היזהרו משיכורי הניצחון בכיכר רבין
מי שהדמוקרטיה והחברה הישראלית יקרים ללבו, מוטב היה שיתרחק מהכיכר. השבט הלבן - מחנה השמאל, בשיתוף אנרכיסטים - מנסה להחליף שלטון, לא בקלפי, אלא ברחוב
זו פנייה לכל מי שהתייצב אמש בכיכר רבין: אנא התעוררו, עשו מקלחת קרה, שתו קפה חזק וחזרו למציאות. התייצבתם למלחמה שכבר ניצחתם בה ניצחון מרשים. אתם כל כך שיכורים, עד שאינכם יודעים כי ממשלת ישראל החליטה לאמץ את המלצות ועדת טרכטנברג, מחירי הדיור החלו לרדת, היצרניות הגדולות במשק מורידות מחירים, מדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר ירד, וזהבית כהן הלכה הביתה. אם בעיות הקשב והריכוז שלכם מפריעות לכם לקרוא אותיות קטנות אז נבהיר לכם כי הצלחתם באמצעות ועדת טרכנטברג לייעד כ-30 מיליארד שקל לצרכים חברתיים. רובו של הכסף נלקח מתקציב הבטחון הכמעט מקודש בישראל והשאר מכיסם של העשירים שנואי נפשכם.
דפני ליף מנהיגתכם סובלת משגעון גדלות. מרוב פרסום, היא התחילה להאמין שהיא ראש הממשלה. היא מדברת עליו בגובה העיניים, דורשת ממנו להיפגש איתה וקוראת לעצמה (גם באתר הזה) "האזרח הגדול", ממש ענקית ומגניבה. בנוסף, היא יודעת לקרוא עתידות בקפה. מיד כשוועדת טרכטנברג מונתה, היא ידעה לחזות מראש את מסקנותיה "ההרסניות", שעדיין לא פורסמו באותה העת, ולכן כינתה אותה: "צינית מטעה ואכזרית מכולן". בוגרת החוג לקולנוע היא גם פרופ' לכלכלה ותוך יום מפרסום מסקנות ועדת טרכטנברג, הצליחה לקרוא מהר מאוד את כל הדו"ח הארוך, וידעה לומר כי "ביקשנו טיפול שורש וקיבלנו שיננית" שנונה לגמרי, וגם חכמה.
עוד בערוץ הדעות :
המכללות לצדק חברתי / עליזה שנהר
האזרח הגדול / דפני ליף
המתמחים צודקים, אבל טועים בדרכם / גיא דוידוב
היה לכם סוג של מבוגר אחראי אחד, איציק שמולי, והחלטתם שהוא לא מספיק מיליטנטי ואנרכיסט, אז העפתם אותו. אמנם שמולי אינו מבוגר ממש, אבל הוא אחד שמסוגל להבחין בין עיקר לטפל ובין נושאים הראויים למאבק לבין גימיקים ושטויות שאתם כל כך אוהבים. לכן הוא הבין מתי צריך להפסיק את המאבק, הוא הגיב בצורה מאוזנת למסקנות הוועדה. הוא ניסה לסייע לחסרי הדיור ולעובדי הקבלן המסכנים והמקופחים באמת, אך לא מגניבים כמו דפני וחבריה.
החברים שלכם מבאר שבע נאלצו לחזור בעל כורחם למציאות וביטלו את העצרת בדרום בגלל הטילים. בניגוד להזיות שלכם, במדינה הממשית שלנו, נוחתים טילים אמיתיים שהורסים בתים אמיתיים והורגים ילדים אמיתיים להורים אמיתיים. במדינה האמיתית שלנו יש איום איראני בנשק אטומי שעלול להשמיד את כולנו ביחד, אפילו אתכם, אם לא תספיקו לברוח לחו"ל עם הדרכון הזר. במדינה האמיתית שלנו יש מגבלות תקציב פשוטות: סכומי העתק שלקחתם מתקציב הבטחון ייחסרו בו מאוד. פחות בתי ספר ימוגנו ופחות חיילים יתאמנו, ואם חלילה תפרוץ מלחמה, נהיה פחות מוכנים כפי שכולנו זוכרים ממלחמת לבנון השנייה.
המסקנה הבלתי נמנעת היא שהמאבק החברתי, שהיה אותנטי בתחילתו, נחטף בידי אנרכיסטים סהרורים וגורמים פוליטיים שהדבר האחרון שמעניין אותם הוא צדק חברתי. סוד גלוי הוא שמלכתחילה הדירו חלקים נכבדים בציבור הישראלי רגליהם ממחאה זו: ערבים, חרדים, דתיים לאומיים, בני עיירות הפיתוח והנזקקים האמיתיים, שמעולם לא עניינו את מנהיגי המחאה. התקשורת שהתגייסה ניסתה לטשטש זאת, אבל כעת הכל גלוי.
השבט הלבן - מחנה השמאל הישראלי, בשיתוף אנרכיסטים רדיקליים - מנסה להחליף שלטון בישראל לא בקלפי, אלא ברחוב. כידוע הגיליוטינה כבר הוצבה בשדרות רוטישלד וסולקה כדי שהשוטים בציבור הישראלי לא יבינו מהי הכוונה האמיתית של ההפגנות. כיכר א-תחריר הייתה ונשארה המודל של המפגינים בכיכר. חלומם לראות את נתניהו מובל למשפט שדה כמו מובארק. כעת סולקו השקרים וההטעיות ונשארה רק הפוליטיקה הבזויה הזו.
מי שהדמוקרטיה, הכלכלה והחברה הישראלית יקרים ללבו, מוטב היה לו שיתרחק מהכיכר. סרבנית הגיוס דפני ליף נאמה שם. האנרכיסטים מבילעין היו שם. שונאי נתניהו המושבעים ושאר מתוסכלי השמאל גם הגיעו. עם ישראל על כל גווניו מעולם לא היה שם, ולא היה מגיע, גם לולא היה גשום.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il