בין הילדים להורים - הסנדוויץ' הכלכלי של בני 40
רוב בני הגילאים 40-60 מטפלים כיום גם בהוריהם המבוגרים וגם בילדיהם, שנשארים בבית עד גיל מבוגר יחסית. השינויים בתוחלת החיים ובשוק העבודה, נוגסים ביכולת הכלכלית שלנו לחיות חיי רווחה לאורך זמן ובמקביל גם לסייע לבני המשפחה. לכן אין מנוס מתכנון כלכלי נכון באופן מתמיד
העלייה המשמעותית בתוחלת החיים, מציבה את בני ה-40-60 של ימינו, במצב ייחודי מבחינת ניהול התקציב המשפחתי שלהם. לרבים מהם יש הורים מבוגרים שבהם צריך לטפל, ומנגד, ילדים שנשארים תחת חסותם הכלכלית עד כמעט גיל 30. למצב זה יש השלכות לא רק על ההווה הכלכלי של המשפחה, אלא גם על העתיד שלה.
עושר מדומה: אל תמהרו לבזבז את כספי הפנסיה
צפי לתשואה של 3% בקופות הגמל באוקטובר
די לפיתוי: חיסכון הוא משימה אפשרית
שינוי דרמטי בשוק העבודה
שוק העבודה בימינו שונה מאד מזה שאליו גדלו דור הסבים. בעוד שבשנת 1949 הכניסה לשוק העבודה נעשתה כבר בגילאי העשרה, ורבים לא סיימו אפילו בית ספר תיכון, כיום אחת מדרישות הסף לשוק העבודה היא תואר ראשון.
בעבר, לא רק שנכנסו לשוק העבודה צעירים, אלא גם נשארו במקום עבודה אחד או שניים בלבד עד לתקופת היציאה לפנסיה. כיום, שוק העבודה דינמי ורבים מחליפים את מקום עבודתם אחת ל-5 שנים בממוצע. אל המשוואה הזו נכנס גורם נוסף - הצערתו של שוק העבודה. אם בעבר רבים פרשו בגיל הפרישה הייעודי, הרי שכיום מנהלים רבים ממהרים להוציא לפרישה מוקדמת את עובדיהם שעברו את גיל 50.
שילוב כל הנתונים הללו מביא לכך שנותרנו עם תקופת הכנסה של 23 שנים בלבד, שבה מתרחשות גם ההוצאות הגדולות בחיים – חתונה, קניית דירה, הרחבת המשפחה וכדומה. מכיוון שהילדים שלהם נמצאים בתחילת תהליך פיתוח הקריירה ובשל יוקר המחיה, ההורים נאלצים לסייע להם במימון החתונה, הדירה ובעזרה כלכלית.
השפעת תוחלת החיים
לפני כ-70 שנה גיל הפרישה היה סמוך מאד לתוחלת החיים הממוצעת, וכתוצאה מכך, היה די בפנסיה הממשלתית עבור אלו שהאריכו ימים. כיום תוחלת החיים התארכה מאד ועלינו להתכונן לתקופת פרישה של כ-20 שנה בממוצע, אך מכיוון שהשיטה נותרה דומה איננו יכולים להסתמך על הקצבה בלבד.
תוחלת החיים הארוכה של הסבים, והעדר הכנה מתאימה עבורה, הביאו לכך שהנטל הכלכלי נחלק בין ילדיהם לבין צריכת נכסים בדמות מכירת הדירה לשם מימון המעבר לדיור מוגן, או לקיחת משכנתא הפוכה.
בשני המקרים, התוצאה היא שהעברת הנכסים מדור לדור הולכת ומצטמצמת, ועם כל הצער הגלום באיבוד ההורים, אם בעבר יכלנו לסמוך על הירושה בכדי לסגור את המשכנתא או לשפר את רמת החיים בסביבות תקופת הפרישה, הרי שכיום אין כמעט מה שעובר בירושה, ובמקרים מסוימים הירושה היחידה שעוברת לדור הבא היא החובות.
