ספות של אחרים
עידו קינן טס למינכן לרגל אוקטוברפסט. על הדרך הוא פגש בקבוצה של גולשי ספות, אנשים שלא מזמינים מלון כשהם טסים לחו"ל אלא מתארחים על הספה של זרים מוחלטים שהם פגשו ברשת
מינכן, סוף ספטמבר. העיר טובעת בתיירי חוץ ופנים שבאו לדפוק את הראש עם בירה, חיות מתות צלויות ולבוש בווארי מגוחך בפסטיבל אוקטוברפסט, אשר ציין אשתקד 200 שנה. כל חדרי המלון תפוסים - אבל כוכבת היוטיוב הישראלית ליטל מייזל הצליחה לגרד לעצמה מיטה בדירה הפרברית של בנג'מין שניידר ופינג צ'אנג דרך אתר קהילת המארחים ומתארחים הבינלאומית CouchSurfing.
עוד בערוץ מחשבים
בני הזוג הכירו כשצ'אנג חיפשה דרך סקייפ מישהו שיעזור לה ללמוד גרמנית, ושניידר הזמין אותה לעשות איתו את החגים (כריסמס וסילבסטר). "באתי אליה ולא היה איפה לישון, כי שתי השותפות שלה היו בנות ולא רצו שיישן גבר בחדר. היתה לי אפשרות לקחת מלון, אבל לא היה לי כסף, אז חבר שלי סיפר לי על קאוצ'סרפינג, ואז עשינו קאוצ'סרפינג ביחד, בבית של גבר בן 65". עכשיו הם גרים בדירת 3 חדרים צפופה בבניין קטן בפרברים.
עלינו במדרגות, הורדנו נעליים ונכנסו לסרט של קוסטריצה: הצמד הקומי, סינית זערורית שמסרבת להצטלם וגוי עצום בן 160 קילו על 1.98 מטר שלא עוצר לנשום, חולק חדר עמוס בפריטים אבל נטול ריהוט בסיסי; הדודה אולגה יושבת על מיטה בחדר שהיא חולקת עם זוג תוכים; ובחדר טינאייג'רי בעיצובו משתכן ניק, שהתחיל לעבוד ב-BMW ולא מצא סידור טוב יותר בגלל הפסטיבל. אנחנו יושבים על מיטתו ואוכלים על שולחן העבודה שלו ארוחת ערב שצ'אנג הכינה; היא אוכלת בעמידה ליד דלת הכניסה מעל מכונת הכביסה שמחלטרת כשולחן. שניידר יושב מולנו על הרצפה בגרביים. "בדרך כלל הבית לא כל כך צפוף", הוא אומר, "אני מקבל 1-2 סרפרים בו זמנית".
צ'אנג: “ניסית פעם קאוצ'סרפינג?”
לא, אני בררן, הייתי בדרום אמריקה וישנתי במוטל ולא נהניתי.
שניידר: "קאוצ'סרפינג זה לא רק דרך זולה לישון. יש לי חברים ישראלים, סינים, בלארוסיים – אני לא צריך לטייל, העולם מטייל אלי. קאוצ'סרפינג עוזר לך להכיר את העיר שלך טוב יותר".
מה עם פרטיות?
צ'אנג: “אתה לא צריך לתת כל כך הרבה תשומת לב, הם דואגים לעצמם. אתה מתעורר בבוקר ואוכלים יחד ארוחת בוקר ואז הם הולכים לטייל".
שניידר: “בדנמרק היינו צריכים לישון בחדר אחד. המארח ישן על המיטה ואנחנו על הרצפה".
צ'אנג: “כיסיתי את הראש והעמדתי פנים שלא רואים אותי".
עד מתי תמשיך עם זה?
שניידר: “לכל החיים. זו גישה כל כך נעימה. אם אובמה היה עושה קאוצ'סרפינג אצל מדבדב ברוסיה או שמדבדב היה עושה קאוצ'סרפינג אצל אובמה, העולם היה נראה טוב יותר. בכל ארץ אתה לומד שפות. ברוסיה למדנו הרבה רוסית, ואם נלך לירושלים נלמד לפחות עשר מילים". ואז הוא מתחיל לשיר “הבאנו שלום עלישם" (כך במקור, כפי שלמד במקהלה). הוא מתעקש שנשיר איתו ונתעד בווידאו, אבל המצלמה מנחשת אותי ונסגרת לי מעצמה.
"פעם לא אהבתי אנשים, אבל זה השתנה בזכות הקאוצ'סרפינג", הוא מסכם כשאנחנו מתפקעים החוצה מהמכונית העמוסה שלו לתחנת הרכבת. בפרופיל שלו באתר כתוב: "יש רק חוק אחד לפני שעוזבים את הדירה שלי! בבקשה תכתבו/תציירו/תשימו תמונה בספר אורחי הקאוצ'סרפינג שלי". מיותר לציין שקיבלנו סיור מודרך בין דפיו. שניידר חמוד נורא, אבל פתאום 235 אירו ללילה בחדר זוגי במלון המשפחתי "אלפא" לא נשמעים כמו עסקה כל כך גרועה.
