלואן".

עוד נמסר מהמשטרה: "בשל רגישות המקרים הוחלט כי חקירתם תנוהל ביחידות המרכזיות של המשטרה. עוד הוחלט כי הנושא יפוקח ויבוקר על ידי דרג בכיר ברמת סגני מפקדי המחוזות. ממצאי הבקרה מצביעים על שיפור מגמה באפקטיביות ההגנה

 על המאוים, הנובעת בעיקר בשל הפעלת מערך פיקוח והנחיה אפקטיבי וכן פיתוח והטמעה של כלים טכנולוגיים מתקדמים לטובת הדרג המבצעי. פיקוד המחוז מבצע הערכות מצב לעיתים קרובות בשיתוף הגורמים הרלוונטיים ופועל לסיכול האיום בהתאם למידע, חומרי החקירה ולהחלטות הפיקוד. סוגיית עדכון המאוים על ידי המשטרה תוחקרה אף היא ונקבע תהליך סדור בנושא".