תעלומה: אחרי היורה - מאות דגים מתו בירקון

היורה שפקד בסוף השבוע את תל-אביב ושטף אותה מפיח וזוהמה, שימח את בני האדם אך לא את אוכלוסיית הדגים החיים בנחל בירקון. באזור "שבע טחנות" שבתחום פארק הירקון, נפגעו דגים מהרעלה שמקורה בגשם, והם נראו צפים עם הזרם לכיוון הים כשהם מתים או גוססים.

• הירקון חוזר לחיים, חולדאי מוכן לקפוץ לשחות
  
• תן לישון בשקט: מי מפריע לתושבי ר"ג בלילות?
  
• הלחץ הציבורי לא הועיל: אין אשם בזיהום הירקון
  

רק לפני חודש קפץ ראש העיר תל-אביב, רון חולדאי, אל מי הירקון ושיכשך בהם להנאתו כדי להוכיח לתושבים שאינם מסוכנים. מדוע אם כן מתו בו הדגים ושבו מחזות האימה של הירקון המטונף?

‏ (צילום: רשות נחל הירקון)

1

2

3

4

"זו תופעה אופיינית בתחילת עונת הגשמים", מסביר יונתן רז, אקולוג רשות נחל הירקון. "היורה שוטף את החומרים המזהמים שהצטברו על הכבישים באזורי התעשיה ובתעלות. הקוקטייל הקטלני של דלקים, שמנים, חומרי הדברה וחומרי ניקוי זורם אל הנחל, והדגים בולעים אותו ונפגעים. זה אופייני לנהרות שעוברים בתוך ערים, אבל הירקון זורם לאט במיוחד, ולכן הסכנה רבה יותר".

בני אדם צריכים להימנע משחייה בתנאים כאלה?

"אחרי גשם ראשון אנחנו מפרסמים הודעה שאסור להיכנס למים למשך השבוע הקרוב".

גם ראש העיר היה נשטף לים בתנאים כאלה?

"למרות האיסור, אנשים פחות רגישים מדגים. גם הוא לא היה נפגע כלל מזיהום בסדר גודל כזה".

הירקון: היסטוריה מזוהמת - עתיד נקי

בעבר זרמו מי מעיינות לירקון בכמות רבה במשך כל השנה, ובנחל ועל גדותיו חיו בעלי חיים רבים וצמחייה מגוונת. כשאדם מבקש להתפאר בשורשיות משפחתו בתל-אביב, המשפט "סבא שלי שחה בירקון" עדיין עושה את העבודה. עד סוף העשור הראשון למדינה זרמו ממעיינות מקורות הירקון כ-25 אלף מטר מעוקב של מי מעיינות בשעה והפכו את השחייה בו לתענוג צרוף. 

ב-2002 אישרה הממשלה את תוכנית "גאולת הירקון", שמטרתה היא לשקם את הנחל אחרי עשרות שנות זיהום, ולאפשר, בין השאר, דיג ושיט האסורים כיום ברוב חלקיו. תוכנית השיקום התבססה בדומה לתוכניות בנחלים אחרים, על שיפור משמעותי באיכות השפכים המטוהרים המוזרמים אליו.