הרפוי, הבלוי והבוטוקס: מג ריאן חוגגת 50
קשה להאמין: מג ריאן, שיבבה על גיל 40 המתקרב בסרט "כשהארי פגש את סאלי", כבר בת 50. מה עבר עליה בעשור האחרון? המעצב(נ)ת פשפשה בארכיון וגילתה כמה סמרטוטים, צבע לשיער ובעיקר הרבה בוטוקס
מה הדבר הראשון שעולה במוחכם כשמזכירים לכם את הסרט "כשהארי פגש את סאלי"? 99.99 אחוזים יחשבו על סצנת האורגזמה במסעדה, זו שגרמה לכל אחת להזמין בדיוק את מה שסאלי ביקשה. אבל סצנה נוספת זכורה היא זו של סאלי מתבכיינת בקולי קולות להארי על מר גורלה, ועל העובדה שאוטוטו היא בת 40. האוטוטו היה שווה ערך לשמונה שנים, והנה השבוע (שבת), לא 30 ולא 40 - מג ריאן חוגגת 50, וזה בדיוק הזמן לבדוק את ארון הבגדים של האישה שפעם היתה סמל לרומנטיקה ומתיקות, והיום היא תמרור אזהרה למי שתוהה אם כדאי לנסות בוטוקס.
ואני עומדת להיות בת 40! מג ריאן ובילי קריסטל ב"כשהארי פגש את סאלי"
ריאן ידועה במראה הטום-בוי שלה, וזה לא משנה אם היא הגיבורה הרומנטית - היא עדיין הרבה יותר מתוקה מאשר סקסית, ואין שום דבר רע בזה. אבל מעניין לבדוק אם בעשור האחרון היא עדיין שמרה על צביון מתוק, או שפה ושם רואים איזה ניצוץ סקסי.
טורים אחרונים של המעצב(נ)ת :
2003: שעמום
שמלה בגוון מתכת היא תמיד מעניינת, ויש בה אפילו מעט סקסיות מחוספסת. ריאן, בתסרוקת לא מחמיאה, לוקחת שמלה עם פוטנציאל והופכת אותה למשעממת וחסרת חן לחלוטין עם אקססוריז שנעלמים לתוך צבע השמלה. עדיף היה לבחור בשמלה עם טוויסט כלשהו, אפילו מחשוף מעניין יותר.
מדד הבוטוקס: כמה זמן יקח לך להוריד את החיוך מהפנים?
2005: התסרוקת הורסת הכל
חולצה לבנה וחצאית או מכנסיים שחורים הם שילוב שתמיד מצליח, וגם ריאן מצליחה למשוך תשומת לב בלבוש הבא. המחשוף גבוה ומתאים לצוואר הארוך, מה שגם מבליט את החזה, והפשטות היא כל הקטע כאן. החצאית ארוכה מאוד ומשלימה את ה"משהו המיוחד" למראה. החבל היחיד הוא התסרוקת שכאילו נועדה במיוחד להסתיר את כמויות הבוטוקס שהגברת צורכת, עד כדי עיוות בפנים.
מדד הבוטוקוס: יואו, נראה לי שדרכתי על משהו שמריח לא טוב. רואים עליי?
2006: הפתעה לטובה
שיער ארוך יכול להיות תענוג ויכול להיות סיוט, אבל הוא תמיד סמל לנשיות (ואל תגרמו למעצב(נ)ת להתחיל ללהג על בנים עם קוקו). ריאן נשארת עם החצאית השחורה הארוכה ומשלימה את המראה עם חולצה שחורה בגזרה דומה ללבנה שלמעלה, עם שיער בלונדיני חלק וארוך. קשה לומר דברים רעים על זה.
מדד הבוטוקוס: דווקא פה יש הרבה מה לומר, אבל תמונה אחת שווה אלף הזרקות.
