ביקורת מימין: "טרכטנברג יחריף משבר הדיור"

ביקורת מכיוון חדש ומפתיע להמלצות ועדת טרכטנברג, שאמורות לעלות היום (א') לאישור בישיבת של הממשלה: מכון ירושלים לחקר שווקים, המזוהה עם הכלכלה החופשית, פירסם מחקר שתוקף בחריפות את המלצות טרכטנברג, וטוען כי יישומן יגדיל את הביורוקרטיה, יפגע במשק, ייצור אבטלה ואף יחריף את משבר הדיור.

• "דו"ח טרכטנברג - החשוב ביותר משנות ה-70"
• השכר של טרכטנברג: 77 אלף שקל בחודש
• גם בוועדת טרכטנברג מודים: פרק הדיור מאכזב
  

עד כה הותקפו בחריפות המלצות הוועדה בעיקר "משמאל", מצד מובילי מחאת האוהלים ופוליטיקאים, שטענו כי הן אינן נותנות מענה מספיק לבעיות, ומצד התעשיינים, החקלאים וההסתדרות, שמתנגדים להמלצה להוריד מכסי ייבוא.

עמדת מכון ירושלים מעניינת גם מכיוון שזוהי הביקורת הרצינית הראשונה על טרכטנברג "מימין" וגם בגלל שהמכון, שמנוהל בידי רוברט ואדית סאוור, תמך עד כה במדיניותו הכלכלית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאחיו של ראש הממשלה, עידו נתניהו, נמנה על "ידידי המכון" ומקורב לראשיו.  

"החלטנו לפרסם דו"ח שיחשוף את טעויות טרכטנברג", נכתב בדו"ח מכון ירושלים. "הוועדה ממליצה לתכנן משק שינוהל ברובו על ידי הממשלה, שתעניק הטבות לאלה שהיא רוצה ביקרם. הוועדה בחרה לאמץ סיסמאות ולהחריף בעיות במקום לפתור אותן".

"לא ליצור תעשיית דיור בר השגה"

המכון תוקף את המלצת טרכטנברג להכפיל ארנונה לדירות ריקות. "ההמלצה תתמרץ עיריות להגדיל את מספר הדירות הריקות ומהווה התערבות בשימוש ברכוש פרטי", נכתב בדו"ח, "אלפי דירות ריקות אינן בעיה אלא בסיס ליצירת שוק".

במקום זאת, מציע הדו"ח לבטל את המסים על שכירות ורכישת דירות ולהוריד את שיעורי הארנונה על כלל הציבור. הדו"ח קובע כי יש "להפסיק את הצמדת הארנונה לשכר עובדי העירייה". המשמעות של יישום ההמלצה אמור להיות ייעול של הרשויות המקומיות.

במכון מתנגדים גם להמלצה להנהיג דיור בר השגה. ההמלצה, טוענים במכון, "תחריף את משבר הדיור. היא תיצור 'תעשיית דיור בר השגה', עם צבא פקחי ממשלה שיסיירו בדירות כדי לבדוק את זהות הדיירים, ותעניק דיור לאנשים שהממשלה חפצה ביקרם. אין לשדר ליזמים פוטנציאליים שהממשלה מתכוונת לומר להם מה לעשות ברכושם הפרטי".

במקום זאת, המכון מציע שהגדלת מלאי הדירות ייעשה באמצעים אחרים: קיצוץ במיסי הנדל"ן, הסרת חסמים לאישור בנייה ואף סגירה מוחלטת של מינהל מקרקעי ישראל.

"במשך עשרות שנים הממשלה מורה למינהל למכור קרקעות לפי מספר הדירות הנדרש, והוא מוכר פחות ופחות וכך נוצר מחסור בדירות", נכתב בדו"ח. "הממשלה מעלה את מחירי הקרקע שהיא מוכרת ומייקרת את הדירות באמצעות מיסוי בנייה וסבסוד דיירים. יש לרכז את כל הליכי התכנון בגוף אחד, לקצר את אישורי הבנייה לשלושה שבועות ולבטל את ההגבלות על שיפוצים שבעלי נכסים מבצעים ברכושם".

החווה של שי דרומי. ממליצים לקדם "התיישבויות בודדים"(צילום: פלג חבצלת)

הדו"ח גם מציע למכור יותר ומהר שטחים בכל הארץ, תוך העדפה למתחמי דיור קטנים (וילות -  ת"ג) ועידוד התיישבות בודדים בנגב ובגליל".

עוד ממליץ המכון לממשלה להמשיך במכירת הדירות הציבוריות לדייריהן כפי שמחייב חוק הדיור הציבורי. הדו"ח אינו מתייחס לשאלה, מה יעשה עם הכסף שמתקבל ממכירת הדירות. יש לציין שהממשלה עוברת בפועל על החוק כאשר היא מוכרת את הדירות ואינה משתמשת בכסף כדי לבנות דירות ציבוריות חדשות. פעילי המחאה דורשים ליישם את החוק המקורי ואילו טרכטנברג לא התייחס גם הוא לסוגייה אלא המליץ להפסיק את מכירת הדירות ולמעשה להקפיא את יישום החוק לגמרי. 

הדו"ח אמנם מציע לסגור כליל את מינהל מקרקעי ישראל, אך אינו מסביר מי ישווק את קרקעות המדינה - שמחזיקה כיום 92% מהקרקעות במדינה - ליזמים, מי יחליט לאיזה יזם ימכרו או יחלקו את הקרקע ולפי איזה קריטריונים.

