שכטמן עם זקן וציצית

זכייתו של פרופ' דן שכטמן בפרס נובל, היא בשורה מצוינת לשנה החדשה. ברוך ה' מתקיימים בנו דברי התורה "הן עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". בשורותינו נמצאים אנשי מעלה ומדע, בעלי שיעור קומה, המביאים ברכה לעולם כולו וזוכים על כך להכרה הראויה. עם זאת, יש לעשות בדק בית רציני במערכות החינוך שלנו, למן הגן ועד האוניברסיטה ולבחון היטב האם ניתנים הכלים והתקציבים הראויים כדי לגדל גם את הדורות הבאים של חתני הנובל.

במאמרו של פרופ' רון אהרוני שהתפרסם כאן בשבוע שעבר, נכתב כי התמונה העולה מזכיות הנובל האחרונות, כאילו ישראל היא גן עדן מדעי, מעוותת. לטענתו, מדינת ישראל בחרה להשקיע את משאביה בלימוד התורה, שלטענתו היא לא יותר "מספר חוקים עתיק". הוא עשה הפרדה גמורה והציב שתי ברירות: דת או מדע. אני סבור, שגם בהצגת הברירות כ"שחור ולבן" יש עיוות רב. אין צורך וזה ממש לא נכון, לחלק את העולם לשניים.

עוד בערוץ הדעות:

• ברית בעלי ההון וראשי המחאה / זאב תדמור
• סליחה מהמטופלת ז"ל / רופא מתמחה
• צמים ורוצחים / יואל בן-נון
  

דורות על דורות הוכיחו שאפשר גם וגם. גדולי הרבנים בכל ההיסטוריה, שלטו גם במדעים ברמה גבוהה מאוד והותירו רושם רב בעולם. דוגמאות לא חסרות: רבי לוי בן גרשון הידוע בכינויו רלב"ג, שבנוסף להיותו תלמיד חכם גדול שכתב פירוש לכל התנ"ך, היה גם מדען, רופא, מתמטיקאי ופילוסוף. הרלב"ג המציא מכשיר מדידה בשם "מטה יעקב" ששימש לניווט בים. פרסי נובל לא חולקו בתקופתו והוא "הסתפק" בקריאת אחד ממכתשי הירח על שמו.

נוסף אליו כדאי להזכיר את שמו של רבי אברהם זכותא, שהיה היסטוריון ואסטרונום שלמד באוניברסיטה בסלמנקה. הוא נודע כמי ששכלל את האצטרולב - מכשיר ניווט באמצעות גרמי השמיים - והפך אותו למדויק יותר. גם הוא, כמו הרלב"ג, זכה להיות מונצח באחד ממכתשי הירח. כמובן שאפשר להזכיר ענקי רוח אחרים כמו הרמב"ם והרמב"ן ועוד רבים, ששילבו בחייהם תורה ומדע ברמה גבוהה.

לשנות את התודעה

התורה, ספר החוקים העתיק שלנו, היא המסמך המכונן של העם היהודי. בזכותה שרדנו אלפי שנים כשעמים עתיקים אחרים סביבנו נעלמו. כפי שאסור לנו כעם להזניח את לימודי המדע, כך איננו יכולים להזניח את לימוד התורה חלילה. אך בדיוק כפי שלא כולם מתאימים ויכולים להיות פרופסורים, חוקרים, מרצים או מורים למתמטיקה, פיזיקה וכימיה, כך לא כולם יכולים להיות גדולי דור, רבנים ומורי הוראה. עבור רוב הציבור החרדי, מתאימה וראויה הדרך המשלבת לימוד תורה עם פרנסה מכובדת. רק קבוצה נבחרת מתוכו צריכה להקדיש את כל זמנה ומרצה ללימוד תורה.

בדורות האחרונים השתרשה תודעה כוזבת כאילו אסור ללמוד דבר מלבד התורה. כתוצאה מכך הוכרזה מלחמת קודש על לימודי הליבה וכמובן על לימודים אקדמאיים. הגאון מוילנה, שהיה בעצמו דוגמה לשילוב של גאונות בתורה ובחכמות העולם, כבר אמר ש"כפי מה שייחסר לאדם ידיעות משארי החכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה. כי התורה והחכמה נצמדים יחד".

יש סוגיות שלמות בתלמוד ובהלכה, שלא ניתן ללמוד אותן ללא השכלה רחבה ומעמיקה במדעים. ההתנזרות מלימודי חול הובילה לחוסר היכולת של הציבור החרדי לעבוד בעבודה מכובדת והשאירה, בלית ברירה, אלפי תלמידים לא מתאימים בישיבות ובכוללים. את התודעה הזו יש לשנות בהסברה ובחינוך. גם מציאות החיים הכלכלית הבלתי אפשרית של הציבור החרדי, פועלת את פעולתה.

הגיעה העת לחזור למסורת האבות. אנחנו לא יותר חכמים או צדיקים מהרמב"ם, מהרלב"ג ומהרמב"ן. אולי עוד דור או שניים יהיה לנו גם שכטמן עם כיפה שחורה וזקן.

ח"כ הרב חיים אמסלם, יושב ראש תנועת עם שלם.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il