האיום בדרום השתנה, הגדר לא
מתקפת הטרור בדרום המחישה למערכת הביטחון בצורה אכזרית את השינוי שחל באופי האיום הנשקף מסיני ואת ממדיו. ראוי שבעקבותיה ישקלו מחדש את מאפייני הגדר המוקמת באזור
אובדן השליטה הביטחונית של מצרים בחלקים מחצי האי סיני כתוצאה מההתקוממות בתחריר כבר אינו רק בעיה ישראלית. גם האינטרסים של המשטר הנוכחי במצרים נפגעים ישירות ממצב זה. החל בצינור הגז והתיירות לסיני וכלה ביחסי וושינגטון-קהיר.
כוננות דרומית - כותרות אחרונות ב-ynet:
- שון פן הצטרף למפגינים במצרים: 'מהפכה אמיצה'
עוד בערוץ החדשות :
- האמריקני שהפך לארכי-טרוריסט. חיסול אל-אוולקי
בביקורו של שר החוץ המצרי בוושינגטון לפני כמה ימים הבהירו לו מארחיו כי הם מודאגים ביותר מהאפשרות שסיני תהפוך למהדורה נוספת של סומאלי; כלומר, בסיס של הג'יהאד העולמי ושל הטרור בהשראת איראן, שממנו יכולות קבוצות ג'יהאד לפעול במהירות וללא חשש לא רק נגד ישראל אלא גם נגד מצרים עצמה, ערב הסעודית וירדן.
השר המצרי השיב למארחיו כי ארצו עושה כעת כל שביכולתה להשיב את המצב בסיני לקדמותו וכי תגברה לשם כך את כוחותיה בחצי האי בעצה אחת עם ישראל. אולם עובדה זו, הנכונה כשלעצמה, אינה בולמת נטייה ההולכת ורווחת בקרב חברי שני בתי הקונגרס בוושינגטון לדרוש בחינה מחדש של הסיוע בסך 2.2 מיליארד דולר לשנה שמצרים במצבה הכלכלי הנוכחי זקוקה לו כאוויר לנשימה.
דרישה זו, המעוררת תרעומת וכעס רב בקהיר, היא שכנראה הניעה את שגריר מצרים לרשות הפלסטינית לפרסם ראיון שבו אמר כי אין שחר לטענה כי מצרים איבדה שליטה בסיני. לדבריו מפיצה ישראל "שקרים" בעניין זה כדי להצדיק בדעת הקהל העולמית את כוונתם של נתניהו וברק להשתלט על סיני. בנסיבות אחרות אפשר היה להתייחס בביטול לדברי השגריר המצרי אולם בתנאים הנוכחיים, כשהרחוב מכתיב לממשל המצרי (וגם הפלסטיני) את מהלכיו, יש לאמירות מסוג זה פוטנציאל מסוכן. הן עשויות לחלחל להמונים במצרים ולשמש נשק בידי אויבי השלום עם ישראל הדורשים להכניס צבא מצרי בהיקף גדול לסיני.
לגופו של עניין, ברור לכל מי שעיניו בראשו שלישראל אין שום כוונה לכבוש בפעם השלישית את חצי האי סיני. תעיד על כך ההיערכות החדשה בגבול הדרומי שצה"ל ומשרד הביטחון משקיעים בה כוח אדם ומיליארדי שקלים. מדובר בהיערכות הגנתית מובהקת. כזו המשלבת מוצבים, מפקדות גזרה וכוחות ניידים בהיקף כמעט כפול מבעבר עם פעילות מודיעינית ועם סיורים ותצפיות אוויריים. השאלה היא אם היערכות זו נותנת הגנה מספקת לאזרחי ישראל מפני חדירות מחבלים מסיני לשטח ישראל ואם יש בה כדי למנוע או לצמצם ירי רקטות מסיני לישראל.
התוצאות הקטלניות של הפיגוע המשולב שהיה באוגוסט האחרון בגבול מצרים, וההתרעה הקיימת על פיגוע נוסף מסוג זה הממשמש ובא, מעמידים בראש סדר העדיפויות הביטחוני בדרום את מניעת החדירות. הנדבך המרכזי במערך זה היא גדר הביטחון שישראל מקימה בהשקעה כוללת של 1.3 מיליארד שקלים. גדר זו שונה במאפייניה הטכניים מגדר ההפרדה שהוקמה למטרה דומה בקו התפר שבין יהודה ושומרון לישראל. גדר ההפרדה באזור יהודה ושומרון, שכבר הוכיחה בעליל את יעילותה, עשויה רשת מתכת לא עבה שלא קשה לחתוך ולעבור אותה.
אולם לאותה גדר מוצמדת מערכת אינדיקטיבית. כלומר מערכת חיישנים אלקטרוניים המתריעים על כל נגיעה בגדר ומאפשרים לכוחות התגובה המוצבים לאורך הגדר לדעת בדיוק היכן מתבצע נסיון הפריצה ולהגיע לשם תוך דקות. המגבלה העיקרית של מערכת זו היא התרעות השווא שהיא נותנת כאשר חיה גדולה, נאמר חזיר בר, נוגעת בה.
