הבנק לא יידע לווים על היעדר ביטוח וחויב בפיצוי
לאומי למשכנתאות טיפל באופן רשלני בבקשה לנטילת משכנתא של זוג עולים, לא הכליל את הבעל בפוליסת ביטוח החיים, וכשהבעל מת סירב לשלם את יתרת ההלוואה. ביהמ"ש חייב את הבנק לפרוע את החוב בסך 367 אלף שקל ולפצות את האלמנה
בנק לאומי למשכנתאות הפר את חובות הגילוי והיידוע החלות עליו כאשר לא יידע עולים חדשים שנטלו הלוואת משכנתא, כי הבעל (אשר נפטר לימים) לא בוטח בביטוח חיים, כך קבע בית משפט השלום בתל אביב.
- מינוס באשמת הבנק: כיצד הפך הצ'ק הדחוי למזומן?
בני זוג ובתם, עולים חדשים, נטלו מבנק לאומי למשכנתאות משכנתא בסך 410 אלף שקל. כארבע שנים לאחר מכן נפטר הבעל, אך כשהאלמנה ביקשה לפרוע את ההלוואה בכספי ביטוח החיים שלו, סירב הבנק בטענה, כי בעלה לא נכלל במסגרת ביטוח החיים על החזרי ההלוואה, ולפיכך עליה לשאת בגפה בהחזר יתרת המשכנתא בסך 367 אלף שקל.
האישה הגישה בשם עזבון בעלה תביעה נגד הבנק לכיסוי המשכנתא ולפיצוי בגין עגמת נפש, שכן לטענתה, הבנק התרשל במילוי טפסי פוליסת ביטוח החיים ויצר מצג על פיו ישנו ביטוח חיים הן לאלמנה והן למנוח. לטענת התובעת, הבנק הפר את חובות הנאמנות והגילוי שכן מעולם לא הוסברה למי מהם, משמעות היעדר חתימה על פוליסת ביטוח החיים והשלכותיה, כאשר מחדל זה מתעצם נוכח היות האלמנה ובעלה עולים חדשים, שלא ידעו עברית.
הבנק מצידו טען בין היתר, כי פקידת הבנק, דוברת השפה הרוסית, הסבירה לבני הזוג כי מצב בריאותו של המנוח לקוי ואינו מאפשר את הצטרפותו לתכנית הביטוח, כפי שמעיד טופס "מצב ביטוחים", בו נמחק סימון הצטרפות הבעל לפוליסה בצמוד לחתימת בני הזוג, וכי הדבר הובהר ללווים בכל דו"ח שנתי שנשלח אליהם.
פעולת הבנק - כמו של סוכן ביטוח
השופטת כוכבה לוי קיבלה את התביעה במלואה וקבעה, כי פעולת הבנק, כמי ששיווק את ביטוח החיים ללוויו, קרובה במהותה לזו של סוכן ביטוח ולפיכך למרות שהבנק אינו מחזיק ברישיון סוכן ביטוח, חלה עליו גם חובת הגילוי והווידוא האקטיבי החלה על סוכן הביטוח, כאשר חובות אלה הופרו ע"י הבנק במקרה זה במיוחד לאור העובדה, כי מדובר בלווים שעלו לארץ כשנה וחצי בלבד לפני שנטלו את ההלוואה.
נפסק, כי בעוד שהבנק לא הוכיח כי הבהיר ללווים בדרך כלשהי כי למנוח אין ביטוח חיים, גרסת האישה כי עובדת היעדר הביטוח של הבעל התגלתה לה במפתיע לאחר מותו - מהימנה. עוד נקבע, כי אין בעובדה כי הפקידה שטיפלה בלווים דוברת רוסית כדי להוכיח כי הסבירה להם על אי זכאות המנוח להצטרף לביטוח החיים, את משמעות היעדר הביטוח או את האפשרות לפנות לחברת ביטוח אחרת.
בנוסף פסקה השופטת, כי טפסי הביטוח לא מולאו בידי הבנק כראוי והינם משתמעים לשתי פנים, כך למשל, טופס מצב הביטוחים נושא את שמם של בני הזוג, בעוד שבתם, הלווה הנוספת, הושמטה ממנו - במצב זה בנקל ניתן לחשוב כי בני הזוג שניהם מבוטחים. כמו כן, בצד עמודה על עשיית הביטוח סומן הבעל כמי שיש לו ביטוח, וליד הסימון הוחתמו בני הזוג כאשר נהיר, כי עולים חדשים, שאינם מכירים את נהלי נטילת המשכנתא, אינם מבינים כי חתימה לצד הסימון מהווה ביטולו.
בנוסף, סעיף חשוב בטופס, המחייב חתימה על כך שפרטי הביטוח הובהרו לכל אחד מהלווים, לא סומן ולא נחתם כלל. נראה, כך נפסק, כי שלושת הלווים חתמו על שלל דפים בזה אחר זה ללא מתן הסבר בדבר תוכנם.
לפיכך חייבה השופטת את הבנק בסילוק יתרת המשכנתא מיום פטירת המנוח, בהשבת סכומים שנגבו מהאישה לאחר פטירתו, ובנוסף חויב הבנק לפצות את האישה ב 15 אלף שקל בגין עגמת הנפש שנגרמה לה נוכח אזלת ידו של "מכבש המנגנון הבנקאי התובעני", כדברי השופטת, ובהוצאות משפט של 34,800 שקל.
לפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסק דין"
לפנייה לכתב/ת 