"הממשלה צריכה לעשות במינהל מקרקעי ישראל כפי שעשתה עם הבנקים, שאותם הלאימה ואחר כך מכרה", אומר ל-ynet מנהל המרכז למדיניות ציבורית במכון ירושלים, זאב גולן, "הממשלה צריכה להעביר את האחריות על קרקעות המדינה מהמינהל לממשלה עצמה, במטרה שהקרקעות שמתאימות לבנייה יימכרו מהר ובזול".

הדו"ח גם מתעלם מבעיות איכות הסביבה ואינו מציע דרך למנוע חיסול שטחים פתוחים, חופים ומבנים היסטוריים. 

"לא לעודד הורים לעבוד"

בנושא החינוך, מתנגדת הוועדה ליישום חוק לחינוך חינם מגיל 3 שטרכטנברג ממליץ ליישם 27 שנה אחרי שנחקק. החוק הקיים והמלצות טרכטנברג ממליצים להעניק לילדים בגיל 3-5 חינוך חינם שלא יהיה חובה, אלא ייועד למשפחות שרוצות או נאלצות להשתמש בו, אך בדו"ח מכנים אותו "חינוך חובה" ותוקפים אותו על כך שהוא נועד, כביכול, להתבצע בכפיה.  

"הרעיון שרק הממשלה והציבור מסוגלים לחנך ילדים פוגע בכבוד ההורים וזכותם לחנך את ילדיהם לפי רצונם", נכתב בדו"ח. "חינוך חובה מגיל 3 מהווה עידוד לשני ההורים לעבוד. כשהילדים גדולים יותר זה רצוי, אך בגיל הרך זוהי פגיעה בערך המשפחה ובהורים שהיו רוצים לגדל ילדים בסביבתם הטבעית, לבלות אתם זמן ולהיות שותפים בהתפתחותם. להורים גם לא תהיה אופציה לבחור לילדיהם את גן הילדים". 

חוקרי המכון דואגים לא רק לאמהות, שלדעתם אינן רוצות וצריכות, כנראה, לעבוד, אלא גם לגננות בגני הילדים הפרטיים: "אלפי עובדים בגנים פרטיים ייפגעו מחיסול הענף על לא עוול בכפם ויהפכו למובטלים. הממשלה נכשלה בהכשרת מורים וכעת מציעים לה להכשיר גם גננות". 

"הכשרת חרדים לעבודה? התמ"ת לא יעיל"

המכון תוקף גם את המלצת הוועדה להפסקת המתווה להורדת המסים ולהגדלה קלה של המיסוי על העשירים. "הורדת המסים עודדה השקעות והקטינה את הסיכון לעסקים ובכך הגדילה את התעסוקה והתעסוקה, ובעקיפין גם את ההכנסות ממסים, כיוון שהעסקים הרוויחו יותר. המשבר הכלכלי עדיין כאן ואין סיבה לנטוש מדיניות מוצלחת שהגנה על ישראל מפניו בשעה שמדינות במערב קורסות בשל חובותיהן".

ועם זאת המכון דווקא מתנגד להמלצת הוועדה לשמור על מסגרת התקציב באמצעות ביטול הפחתות המס: "לו רצתה הממשלה לשמור על האיזון התקציבי היא הייתה צריכה להקטין את הוצאותיה. אין זה אומר שהיא שגתה בכך שלא עשתה זאת: גירעון צנוע וזמני אינו דבר שלילי".

עוד נכתב בדו"ח: "הגדלת נטל המס תבריח משקיעים ואזרחים שתכננו את צעדיהם העתידיים . זוהי הפרה של התחייבויות למשקיעים ולאנשים פרטיים". במלים אחרות: קיצוץ בתקציבים שהממשלה התחייבה לספק, לדעת חוקרי המכון, הוא פגיעה לגיטימת ב"נתינים", ואילו העלאת מסים לאנשים שמרוויחים מאות אלפי שקלים בחודש היא הפרת התחייבות כלפיהם. 

המכון מתנגד גם להמלצות המעטות של טרכטנברג בתחום התעסוקה, בטענה שגם הן מהוות הגדלת מעורבות הממשלה במשק, שהיא, לדעת החוקרים, מזיקה בהכרח. ההמלצה להגדלת ההכשרות המקצועיות לחרדים ולנשים ערביות היא שגויה, לפי המכון, כי "משרדי התמ"ת והחינוך אינם יעילים"; ההמלצה לצמצום מספר העובדים הזרים שגויה כי "היא תגדיל את מספר הזרים הבלתי חוקיים ותייקר את עלויות הבנייה והסיעוד".

התחום היחיד שבו המכון מאמץ, שלא במפתיע, את המלצות טרכטנברג הוא תחום המחירים. המכון משבח את ההמלצות להוריד מכסים ומכסות ייצור ולא להמליץ על פיקוח מחירים, אף שהוא טוען שההמלצות מתונות מדי וקורא להסרת מכסים רבים יותר, בעיקר בענף הרכב, ולהפסיק לגמרי את מעורבות הממשלה בתחום המזון.

"זה מאוד חיובי שהציבור מביע את דעתו ומוחה", אומר גולן, "אני חושב שחלק מהמוחים שיצאו להפגנות תומכים בפתרונות של שוק חופשי וחלקם בפתרונות של הטבות ממשלתיות, ומצטער על כך ששמעו בעיקר את קולם של התומכים בהטבות ממשלתיות, כי מדיניות המעורבות הממשלתית היא זאת שהובילה למצוקה שגרמה למחאה מלכתכילה".