מנוצלים וחלשים: מה הסיפור של עובדי הקבלן?

השכם בבוקר ביום ב' הקרוב, תצא לדרך שביתת ענק עליה הכריז יו"ר ההסתדרות. מי שצפוי לקחת חלק בשביתה אלו מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי - עובדי נמלי האוויר והים, הרכבות, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. שירותי הבריאות והחירום יפעלו במתכונת שבת, וייתכנו גם שיבושים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית לצד השבתת האוניברסיטאות.

באופן אירוני, רוב מי שישבתו לא יעשו זאת משום שהם אינם מרוצים מתנאי עבודתם שלהם או בגלל איזושהי פגיעה בזכויותיהם, אלא דווקא בגלל פגיעה בציבור אחר, קטן יותר: עובדי הקבלן.

מי הם אותם "עובדי קבלן" ולמה רק בגלל הפגיעה בהם מבקש יו"ר ההסתדרות עופר עיני להשבית מדינה שלמה?

• הכירו את עובדי הקבלן: העבדים של המאה ה-21  
• קבלנות בכוח אדם - במקום הכי נמוך בעולם  
• קבלני הניקיון: "לא נהיה הכושים של אף אחד"
  

בעבר, לפני שנים לא כל כך רבות, עובדים ידעו שהם עובדים במשרה מלאה או חלקית. חלקם קיבלו קביעות במקום עבודתם וחלקם לא. פחות או יותר, אלה היו האפשרויות היחידות בשוק העבודה הישראלי, והן מיצו את מרבית צרכי השוק. 

עם השנים, והתחזקות המדיניות הכלכלית-ימנית של הממשלות, השתנתה התמונה: בשוק נוצרו דרכי העסקה חדשות ויצירתיות, שלא נועדו לשמש דוגמה חיה למוחם היצירתי של המעסיקים השונים, אלא לשמש כיסוי לצרכים אחרים, בראשם - רצון המעסיקים להתרחק מקשר חוקי מלא עם העובדים. הסיבה היא, כמובן, כלכלית.

השיטה פשוטה: לוקחים את העבודה, שנעשתה עד היום בתוך הארגון, ומוציאים אותה החוצה אל ארגון אחר, שמתמחה באותה עבודה אבל עושה אותה יותר בזול. אם פעם, למשל, מנקים באוניברסיטאות היו עובדי המוסד ממש כמו הדוקטורים והפרופסורים, היום רבים מהם אינם קשורים כלל לאוניברסיטה - אלא לחברת עובדי הניקיון שמעסיקה אותם.

45% מעובדי הקבלן - בשירות המדינה 

מרבית עובדי הקבלן מועסקים בשמירה, בניקיון, בשירות במסעדות ובעבודות פקידותיות. בישראל, המדינה היא המעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן וכוח אדם. המדינה מעסיקה 45% מעובדיה באמצעות קבלני משנה. לפי נתוני משרד התמ"ת, 65% מעובדי הקבלן וכוח האדם הן נשים ו-35% מהם הם עולים חדשים. שיעור הצעירים ושיעור חסרי ההשכלה הגבוהה ביניהם גבוה מהממוצע.

תנאי העבודה של אותם עובדי הקבלן אינם מזהירים, בלשון המעטה. מלבד שכר נמוך, ההאשמות הנפוצות כלפי חברות כוח האדם וקבלני משנה הן הלנת שכר של עובדים; הלנת התשלום המיוחד המגיע עבור עבודה בשעות נוספות, בשבתות וחגים; אי תשלום שכר עבור התלמדות וחפיפות; אי תשלום דמי נסיעות; אי תשלום דמי חופשה ודמי הבראה; גביית תשלום עבור מדים; "קנסות" על איחורים לעבודה או הופעה מרושלת; ניכוי כסף עבור הפסקות במהלך משמרות ואי מתן תלושי שכר.

סטודנטים נגד תופעת עובדי קבלן(צילום: גיל יוחנן)

"אני בעצם סוג של עבד", תיארה בראיון ל-ynet שנערך לפני מספר שבועות מלי רחמים מאשקלון, מורה למתמטיקה שמועסקת דרך החברה למתנ"סים. רחמים, בת 34, מלמדת בבתי ספר בתוך פנימיות או הוסטלים של המדינה במסגרת תוכנית היל"ה ליצירת מסגרת לימודים לנוער שנשר ממערכת החינוך. "להיות עובדת קבלן זה להיות סוג של עבד, סתם אדם ארעי. זה בעיקר חוסר ביטחון תעסוקתי. אני יכולה להתחיל עם כמות מסוימת של שעות, ואז הדברים משתנים. לפעמים לא פותחים את שנת הלימודים בזמן, לפעמים נסגרת קבוצת לימוד".

