הרבנות הצבאית: ראוי להימנע מזמרות בטקסים

בטקסים צבאיים ראוי שיופיעו זמרים ולא זמרות, אך חייל דתי אינו צריך לעזוב טקס שבו יש שירת נשים, אם הוא נמנע ממבט בזמרת ומהקשבה לקולה – כך קובעת חוות דעת הלכתית שגובשה באחרונה ברבנות הצבאית, והוגשה לאישור הרב הצבאי הראשי, תא"ל רפי פרץ.

עוד בערוץ יהדות - קראו:

• לא מכונת לידות: שלושה ילדים - ודי!
• שי גבסו ויוני גנוט מתכוננים לראש השנה
• קצת צניעות: אופנה לשנה טובה   
  

בפסיקה ארוכה ומנומקת שכתב רמ"ח הרבנות אל"מ אייל קרים - ושמפורסמת לראשונה ב-ynet - נקראים מפקדים לשחרר חיילים מאירועים שבהם יש שירת נשים, אם הם מבקשים זאת. עד לאחרונה שימש קרים כראש מחלקת ההלכה ברבנות הצבאית.  

עמדת הרבנות הצבאית מתומצתת במסמך כך: "ראוי ליצור אופי טקסי המכבד את השקפותיהם של כלל הנוכחים בטקס, ולשם כך להביא זמר ולא זמרת... כאשר הדבר אינו מתאפשר מסיבות שונות, יש לפטור את אלו שהדבר פוגע ברגשותיהם מהנוכחות בטקס ולמצוא להם תפקיד חילופי במידת האפשר. מי שנאלץ בכל זאת להיות נוכח בטקס, יימנע מהבטה בזמרת ומהקשבה לקולה, ובזה אינו עובר על שום איסור".

חייל אסור, חייל מותר

בפסק ההלכה, שנפרס על פני 28 עמודים, מצטט המחבר מתוך עשרות מקורות הלכתיים שורה ארוכה של שיקולים לקולא בעניין זה, זאת על אף הסכמתו העקרונית לכך ש"האיסור לשמוע קול זֶמֶר של אישה - מקורו בגמרא, ונפסק להלכה בראשונים, באחרונים ובשולחן ערוך בלא חולק".

בין היתר נכתב בחוות הדעת כי ניתן להקל בשמיעת קול זמר של אישה כאשר אין כוונה לשמוע או ליהנות ממנו, כשהיא נעשית באמצעות

מיקרופון, או אם סגנון האירוע אינו של קלות ראש ופריצות.

בנוסף מובאות בו דעות שונות לפיהן כלל אין מקור לאיסור האזנה לשירת נשים, ושדין זה אינו מחמת הרהור ותאווה - כך שקול אישה אסור בשמיעה רק בשעת קריאת שמע. על-פי סברה נוספת של הפוסקים, המובאת במסמך ההלכתי, אם הגעתו של אדם למקום מסוים הייתה לצורך פעילות מותרת, מותר לו גם לשמוע וליהנות בו מקול זמרת אישה, שהרי זו "הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו" - ובמיוחד כאשר האירוע נושא אופי רציני ומכובד כטקס זיכרון לנופלים וכדומה.

"מסתבר לומר שבמידה ואדם מסיח דעתו מלהאזין לקול זמרתה, אין דעה האוסרת שמיעת קול זמר של אישה", נכתב במסמך ההלכתי. "גם אדם שנהנה מקול זמר של אישה, אולם הגעתו למקום הייתה בגדר 'ליכא דרכא אחריתי' (אין דרך אחרת), אינו עובר על האיסור".

בגמרא מסופר על צדיקים שאימצו היתרים שונים בדיני צניעות בטענה כי ידעו שהדבר אינו מעורר אצלם תחושה או רגש של הרהור עבירה, והריטב"א הסיק מכך כי כל אדם ראשי לנהוג כן. הרבנות הצבאית מציינת זאת כשיקול נוסף, ומוסיפה להיתר זה גם את אלה שאינם מושפעים משירת נשים בגלל "גסות הרגש והרגילות בדבר" ולא מתוך צדיקוּת.

"במציאות הקיימת, שבה האדם נחשף מכל עבר לקול זמר של אישה, ואף למצבים מקולקלים יותר, ניתן להניח שחלק גדול מהנוער ומבני אדם מבוגרים, אפילו היראים והשלמים שביניהם, יכולים לומר בביטחון מלא שקול זמר של אישה אינו מהדברים העלולים להביאם לידי הרהורי עבירה - אפילו על הצד הרחוק ביותר", נכתב.

נתלים באילנות גבוהים

גם החזון אי"ש, מהמנהיגים החרדים הבולטים בדורות האחרונים, מגויס על-ידי הרבנות הצבאית למערכה, זאת בהסתמך על פסיקתו כי ניתן להקל בהלכה לשם תועלת דתית אחרת. ולענייננו: נושא שירת הנשים בצה"ל מעורר אצל מפקדים רבים "גלי תרעומת ושנאה" כלפי האוכלוסייה הדתית בצבא, ולכן יש להקל בו לשם התועלת שב"הקטנת להבות אש המחלוקת".

בצבא נתלים באילנות גבוהים נוספים בחוות דעתם: "צא וראה שגם הרבנים הראשיים לישראל (בעבר ובהווה), הרבנים הראשיים

לצה"ל (מימות הרב גורן זצ"ל ועד היום) וכן רבני ערים וכיו"ב, אינם נמנעים מלהשתתף בטקסים שונים הנערכים בצה"ל ומחוצה לו, וכפי הנראה סומכים עצמם על הנימוקים שהעלינו".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לפרסום חוות הדעת ההלכתית של הרבנות הצבאית: "חובת השירות בצה"ל והמחויבות לשוויון בנטל יוצרות, מטבע הדברים, דילמות הנוגעות לשירות המשותף ולשילובן של כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית המשרתות בצה"ל. דילמות אלה מחייבות שיח פנימי ושיקול דעת של המפקדים, שבסיסם הקפדה על כבודם של כל חייל וחיילת. בימים אלה מתקיים באגף כוח האדם תהליך רחב שנועד להסדיר סוגיות שונות הנוגעות לשירות המשותף. עם השלמתו של התהליך, יינתן ביטוי לתוצריו".