"שינוי פרוטוקול פריז? איום בלי משמעות מעשית"
לאחר הפצצה המדינית באו"ם, אבו מאזן הטיל גם מוקש כלכלי, והודיע כי ידרוש לפתוח את הנספח הכלכלי של הסכמי אוסלו לדיון מחודש. בייגה שוחט, מאדריכלי ההסכם, טוען בראיון ל-ynet כי מדובר באיומי שווא, ותוקף את השר שטייניץ: אם שר האוצר ימשיך לאיים להפסיק להעביר להם כסף, בסוף אנחנו נפסיד
יו"ר הרשות הפלסטינית הציב ביום שבת מוקש חדש בדרכו של המו"מ: אבו מאזן הודיע כי ידרוש לפתוח את פרוטוקול פריז - הנספח הכלכלי של הסכמי אוסלו - לדיון מחודש. אבו מאזן אמר לכתבים: "פרוטוקול פריז אינו הוגן ויש בו סעיפים המונעים מהכלכלה הפלסטינית להתייצב ולהתפתח ואת התוכנית שלנו להפסיק להיתמך על-ידי סיוע חיצוני".
פרוטוקול פריז נכתב בידי צוות של בכירים במשרד האוצר, רשות המסים וצה"ל ופעילים בולטים באש"ף, שנפגשו בפריז מדי שבוע מנובמבר 1993 עד מרס 1994. בראש הצוות הישראלי עמד שר האוצר דאז, בייגה שוחט, ובראש הצוות הפלסטיני - מנהל הכספים של אש"ף, אחמד קריע (אבו עלא).
הפרוטוקול קבע שישראל והרשות ימשיכו לנהל קשרים כלכליים הדוקים ויוגדרו כ"מעטפת מכס אחת", כלומר, שתי ישויות מדיניות שגובות מסים עקיפים במשותף. נקבע כי הרשות הפלסטינית תמשיך להשתמש בשקלים ולרכוש מים, חשמל ודלק מישראל. לפחות בשלב הראשון, עד לכינונה של מדינה עצמאית.
עוד נקבע כי ישראל והרשות יישארו מעין אזור סחר חופשי, ויוכלו למכור זו לזו סחורה בלא מכס. כיוון שהסכמי אוסלו השאירו את השליטה במעברי האוויר והים שמסביב לשטחים בידי ישראל, נקבע בהסכם סעיף ייחודי, לפיו רשויות המס הישראליות יגבו את המכס והמע"מ על סחורות מיובאות שמיועדות לשטחי הרשות, ויעבירו את הכסף שייגבו לרשות, בניכוי עמלת גבייה.
סעיף נוסף קבע כי העובדים הפלסטינים - שמאות אלפים מהם עדיין הועסקו בישראל - ימשיכו לעבוד, אלא אם כן ישראל לא תוכל לאשר את כניסתם מסיבות ביטחוניות.
הפרוטוקול, שלא כמו הסכמים אחרים, קוים במלואו. הסעיף היחיד שלא התבצע הוא עבודת הפלסטינים בישראל, מאחר ופיגועי הטרור לא הפסיקו ואף החמירו במהלך שנות ה-90'. בזמן האינתיפאדה עיכבה ישראל מספר פעמים את העברת כספי הגביה, לעתים למשך תקופות ארוכות, אך הכסף תמיד שולם לבסוף. שר האוצר, יובל שטייניץ, הצהיר השבוע כי ישראל צריכה לשקול להפסיק להעביר את הכסף כ"ענישה" על הבקשה הפלסטינית להכרה מהאו"ם.
חלק מהפרשנים טוענים כי אבו מאזן העלה את הדרישה לפתוח את הפרוטוקול בתגובה לאיומים של שטייניץ, אף שאבו מאזן הכחיש זאת ואמר שהפרוטוקולים עצמם מיושנים וזקוקים לשינוי.
"הפלסטינים לא יכולים לבטל את ההסכם"
"אני התעקשתי שהפרוטוקול יהיה טוב לאינטרס של ישראל", אמר היום (א') שוחט בשיחה עם ynet. "הפלסטינים דרשו בשלב מסויים שהמכס והמע"מ שהם גובים יהיה יותר נמוכים בהרבה. מצב כזה היה גורם לישראלים לקנות סחורות מפלסטינים ופוגע במשק שלנו. לא הסכמתי לזה. הפרוטוקול הוא אחד הסעיפים היחידים בהסכמי אוסלו שקויימו במלואם, כבר כמעט 20 שנה, ואין סיבה לשנות אותו".
למה ישראל צריכה להעביר להם כסף ולספק להם מים וחשמל?