תוחלת החיים הארוכה ושיפור הרפואה הביאו לכך שלאחר הפרישה צפויים לאנשים שבטווח הגילאים של 40-60 כיום, עוד כ- 20 שנות חיים נוספות. אחד התרחישים שכדאי לבני גיל זה להתכונן אליו הוא מצב סיעודי. התקדמות הרפואה מעלה את אחוז האנשים ששורדים מחלות קשות ומצליחה להחזיק אותם בחיים גם כשהם סיעודיים, ולולא ביטוח וחיסכון למקרים אלו, לחיים כסיעודי יש מחיר כלכלי עצום.
לתוחלת החיים הארוכה יש השפעה גם על שוק הנדל"ן, שכן מכיוון שדירות כמעט ולא עוברות יותר בירושה, הביקושים אליהן מקרב דור הנכדים גדלים ביחס לעבר, וכשיש ביקושים גם המחירים עולים.
השלכות על התקציב
מכל הנתונים שציינתי קודם, עולה כי דור ההורים, שמתקשה להתמודד עם שמירה על רמת ואיכות החיים שלו עצמו ושרוצה להשקיע בתרבות פנאי, צריך לתמרן בין המון גורמים. מצד אחד הוא חש צורך לתמוך בדור הילדים עד עזיבתו את הבית ולסייע להם ברכישת דירה, מצד שני גם הסבים מצויים בגיל שבו על ההורים לסייע להם כלכלית, ומצד שלישי הפנסיה ההולכת וקרבה דורשת התייחסות והשקעת משאבים לעתיד.
כבר כיום אנו רואים את הפערים בין משפחות שהשכילו להתנהל כלכלית בתבונה בימי חייהן למשפחות אחרות, שכן רק משפחות שתכננו קדימה מסוגלות לסייע לדור הבא להתחיל את חייו ברגל ימין, וכן לדאוג לרמת חיים תקינה בתקופת הפנסיה להם ולהוריהם.
מהצד השני של המתרס, נמצאות מאות אלפי משפחות שנאלצות לבנות את עצמן מאפס, רק כדי לכלות את אשר השיגו בתקופת הפרישה תוך קיצוץ רמת החיים שלהם בכ-50%, וכבר כיום מומחי המשכנתאות שבים ומזהירים מפני גרעון אקטוארי קשה, שלמדינת ישראל יהיה קושי להתמודד עמו ולהביא לפתרונו, והמצב עתיד רק להחריף.
איך יוצאים מהפלונטר?
מגיל 40 ואילך חשוב לקיים תכנון כלכלי לטווח ארוך, הלוקח בחשבון את הפנסיה ההולכת וקרבה. ואת הצורך בסיוע לילדים ולסבים. בכדי להחזיק כלכלית את הסבים ואת הילדים, על דור ההורים ליצור לעצמו יציבות כלכלית. באמצעות ניהול תקציב הכולל גם אפיק לבניית סל נכסים הכולל תיק השקעות מניב או נכסים להשכרה, שישמשו להגדלת ההכנסות בתקופת הפנסיה.
לאורך כל חיינו עלינו לזכור כי כספי הפנסיה מיועדים לעתיד שלנו, ועל כן גם במעברי עבודות לשמור את כספי הפיצויים כחלק מהחיסכון הפנסיוני שלנו, ולנסות להמנע מלגעת בהם. כדאי ליצור חיסכון ייעודי עבור כל ילד מרגע שנולד, כדי להתכונן כלכלית להוצאות שעוד יבואו מצידו. רצוי גם לרכוש ביטוח סיעודי שיבטיח כיסוי עלויות אם חלילה נזדקק לכך. כך נוכל לשמור על הבית שלנו ולא להכביד על הילדים עם העלויות המגיעות לאלפי שקלים בחודש.
לסיכום, החיים בתקופה המודרנית מחייבים אותנו לחשיבה והערכות מחדש בתחום הכלכלי. מכיוון שכמעט כל אחד מאיתנו ימצא את עצמו יום אחד במרכזו של "הסנדוויץ' המשפחתי הכלכלי", עלינו להערך לכך בהקדם ולאפשר לנו לדאוג ליציבות הכלכלית שלנו ושל בני המשפחה שעוד נתמוך בהם.
גיל אורלי הוא מנכ"ל חברת יבולים המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
