טרכטנברג מודה: לא הצענו מענה לרוב המצוקות

יממה לפני פרסום מסקנות ועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי חברתי, מפרסם ראש הוועדה, מנואל טרכטנברג, בבלוג שלו פוסט מיוחד ובו חלק מפרק המבוא של הדו"ח, הכולל את השקפותיו בנוגע למושג צדק חברתי ולגבי העקרונות המנחים למדיניות כלכלית חברתית. טרכטנברג מנמיך ציפיות וכותב: "אין ספק כי לא יכולנו להציע מענים לכל המצוקות שהועלו ואף לא לרובן", אך מדגיש כי ההמלצות הפרטניות, שיכללו גם מקורות תקציביים ליישומן, הצליחו להקל על ההתמודדות עם יוקר המחיה, השירותים החברתיים, בעיות הדיור, אי השיוויון והתחרות במשק.

מחאת האוהלים - סיקור מיוחד ב-ynet

• הייאוש ניצח: 70% סבורים שאין להם כוח להשפיע
• עיני מאיים: נגיב אם מסקנות טרכטנברג לא יספקו
• שטייניץ: להנמיך ציפיות מוועדת טרכטנברג
• מומחי המחאה: "לעגן הזכות לדיור בחוק יסוד"
  

בפתח פרק, המכונה "יומן מסע 3 – צדק חברתי ועקרונות מנחים למדיניות כלכלית-חברתית", כותב טרכטנברג: "קיץ 2011 השמיע זעקה והצית זיק של תקווה לחברה בישראל: זעקה רמה על תחלואיה אשר הצטברו ונערמו וגאו במהלך השנים האחרונות, ותקווה לחולל שינוי עמוק, שינוי שיצמיח חברה צודקת יותר, מושתתת על סולידאריות והוגנות כלפי האדם המתפרנס בזיעת אפו ותורם את חלקו לכלל, ונבנית על מכנה משותף ערכי לכל מגזריה.

צעדת מחאה משדרות רוטשילד(צילום: בן קלמר)

"העם דורש צדק חברתי"! זו הסיסמא שנשאה ע"י אלפים ורבבות בחוצות ערי ישראל, והפכה לסמל מחאת האוהלים. מה פשר הדבר? על איזה צדק מדובר? הוטלה עלינו המשימה להיות למתרגמי המחאה לשפה שיתכן כי תניב מענים. הנה אם כן מה שהמילון המתהווה יודע להגות:

העקרונות המנחים: צמיחה אינה חזות הכל

טרכטנברג מפרט את העקרונות המנחים שאותם הוא ממליץ לממשלה לאמץ, במדיניותה הכלכלית-חברתית. 

העלאת משקל ההוצאה האזרחית בתקציב:

על הממשלה לקבוע ולעדכן מעת לעת יעדים חברתיים לצד יעדים מאקרו כלכליים מסורתיים, ובכלל זה יעדים כמותיים להגדלת התעסוקה, ולהקטנת העוני ואי השוויון", כותב טרכטנברג.

הרחבת הפרמטרים למדידת ביצועי המשק:

עוד כותב טרכטנברג, כי "צמיחה כלכלית הנה המפתח ליכולת לספק לאורך זמן את הצרכים הגדלים של החברה בישראל. לכן כלי המדיניות הכלכלית צריכים להמשיך להעצים את יכולת הצמיחה והתחרותיות של המשק. אולם, שיעור הצמיחה כנמדד איננו חזות הכול: היבטים חשובים של איכות החיים לא נכללים בו, ובכלל זה מידת אי השוויון, מצב בריאותי, איכות הסביבה, וכדומה. מכאן שיש להרחיב את היריעה בקביעת הפרמטרים לפיהם נמדדים הביצועים של המשק, ולכוון את המדיניות בהתאם.

חלוקה הוגנת של פירות הצמיחה:

טרכטנברג מתייחס גם לבעיית אי השיוויון, והשפעתה על איכות החיים: "אי שוויון גדול גורר תחושה של אי צדק, הדרה וניכור, אשר עלולים לפגוע בלכידות החברתית ובנכונות לשאת בנטל. מכאן שהמדיניות הכלכלית צריכה לחתור לחלוקה הוגנת של פירות הצמיחה, ובכלל זה בחלוקה בין התמורה להון והתמורה לעבודה, בין עובדים בכירים לעובדים מן השורה.

שילוב הגברים החרדים והנשים הערביות:

"על הממשלה לפעול בהתמדה ובנחישות לשילובם של כל מגזרי האוכלוסייה בעשייה המשקית והכלל חברתית", כותב טרכטנברג, "בפרט, על הממשלה לחתור להשתלבותם בתעסוקה של גברים חרדים ושל נשים ערביות, תוך כיבוד אורח חייהם. שילובם המהיר בתעסוקה המביאה פרנסה בכבוד הנו קריטי הן להמשך שגשוגם של המשק והחברה בישראל, והן ליציאה של מגזרים אלה ממעגל העוני".

מאבק בריכוזיות, שמירת זכויות עובדים:

עוד נכתב בבלוג: "על הממשלה להבטיח כללי משחק הוגנים לכלכלת השוק תוך מניעת היווצרותם של חסמי כניסה, ריכוזיות, וכוח מונופוליסטי, וכמו כן כללי העסקה הוגנים לכלל העובדים ושמירה על זכויותיהם הבסיסיות.