2007: פוטנציאל לא ממומש
יציאה בקז'ואל יכולה להוציא מכם את חוש האופנה הטובה, כמו שראינו בלבוש השחור-לבן של ריאן, אבל לפעמים הוא גם סתם מוציא את הפיג'מה שלכם לסיבוב, וככה ריאן נראית כאן במעיל/שמלה אובר-סייז, מגפיים מהרפת וחצאית לא ברורה מתחת. אם ריאן היתה בוחרת רק במעיל עם גרביונים דקים יותר ונעלי עקב, זה היה מבליט אפילו יותר את היופי שלה, בעיקר כשהיא בלי איפור ונראית כאילו לא ביקרה כבר חודשים אצל המנתח הפלסטי שלה. הפוטנציאל בהחלט קיים.
מדד הבוטוקס: סוף סוף רואים איך את מרגישה. אולי בעצם עדיף בוטוקוס?
2008: מה יהיה עם השיער?
נשארים עם השחור, גם עם המחשוף הסגור, אבל החצאית מתקצרת. ריאן חושפת רגליים ומשדרת נשיות מתפרצת, המעצב(נ)ת תעז ותאמר אפילו קצת סקסיות. השיער הארוך משוחרר אבל בגרסה קצת יותר שובבה מהחלק, ואפילו הנעליים נראות מצוין.
מדד הבוטוקס: נורא נחמד לי פה, רק חבל שאני נראית כאילו אני משועממת רצח.
עוד מראה של קז'ואל בשחור ולבן מראה את האפשרויות המגוונות העומדות בפני כולם, כולל ריאן. החולצה הלבנה עם המחשוף המעניין גונבת את תשומת הלב מהחצאית הלא מחמיאה שנראית גדולה מדי, ובעיקר מהנעליים הכעורות שעוטפות את כפות רגליה. השיער סוף סוף מסודר כמו שצריך, והמשקפיים עושים חסד ומסתירים שאריות בוטוקס. אפשר לקרוא לזה יום טוב.
מדד הבוטוקס: הגיע הזמן להשקיע במשקפי שמש.
אחד הצבעים האהובים על המעצב(נ)ת הוא הסגול הכהה שמדגיש את הג'ינג'ים שלה. אצל ריאן הוא דווקא מחזק את המתיקות הנשית שלה, מה שעובד לטובתה. הגזרה מצוינת, במיוחד למי שרוצה להסתיר קצת בטן, אם כי לא מוצלחת למי שיש לה זרועות עבות במקצת. ריאן נראית לא רע, רק חבל שהשיער שלה שוב מקלקל הכל עם מראה של "לא חפפתי כבר שבועיים ואני בדרך לשבור שיא".
מדד הבוטוקס: נתקע מהתמונה הקודמת.
2010: בובת שעווה
גם סגול חציל הוא צבע לא רע עבור ריאן, אבל כאן כבר שום דבר לא יכול להסיט את המבט מהפרצוף שפשוט לא ניתן לזיהוי. נכון, השמלה מציגה מאפיינים נשיים עם שרוולי שיפון גליים, החלק התחתון מאריך את צללית הגוף והתכשיט מאוד יפה ומעניין. אבל זה לא משנה. ריאן נראית כאילו לקחו את הפרצוף שלה, הטביעו בשעווה חמה ויצרו פרצוף חדש ולא נאה כלל.
מדד הבוטוקס: E.T תתקשר ומהר.
הסקסי נכנס לעניינים אצל ריאן כשהיא בוחרת בשמלת סטרפלס עדינה, שומרת על האורך, בתסרוקת שיכולה להתפרש כתספורת טום-בוי, אבל עם הלבוש הנכון היא גם הופכת לסקסית. הבעיה היחידה כאן היא שצריך משקפיים כדי לזהות את ריאן, שבהשוואה בין התמונה הראשונה שצולמה ב-2003 ולזו שצולמה ב-2010 נראית כאילו עברה יותר מדי פעמים תחת המזרקים והסכינים.
מדד הבוטוקס: סליחה, מי את?
אומרים שהבגד עושה את האדם, אבל במקרה של מג ריאן אפשר לומר שהבוטוקס משנה את הכל - את החיים, את התחושה (או אי-התחושה) וגם את הפרצוף שלך. המעצב(נ)ת מקווה שריאן מרגישה מאושרת, מאחלת לה הרבה מזל טוב ומתחננת שתניח לבוטוקוס קצת, לפעמים חיוך אחד (אמיתי) זה מספיק כדי להיראות טוב.