"אנחנו לא עושים להם טובות. המים והחשמל לא מגיעים בחינם. לישראל יש אינטרס לספק להם, עסקאות כאלה מספקות שירות לצד אחד ופרנסה לצד השני. גם על הכסף אנחנו גובים עמלה. חוץ מזה שזה בכלל לא כסף שלנו. מה הם מציעים, שלא נגבה בכלל ושתושבי הרשות יקבלו פטור ממע"מ, או שנגבה כסף שלא שייך לנו ונשים אותו בכיס?".
הפלסטינים טוענים שהפרוטוקול כופה עליהם תלות בישראל ומונע מהם להפוך ליישות כלכלית עצמאית.
"זה לא הפרוטוקול אלא המציאות הפוליטית שבה הוא מתקיים. הם לא יישות כלכלית עצמאית, הם לא יכולים לגבות מסים בעצמם, אין להם שדה תעופה, לא נמל ולא מסוף גבול משלהם, אז איך הם יתנהלו כיישות עצמאית?".
אתה חושב שהם חותרים לכך שעובדים פלסטינים יוכלו לחזור לעבוד בישראל?
"אני לא יודע אבל זה לא נראה לי סביר. זה לא על הפרק עכשיו, וזה גם סותר את השאיפה שלהם לעצמאות".
מה יקרה אם הפלסטינים יחליטו שההסכם לא מחייב אותם יותר וישנו אותו באופן חד-צדדי?
"לא יקרה כלום. ישראל שולטת במעברי הגבול וקובעת כמה מכס היא תיגבה ואיזו סחורה תיכנס ותצא. הם יכולים לאיים, לא יותר מזה. מה שהם כן יכולים לעשות זה לדרוש לפתוח את ההסכם לדיון מחודש, וכשהמשא ומתן יתחדש, לשנות אותו. זה לא כדאי, אבל נראה לי שאם שר האוצר ימשיך לאיים בכל פעם ש'נפסיק להעביר להם את הכסף', הם ידרשו להפסיק את ההסכם, ובסוף ייחתם הסכם חדש שיהיה פחות טוב עבורנו. למשל, שהם יוכלו לגבות פחות".
אינטרס של שני הצדדים
גם אריה זייף, ששימש ב-1993 כמנהל המכס והשתתף בדיונים על הפרוטוקול, מנופף בו כסיפור הצלחה ואומר שאין טעם לפתוח אותו מחדש. "ההסכם משרת את האינטרס של שני הצדדים", אומר זייף, המשמש כיום כסגן נשיא איגוד לשכות המסחר. "הפלסטינים יכולים בזכותו לייבא מה שהם רוצים מחו"ל וליהנות מסחורה ישראלית. הוא נותן לסחורה הפלסטינית נגישות לשוק הישראלי וזה ייתרון ליצרנים הפלסטינים על פני המתחרים שלהם בירדן ומדינות אחרות באזור. אני לא רואה איזה אינטרס יש להם לשנות את ההסכם".
לא כדאי להם לדרוש לשנות את הפרוטוקול כך שהם יוכלו להוריד את המכס והמע"מ שהם גובים, ובכך להוריד מחירים לצרכן הפלסטיני ולמשוך קונים מישראל?
"וממה הם ישלמו משכורות? הגביה הזאת היא מקור הכנסה מרכזי בשבילם. לגבי הצרכנים, המחירים ברמאללה יותר נמוכים מאשר בתל-אביב, גם כשמדובר בסחורה ישראלית. מרווחי השיווק שם יותר נמוכים והציבור הישראלי לא נוסע לשם בהמוניו כדי לקנות בזול, כך שאני לא רואה מה אפשר להרוויח משינוי המצב הקיים".
ולמה לישראל כדאי להמשיך להעביר לרשות את כספי המסים?
"כי לישראל יש רקורד טוב בביצוע הסכמים בינלאומיים בנושאים כלכליים, ואי אפשר להפר הסכם בצורה כל כך בוטה. מה גם שזה פשוט לא הכסף שלנו ואנחנו לא יכולים לקחת להם אותו".
גורם בסביבתו של השר שטייניץ מסר בתגובה לטענות של שוחט וזייף: "הפסקת העברת הכספים לרשות הפלסטינית היא צעד שבוצע בעבר כמה פעמים והוכח כפעולה אפקטיבית. עצם דרישתם של הפלסטינים להקמת מדינה באופן חד צדדי היא הפרה בוטה של הסכמי השלום, ואין סיבה שישראל תקבל זאת ותגיש את הלחי השנייה".
לפנייה לכתב/ת 