הפרטה מושכלת של שירותים ציבוריים:

טרכטנברג מתייחס לאחריות הממשלה על השירותים לציבור ולשאלת הפרטתם, וטוען כי "על הממשלה להגדיר היטב את אחריותה על אספקת שירותים ציבוריים, להתאים את הרכבם מעת לעת לאור שינויים טכנולוגיים, דמוגרפיים ואחרים, ולדאוג לאספקתם באופן הוגן ויעיל לאזרחים הזכאים לכך, בין אם הדבר נעשה באופן ישיר על ידה ובין אם חלק מתהליך האספקה מוצא למיקור חוץ.

"מיקור חוץ של חלק מהשירותים הציבוריים הנו לגיטימי ורצוי על מנת להגביר את יעילותם וזמינותם לאזרח, ובלבד שהדבר נעשה במקרים המתאימים לכך תוך תכנון מושכל, שימת דגש לא רק על העלות אלא גם על האיכות, הזמינות והזכויות של העובדים, ופיתוח יכולת מדידה, מעקב ואכיפה של סטנדרטים נאותים. יתרה מזאת, על הממשלה להדגיש ביתר שאת את אחריותה לשירותים המוצאים למיקור חוץ, ולשמש כתובת לאזרח ללא קשר עם מי בפועל מספק את השירות".

טיפול מערכתי בסקטור הציבורי:

"על הממשלה לפעול לטיפול מערכתי בכשלי היסוד בשירות המדינה ובסקטור הציבורי, לחיזוק יכולות התכנון והמדיניות, להגברת יכולות הביצוע והגמישות הניהולית של הממשלה, ולטיפוח של האתוס הציבורי ומערכת הערכים עליה נשענים משרתי הציבור", כותב עוד טרכטנברג.

הקשבה לרחשי הציבור:

טרכטנברג גם מתייחס לשיתוף הציבור בקביעת מדיניות הממשלה, וכותב: "על הממשלה לאמץ ערוצי הדברות עם הציבור הרחב במתכונת של "דמוקרטיה השתתפותית", בפרט בבואה לדון על שינויים וגיבוש מדיניות הנוגעים לציבור, וזאת כיוון שזה מאפשר זרימת רעיונות ושיקוף מצבו של האזרח אל מול הממשלה, מגביר את תחושת השייכות ומחזק את הדמוקרטיה. כמו כן, ההדברות דרושה גם כדי לאזן את האינטרסים של הציבור הרחב אל מול גורמים כלכליים עוצמתיים, אשר יש להם גישה והשפעה ישירה על מקבלי ההחלטות. 

המלצה לאנשי המשטר הישן: חבקו את השינוי

טרכטנברג גם מתייחס לשאלה האם ההמלצות יעמדו בציפיות הציבור, ומקדים תגובה לביקורת שצפויים להשמיע מתנגדיו: "הישראלים החדשים של קיץ 2011 הגישו לנו על מגש הכסף הזדמנות נדירה ומופלאה לחולל שינוי ולכונן חברה ומשק צודקים והוגנים יותר. אנו עשינו כמיטב יכולתנו כדי לתרגם את משאלותיהם לשפת המעשה. אנו מאמינים באמונה שלמה שמכלול ההמלצות והאמצעים שהועמדו ליישומן הינם עוצמתיים ביותר, חסרי תקדים בהיקפם וברוחב יריעתם, ויש בכוחם כדי להתניע את תהליך השינוי המיוחל.

"אין ספק כי לא יכולנו להציע מענים לכל המצוקות שהועלו ואף לא לרובן, אך המיקוד בכמה כיווני פעולה מרכזיים יש בכוחו כדי להקל על יוקר המחיה, להגדיל את הזמינות וההיקף של השירותים החברתיים, לסייע במציאת דיור הולם, להגביר את התחרות וההוגנות בשווקים לטובת הצרכן, ולהקטין את אי השוויון. כל אלה מבשרים על אופק חדש ומבטיח, בפרט למשפחות עובדות וצעירות, אשר נושאות בעיקר הנטל כמו גם בתקווה לעתיד טוב יותר.

בסיכום דבריו מטיל טרכטנברג את האחריות ליישום הדו"ח על הממשלה: "דו"ח זה איננו סוף פסוק, אלא רק הפרק האחרון במבוא של המהלך הגדול לשינוי פני החברה בישראל, שהחל לפני שבועות מעטים עם הקמת המאהל הראשון ברוטשילד. כעת המערכה עוברת למקבלי ההחלטות, כיאה למשטר דמוקרטי. אנו משוכנעים כי אלה יאמצו את ההמלצות כמקשה אחת, ויישמו אותן בהקדם. הציבור בישראל עוקב בדריכות ובעין בוחנת, ולא ייתן לחמוק מהאחריות לקדם את כמיהתו לחברה צודקת יותר.

"יחד עם זאת, כבר נערכים מעבר לגבעה אלה שנהנו והפיקו תועלת מהמשטר הישן, וכעת מרגישים מאוימים ע"י רוחות השינוי. מאבקם הצפוי הנו לגיטימי, אך עצתנו לכול היא, חבקו את השינוי, תשתלבו בו, אל תנסו לעצור את שעון ההיסטוריה, לטובתכם אתם, לטובת כולנו. ואם כך יהיה נוכל לומר בבוא היום, במילותיו של המשורר, "והשאר יסופר בתולדות ישראל".