הכירו את הרופא-פקיד
עצמו את העיניים ודמיינו את העתיד: קחו מספר, חכו בתור ארוך אינסופי לרופא פקיד עייף ממורמר. אחרי 16:00 הוא צריך לעזוב ולרוץ לחתום כרטיס. עכשיו פקחו עיניים. המציאות הזו כבר כאן
מגיפה מסוכנת משתוללת בבתי החולים הציבוריים, שלא קשורה לחיידקים, וירוסים או למשאבים ותקציבים. למחלה הזו קוראים "פקידים". בשבועות האחרונים אני ועוד רבים עובדים בלא מודע ברוח של פקיד ממשלתי, בנק או מוסך.
זמן לא קצר אני מסתובב במערכת הרפואית בארץ - אם כסטודנט או כסטז'ר, ועכשיו כרופא מתמחה. בחיי לא נתקלתי בתופעה הזו: רופאים מסתכלים בשעון וסופרים כל דקה עד 16:00 כדי ללכת הביתה. מסרבים להישאר אפילו דקה אחת מעבר גם כשיש צורך. יש הרגשה שמחלה יכולה לחכות ליום למחרת כמו טופס שזקוק לחתימה של פקיד מס הכנסה.
עוד בערוץ הדעות:
- החייאה אחרונה למערכת הבריאות / ג'רמי בן שושן
- טרכטנברג - זה טוב למעמד הביניים / ניר דגן
- טרור יהודי - סיפור ידוע מראש
/ זוהיר אנדראוס
זה התחיל כאשר כבוד השופטת ביניש הטילה ספק ביושרנו ובאמת מאחורי המחאה שלנו ואמרה שהיא חושבת "שהשביתה שלנו היא היעד" וכאשר סגן השר ליצמן ומנכ"ל משרדו גמזו התנהגו אלינו כאל קומץ של בריונים, והמשיך בזה שהארגון שלנו עמד לצד האוצר נגדנו וחתם על הסכם שהרע את תנאים. אחר כך זה נמשך באמירה הקשה של כבוד השופט רבינוביץ' "שמטרתנו לפגוע בחולים". הוסיפו לכך את האדישות הציבורית לנושא שעיקרו הצלת חיים.
פגישה אצל רה"מ
"זה לא ייגמר ב-5 דקות"
נרי ברנר
אחרי חצי שנה של משבר ראש הממשלה נכנע ללחץ וזימן ללשכתו את הרופאים הצעירים שהתפטרו והבטיח: "הכל פתיר". הם יתייעצו לפני שישיבו: "לא קיבלנו הצעה קונקרטית"
בתוך שתיקת הכבשים של ביבי, שהופרה בפגישה אמש, נולד הרופא-פקיד. הנבואה הגשימה את עצמה. ההסכם הגרוע שנחתם (שמי שחתם עליו הגדירו כהסכם מצוין והיסטורי) הוא נבואה שמגשימה את עצמה. זה הסכם שהליבה שלו מבוססת על כך שהרופאים הם לא יותר מאשר פקידים של משרד הבריאות. לא משנה מה ההסכם השיג לטוב ולרע, ההתייחסות הזו כשלעצמה מסוכנת.
רופא-פקיד לדעתי הוא איום ממשי על בריאות הציבור, אבל אינני יכול לשלוט בזה, רוח הפקיד שחלחלה בתוכנו כמו מים שקטים בתוך סלע בחודשיים האחרונים, השתלטה עלינו, ומכתיבה לנו כיצד להתנהג. מצב זה דומה לחולה סכיזופרניה ששומע קולות ומקבל הוראות הזויות ומבצען ללא כל יכולת שליטה, למרות שזה מנוגד להיגיון הפנימי שלו.
ניסינו להתפטר כאות מחאה על ההסכם שנחתם כדי להציל את עצמנו בדיעבד ממחלה זו ולהציל עוד חולים רבים שיכולים להיפגע, אבל זה נמנע מאיתנו בשעתו בפסיקה שנויה במחלוקת לפי דעת טובי המשפטנים בארץ.
המחלה עדיין ניתנת לריפוי
מחלת הפקידים עדין בפאזה האקוטית שלה וניתן עוד לטפל ולרפא, אבל זה דורש מעורבות של כל מי שתרם למצב הזה וכל אלה שהחדירו את הרוח הזו לאנשים כה טובים.נתחיל ממערכת המשפט שבמדינה דמוקרטית חייבת לא לשתף פעולה עם הרשות המבצעת ולכבד את יסודות הדמוקרטיה ובראשם הפרדת רשויות. יש להפסיק לפסוק פסיקות שנויות במחלוקת. מנגד, משרד האוצר צריך לנהוג לפי נורמות של טובת הציבור, וההסתדרות הרפואית צריכה להתבייש ולהתפטר. גמזו וליצמן צריכים לעשות חשבון נפש על הנזק שחוללו בתקופה האחרונה, וגם שתיקת הכבשים של נתניהו צריכה להסתיים.
בעוד מספר ימים, כ-800 אמיצים - מהטובים שהמערכת הזו יכולה לחלום עליהם - עומדים לוותר על הכל ולהתפטר מחדש. להם אני לא דואג. מדינות רבות שמחות לקבלם בתנאים מעולים, שלא לדבר על קריירה מאתגרת ומתגמלת בחברות היי-טק שונות.
עכשיו עצמו את העיניים ודמיינו את העתיד: קחו מספר, חכו בתור ארוך אינסופי לרופא פקיד עייף ממורמר. אחרי 16:00 הוא צריך לעזוב ולרוץ לחתום כרטיס, ולפני 8:00 אין עם מי לדבר, ובין לבין יש הפסקת אוכל וגם צריך זמן להכין נס קפה. את הרצון הטוב לעזור ולרפא יחליף הרצון לעוף מהעבודה, ובמקום לספור נשימות ודופק יספרו דקות עד ארבע. זה העתיד שלכם לצערי. עכשיו תתעוררו.
ד"ר עסאם אקרם דאוד, מתמחה בכירורגיה כללית שנה ראשונה, המרכז הרפואי בני ציון בחיפה
גולשים מוזמנים להציע טורים: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
מתמחים ליד בית הדין הארצי לעבודה
צילום: אוהד צויגנברג
מומלצים