יו"ר ועד העובדים בהוסטל "לב השרון" לקשישים תשושי הנפש, רוחל'ה אברהמי תיארה זאת כך, במהלך ההפגנות שנערכו נגד הפרטת ההוסטל: "כשאתה עובד קבלן חבל הפיטורין כרוך היטב סביב צווארך. עד אפריל 2009 היתה המדינה אחראית על ההוסטל והיינו כפופים למשרד הבריאות. אז החלה ההפרטה והחלו להתנער מאיתנו. לא רק שאבד לנו הביטחון התעסוקתי, גם המשכורות שלנו נפגעו ללא אזהרה מוקדמת עקב רצון הקבלן לגזור קופון שמן יותר".

מאבק הסטודנטים בירושלים(באדיבות אגודת הסטודנטים של אוניברסיטה העברית)

ההערכה היא שבמשק מועסקים כ-400 אלף עובדי קבלן וכוח אדם, רובם כאמור במגזר הציבורי - משרדי ממשלה ורשויות, ומיעוטם בחברות גדולות כמו הבנקים. חוק חברות כוח האדם מחייב חברות שמעסיקות עובדים באמצעות חברות השמה לקלוט אותם תוך תשעה חודשים כעובדים מן המניין. החוק מיושם אך המעסיקים מצאו דרך לעקוף אותו: מרבית העובדים מועסקים בחברות המוגדרות כ"קבלן חיצוני" ולכן החוק אינו חל עליהם.

הכל פוליטיקה?

קיים ויכוח אם צורת ההעסקה הזאת בכלל חוסכת כסף למדינה, כיוון שהכסף שהממשלה משלמת לחברות עולה בחלק מהמקרים על הכסף שנחסך על חשבון העובדים. רבים מבעלי חברות הקבלן הם אנשים עם קשרים פוליטיים במפלגות ובעבר נחשפו לא מעט פרשות שבהם התברר כי הם זכו במכרזים כדי לתגמל אותם על פעילות פוליטית.

הפתרון שיו"ר ההסתדרות עיני מציע לתופעה, תוך איומים בהשבתת המשק, הוא להעביר את עובדי הקבלן להעסקה ישירה. הנושא הוא אקוטי לשיטתו. לדברי עיני, "מדובר באחת התחנות החשובות ביותר להחזרת כבוד העובד ולצדק חברתי אמיתי".

גם הארגונים החברתיים, שמובילים את מחאת האוהלים, כתבו במסמך הדרישות שלהם כי הם דורשים לבטל כליל את תופעת עובדי הקבלן. ואולם, תביעתם לא זכתה למענה בהמלצות ועדת טרכטנברג שהקים ראש הממשלה. זה מה שהביא את עיני להכרזה על סכסוך עבודה במשק בתחילת אוקטובר, צעד הכרחי מבחינה חוקית לפני פתיחה בשביתה, עליה הכריז היום.

"האשמה - בהסתדרות"

אך האם התופעה בה מבקש עיני להילחם הינה תולדה של מדיניות הארגון בראשו הוא עצמו עומד? "יש הרבה מאוד עובדי קבלן שסובלים מתנאי העסקה מחפירים כבר שנים רבות. אבל צריך לזכור שמי שנתן את היד ליצירת המעמד הזה של עובדי קבלן ומי שמקבל מאותם מאות אלפי עובדי קבלן את דמי הטיפול, שמופרשים מהמשכורת החודשית שלהם, זו ההסתדרות הכללית", טוען אסף בונדי, רכז מטה דרום בארגון "כוח לעובדים".

לדבריו, "ההסתדרות היא זו שחותמת על הסכמים מחפירים עם הקבלנים, מעל הראש של העובדים וללא התייעצות איתם. יהיה מעניין לראות מה עיני מתכנן בתחום הזה. מהאמירות הכלליות שלו אפשר לשמוח - אבל אפשר גם להתייחס לכך כאל 'עסקים כרגיל'".