סקר: 20% מהמעסיקים לא נותנים תלוש שכר בזמן
מאז 2009 מחויבים מעסיקים לחלק לעובדיהם תלוש שכר ולנהל פנקס שכר מסודר ובו פירוט שעות העבודה שלכם, ימי החופשה שלקחתם ועוד. אך כמה מהם באמת מקפידים למלא אחר כל הנהלים? סקר שערכה חברת עוקץ מערכות מגלה נתונים מטרידים ואי סדרים רבים - על חשבונכם
תיקון 24 לחוק הגנת השכר, שנכנס לתוקפו ב-2009, בא להסדיר מחדש את חובת המעסיק לנהל פנקס שכר ואת חובתו לתת תלוש שכר לעובדו. בחוק נאמר, כי מעבידים אשר לא ימלאו את הוראות חוק הגנת השכר, יהיו חשופים החל מ-1 במאי 2009 להעמדה לדין פלילי על פי העונשים הקבועים בחוק.
לפיכך, חברת עוקץ מערכות, המתמחה בפיתוח מערכות טכנולוגיות, ערכה סקר על מנת לבחון את מידת עמידתם של בעלי העסקים בדרישות התיקון לחוק, תוך השוואה לנעשה מייד לאחר כניסתו - האם קיים שיפור בעקומת הציות של בעלי העסקים לדרישות החוק.
הסקר נעשה בקרב 592 מעסיקים בארגונים קטנים ובינוניים במגזר הפרטי, המעסיקים כ-15,000 עובדים, במגוון תחומי עיסוק. הבדיקה נעשתה בהשוואה לנתונים של אותם עסקים בחודש פברואר 2009 (מועד כניסת התיקון בחוק לתוקף), באמצעות בחינת גיבויים של תוכנות שכר ונוכחות וכן באמצעות אימות טלפוני.
על פי הסקר, רק כחמישית, 20.4% (לעומת 5.3% בפברואר 2009) עונים על דרישות התיקון לחוק השכר באופן מלא.
לפי הסקר, בכ-10.6% מהעסקים אין כלל רישום נוכחות של העובדים. מבין העסקים שכן מנהלים יומן נוכחות אלקטרוני או ממחושב, הבדיקה העלתה כי ב-65.4% , לא נעשה רישום מלא.
עו"ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות' , מציינת כי בתיקון 24 לחוק הגנת השכר נקבע כי ניתן להעמיד לדין פלילי מעסיק שלא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד למועד הקובע או שמסר תלוש שכר שלא נכללים בו כל פרטי השכר שמעסיק מחוייב לפרט בתלוש השכר, על פי הקבוע בנתוספת לחוק.
מעסיק שביצע את ההפרה בשני חודשים לפחות במשך 24 חודשים רואים אותו כמי שביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת.
בנוסף קובע התיקון לחוק כי בית הדין לעבודה רשאי לפסוק לטובת עובד "פיצויים לדוגמה" בסכום של עד 5,000 שקל (נכון לפברואר 2009) בגין אי מתן תלוש ביודעין או בגין כל תלוש שנמסר לעובד אך היו חסרים בו הרכיבים המפורטים בתוספת לחוק.
| פברואר 2009 | ספטמבר 2011 | |
| עמידה בכל דרישות החוק | 5.3% | 20.4% |
| אין כלל רישום נוכחות | 16% |
10.6% |
| רישום נוכחות לא מלא, מבין המעסיקים שכן מנהלים נוכחות | 76% | 65.4% |
| הקפדה על נתונים מלאים ונכונים בתלוש | 12% | 34% |
| ניהול ימי חופשה ומחלה בתלוש | 29% | 83% |
| ציון הפרשת המעסיק בתלוש השכר | 66% | 84% |
| איחור במסירת תלושי השכר לאחר היום הקובע | 18% | 20% |
לדברי עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בעוקץ מערכות, במהלך הראיונות הטלפוניים נשאלו המרואיינים מדוע אינם ממלאים אחר הוראות החוק המחייבם לנהל רישום נוכחות עובדים.
מהראיונות עלה כי הסיבה העיקרית לאי ניהול יומן נוכחות היא התפיסה הרווחת בקרב המעסיקים, כי עובד שהינו "עובד גלובלי", אינו מצריך ניהול יומן אחר שעות נוכחותו.
בפועל, אם שכר העובד קבוע כעובד גלובלי, ללא קשר לשעות העבודה שעבד, תיקון 24 לחוק הגנת השכר מחייב את המעסיק לעשות זאת, כל שכן שהדבר עומד אף בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה.
סיבה נוספות שניתנה לאי רישום הנוכחות, הינה הגדרת העובדים, כעובדים במשרת אמון אישי. כאשר, בעסקים רבים נוטים להגדיר כמעט כל בעל תפקיד ניהולי, כ"משרת אמון".
לדברי לפידור-זינגר, הסיבה לכך היא שחוק שעות העבודה והמנוחה לא חל על עובדים העובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי.
פסיקת בית הדין לעבודה קבעה שיראו עובד כעובד בתפקיד הנהלה או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי כאשר העובד מעורב בהתווית המדיניות של העסק, תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי.
בפועל, הפסיקה מלמדת כי מעטים מאוד, עד לכדי בודדים, הם המקרים בהם משרתו של העובד תענה להגדרה זו. מומלץ ביותר למעביד לקבל חוות דעת משפטית בטרם יחליט כי המשרה היא משרת אמון, על כל המשתמע מכך.
סיבה נוספת לאי רישום הנוכחות הינה הגדרת עובדים ככאלו שאין אפשרות לפקח על שעות העבודה שלהם. מעסיקים רבים אינם מנהלים את רישום הנוכחות, של עובדי השטח, כגון: נהגים, טכנאים, סוכני מכירות ועוד, בטענה שאין אפשרות לפקח על שעות העבודה שלהם.
שיפור ניכר ברישום ימי חופשה והפרשות לקופות גמל
נתונים נוספים העולים מהבדיקה ונוגעים לתלוש המשכורת: בקרב 83% מהמעסיקים מופיע סעיף של ניהול ימי החופשה והמחלה בתלוש השכר (שיפור ניכר לעומת פברואר 2009, אז עמד הנתון על 29% בלבד). עלייה משמעותית ברישום
כ-84% מהמעסיקים מציינים בתלוש השכר את הפרשות המעביד לקופת גמל ותשלומים סוציאליים. נתון זה מהווה שיפור לעומת פברואר 2009, אז עמד הנתון על 66%.
יש שיפור, אבל מינורי
20% מהמעסיקים מוסרים לכל העובדים או לחלקם את תלוש השכר באיחור, לעומת 18% בפברואר 2009. גם כאן, מציינת לפידור-זינגר, כי אמנם מדובר בשיפור, אך אי עמידה בחוק הינה חשיפה של המעסיק לכדי הגשת כתב אישום והטלת קנס. המעביד מחויב למסור לעובד עם תשלום המשכורת , גם תלוש שכר שכולל את כל הרכיבים שהוגדרו בתוספת לחוק הגנת השכר , וזאת עד ליום התשיעי בחודש עבור עבודת העובד בחודש הקודם.
רק 34% מהמעסיקים מקפידים לציין את כל הנתונים המלאים בתלוש השכר, כולל שעות עבודה בפועל, שעות עבודה בחודש ועוד (12% בפברואר 2009).
לפנייה לכתב/ת 
