רשלנות רפואית: באיזה תחום תובעים הכי הרבה?

רפואת שיניים הופכת להיות מקצוע מסוכן? על פי נתונים עדכניים, כמעט אחד מכל חמישה רופאי שיניים בישראל צפוי לתביעה אחת לפחות במהלך הקריירה שלו בגין רשלנות רפואית, ומדובר בתחום המוביל במספר התלונות. גם שיעור הפיצויים שנפסקים לתובעים זינק בשש השנים האחרונות בכמעט 300%, מ-4,000 דולר בשנת 2004 ל-15,000 דולר בשנת 2010.

כתבות נוספות על שיניים בריאות:

• מנסה להיכנס להריון? הקפידי על צחצוח שיניים
• בשל העלות: כשליש מהילדים לא רואים רופאי שיניים
• כמו בן אדם: רובוט התנסות לרופאי שיניים
  

המספרים האלו מציבים את ישראל במקום גבוה בעולם במספר תביעות הרשלנות שמגישים מטופלים נגד רופאי השיניים שלהם.

ד"ר נבות גבעול, מומחה לכירורגיה פה ולסת ויועץ לרפואת שיניים לקבוצת הביטוח מדנס, מזהיר כי "אפילו בארצות הברית, שידועה בריבוי התביעות בגין רשלנות רפואית, מדובר על 12% בלבד מרופאי השיניים. אנחנו במקום הרבה יותר גרוע ומדובר במגמת עלייה מתמדת".

המידע נגיש יותר לציבור

ד"ר גבעול מסביר את הגידול במספר התביעות בעלייה במודעות הציבור לנושא הרשלנות הרפואית, ולנגישות שיש לו למידע מהאינטרנט ומהעיתונות. גם לגידול במספר עורכי הדין בישראל שעוסקים בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית יש תרומה לעניין, לדבריו.

בשנים האחרונות נוטים בתי המשפט בארץ להרחיב את תחום האחריות של רופאי השיניים, כמו במקרה של צעירה שעברה יישור שיניים אצל אורתודנט במהלך גיל ההתבגרות, ובגיל 18 תבעה אותו על כך שאיבדה חלק משיניה בשל מחלת חניכיים.

לזכות הנערה נפסק פיצוי של מאות אלפי שקלים, בקביעה שהרופא התרשל כשלא התריע בפניה על מצב החניכיים שלה.

"לא היה עוררין על כך שהאורתודנט ביצע את עבודתו נאמנה ויישר את שיני הנערה כנדרש", מסביר ד"ר גבעול, "אבל רופא שיניים לא יכול לטפל רק בבעיה הנקודתית שלשמה הגיע החולה. הוא מוכרח לזהות גורמי סיכון אחרים ולהתריע בפני החולה עליהם".

באדיבות חטיבת אחריות מקצועית רפואית בקבוצת מדנס

במיילדות וכירורגיה משלמים יותר

כאמור, גם סכומי התביעות בגין רשלנות רפואית רשמו עלייה משמעותית, אינדיקציה לשינוי שחל בתחום רפואת השיניים בהיבט הרשלנות הרפואית.

תחומי הרפואה ה"מובילים" בסיכון הכספי הם מיילדות, כירורגיה כללית ולאחר מכן קרדיולוגיה, רפואת שיניים, נוירוכירורגיה ואורתופדיה. בשיעור התיקים הנפתחים כאמור מוביל תחום רפואת השיניים (17%), לאחר מכן מיילדות (14%) ובפער ניכר כירורגיה (6%) ואורתופדיה (5%). 

"אישה צעירה עברה טיפול שכיח, ולאחר שהמצב הסתבך היא איבדה שתי שיניים אחוריות עקב רשלנות של הרופא המטפל", מתאר ד"ר גבעול. "זה מקרה לא נעים, אך כזה שיכול לקרות לכל רופא במהלך הקריירה, ובית המשפט פסק לזכותה 156 אלף שקל כפיצוי, בתיק שנחשב קטן יחסית".

לאחרונה נפסקו פיצויים של כחצי מיליון שקל למטופל בן 64 אשר הגיע לסדרת טיפולים שגרתית שאמורה הייתה להימשך ארבעה חודשים, אך נמשכה שש שנים, הסתבכה והובילה להידרדרות מצב השיניים שלו, שבירתן ועקירתן. טעויות שנעשו בטיפול פגעו קשות באיכות חייו של המטופל ובתפקודו, ועל פי פסק הדין ייאלץ לסבול טיפולים נוספים בעתיד לשיקום.

באדיבות חטיבת אחריות מקצועית רפואית בקבוצת מדנס

עורכי הדין זוכים באחוזים כך שהם בעלי מוטיבציה למקסם את סכום התביעות, וגם טיפולי השיניים הפכו למורכבים ויקרים יותר - וסכום התביעות בהתאם.

בעוד שבארצות הברית משולמות כ-60% מהתביעות, בישראל השיעור גבוה הרבה יותר.

גם רופאי השיניים כמובן נושאים באחריות למגמה, על פי ד"ר גבעול. "האפשרויות לנזקים בתחום רפואת השיניים רחבות יותר ולעתים הרופאים מבטיחים למטופליהם תוצאות מושלמות שאינם יכולים למעשה להשיג, ויש יותר נטייה 'לדרוש את הכסף'. כתוצאה מכך, חלק מהתביעות הן של מטופלים שפיתחו ציפיות לא מציאותיות והתאכזבו מהתוצאה.

"יש עלייה גדולה בתחום הרפואה האסתטית, ולא תמיד ברור הגבול בין טיפול מוצלח לכושל. מבחינת הרופא מדובר אולי בטיפול טוב, אך הלקוח דמיין בעיני רוחו משהו אחר. גם הטיפולים נמכרים יותר באגרסיביות, והם יקרים ומתוחכמים יותר".