לעומת זאת, הגדר שמוקמת כעת בגבול מצרים עשויה מרשת סורגי מתכת עבים שקשה ביותר לחתוך אותם ולפרוץ בהם מעבר באמצעות מספרי תיל ואמצעים אחרים, אך לא מוצמדת לה מערכת אינדיקטיבית. על חיסרון זה אמורים לחפות מכ"מים קרקעיים שיוצבו על נקודות שולטות לאורך הגדר ואמצעי תצפית שונים, קרקעיים ואוויריים, שיופעלו בסביבתה לעומק של כמה קילומטרים בשטח סיני. אמצעים אלה אמורים להתריע על התקרבות של אנשים וכלי רכב לעבר הגדר ולאפשר לכוחות צה"ל שיגיעו לסביבה לבצע פעולות שירתיעו וירחיקו אותם מהגדר עצמה. אך אם יצליחו הבדואים המנסים לחדור להערים על המכ"מים ואמצעי התצפית ולחמוק מהם הם יוכלו לגשת לגדר ולרתך בה פרצה מבלי שאיש ידע על כך.
הסיבה שבגללה הגדר בדרום אינה אינדיקטיבית היא שבמקורה היא תוכננה בעיקר כדי למנוע הסתננות לישראל של עשרות אלפי מהגרי עבודה, מבריחי סמים ונערות ליווי וכדומה. מניעת חדירת מחבלים עזתים דרך ציר ה'חית' לא הייתה בראש רשימת היעדים. ההנחה המקורית של המתכננים הייתה שדי בגדר מתכת קשיחה ועמידה בפני אמצעי חיתוך פשוטים כדי למנוע 90% מהחדירות הלא רצויות לשטח ישראל.
גורם נוסף חשוב שהנחה את התכנון המקורי היו שיקולי תקציב. לכן נקבע למשל כי באזור ההררי הקשה של הר הנגב, שבו עלות התקנת מטר גדר קשיחה מגיעה לסכומים אסטרונומיים, לא תוקם גדר כזו. מניעת החדירות תתבצע אך ורק באמצעות המכ"מים והחיישנים האחרים. גם קצב הקמת הגדר נמתח משיקולים תקציביים על פני כמה שנים ומאותה סיבה הוחלט שלא להקים מערכת אינדיקטיבית. ההנחה היתה שמערכת גבול כזו, גם אם לא תמנע לחלוטין חדירות, תצמצם אותן במידה ניכרת ובכך תשיג את יעדה. אחרי הכל מדובר בעיקר במהגרי עבודה ובגורמים פליליים שחדירתם תצומצם מאלפי לכמה עשרות בשנה לכל היותר.
הפיגוע המשולב באוגוסט המחיש למערכת הביטחון וצה"ל בצורה אכזרית את השינוי שחל באופי האיום הנשקף מסיני ואת ממדיו. לכן הוחלט לשנות את היערכות צה"ל בגבול עם מצרים ולהקים את הגדר בצורה מואצת לכל אורך 214 הקילומטרים שלו. גם בקטע ההררי הקשה. עד סוף השנה יושלמו 100 קילומטרים והיתרה עד סוף שנה הבאה. מה שלא השתנה הוא מבנה הגדר עצמה.
למרות האיום שגבר הוחלט שלא להתקין מערכת אינדיקטיבית. הסיבה לכך היא בעיקר תקציבית. התקנת מערכת אינדיקטיבית על גדר הגבול לכל אורכה תעלה כ-160 מילון שקלים בנוסף ל-1.3 מליארד שכבר תוקצבו. במערכת הביטחון משוכנעים גם כי מערכת המכ"מים ואמצעי התצפית (שיעילותם כבר הוכחה בהגנה על יישובים ביהודה ושומרון) יספקו התרעה טובה כמעט כמו מערכת אינדיקטיבית. זאת בהתחשב בתנאי השטח לאורך הגבול הדרומי ובסיני המאפשרים תצפית אלקטרונית וחזותית למרחקים. מלבד זאת, גם מערכת אינדיקטיבית חשופה למניפולציות ולשיבושים.
אלה טענות שאי אפשר לזלזל בהן, אך הניסיון שהצטבר ביהודה ושומרון ובגבול הצפון במשך שנים מראה בברור כי מערכת אינדיקטיבית היא האמצעי הבטוח והאמין ביותר למנוע פריצת הגדר במקרים שבהם המחבלים כבר הצליחו להגיע אליה. הבדואים בסיני מכירים היטב את תנאי השטח והם מומחים בהסוואת תנועותיהם ובניצול תוואי השטח לחמיקה מהחיישנים והתצפיות. לכן סביר להניח שכעבור זמן קצר הם יאתרו את ה'שטחים המתים' שאינם מפוקחים על ידי החיישנים וינצלו אותם כדי להגיע עד לגדר עצמה ולרתך בה פרצה. לכן ראוי שבמערכת הביטחון ישקלו מחדש את עניין המערכת האינדיקטיבית
לפחות בחלקים המועדים ביותר לפורענות.
אשר למניעת ירי רקטות ומרגמות מסיני לעבר אילת מצפה רמון וישובים אחרים בנגב הדרומי; מטלה זו מסובכת וקשה והיא מציבה בפני צה"ל אתגר לא פשוט. תנאי הכרחי וחיוני לעמידה באתגר זה הוא איסוף יעיל ופרטני של מודיעין מסכל בעומק סיני. קהיליית המודיעין בישראל כבר הוכיחה יכולות בתחום זה וסביר להניח שהן יורחבו ויפותחו בעתיד (בעלות של הרבה מיליונים). אולם גם כשיכולות אלה ימוצו תזדקק ישראל לשיתוף פעולה טוב ומהיר עם גורמי וכוחות הביטחון המצרים בסיני כדי לבצע את הסיכול עצמו. זו רק אחת הסיבות שבגללן הקשרים עם המשטר בקהיר היו ונשארו אינטרס אסטרגי חיוני של מדינת ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
