מבוי סתום במו"מ; המשק בדרך לשביתה

המשק בדרך לשביתה כללית ביום שני. משרד האוצר וההסתדרות לא הגיעו אמש (יום שבת) להסכמה על דרישת ההסתדרות לקליטת עובדי הקבלן בשירות הציבורי, והסיכויים להסכמה שתמנע את השביתה עד מחר קטנים מאוד.

יו"ר אגף התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, נועד אמש בבית ההסתדרות בתל אביב עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני, בנסיון להגיע לפריצת דרך, אך בהסתדרות דיווחו כי הפגישה הסתיימה ללא תוצאות וללא הסכמה, ואף לא נקבעה פגישת המשך.

סוגרים את המדינה: אין שדה תעופה, אין נמלים ואין רכבת

ההסתדרות טרם פרסמה את רשימת המוסדות שלא יפעלו במקרה של שביתה ביום שני, אך היא כבר הודיעה ששלושת עורקי התחבורה המרכזיים במדינה - נמלי האוויר והים ורכבת ישראל - יהיו בין אלה שיצטרפו לשביתה. כלומר, כל הטיסות וההפלגות אל המדינה וממנה יידחו. גם רוב המוסדות להשכלה גבוהה ישבתו, עקב החלטת התאחדות הסטודנטים והסגל הזוטר להצטרף לשביתה.  

כל משרדי הממשלה והרשויות הממשלתיות צפויים כנראה לשבות. לפיכך, לא תהיה קבלת קהל, לא יחודשו דרכונים ותעודות זהות, מובטלים לא יחתמו בלשכות (אף שימי השביתה כן ייחשבו כימי אבטלה), מכון התקנים לא יבצע בדיקות תקינה, לא יינתנו שירותים וטרינריים, ועוד ועוד.

קיים סיכוי גדול שהרשויות המקומיות ישבתו, והמשמעות היא שלא תהיה קבלת קהל ברשויות, גני החובה וטרום החובה העירוניים לא יפעלו, לא יהיו הסעות לבתי הספר והצוותים הטכניים של בתי הספר ישבתו. בנוסף, לא תפונה אשפה - למעט, כמובן, בעיריות שהעבירו את פינוי האשפה לקבלנים פרטיים.

נתב"ג לא יפעל ביום שני?(צילום: ירון ברנר)

ייתכן גם שבתי החולים יפעלו במתכונת חירום ויטפלו במקרים של סכנת חיים בלבד, כלומר ידחו את כל הבדיקות והניתוחים שאינם דחופים, וכי קופות החולים ישבתו ויפעילו את מוקדי החירום בלבד. בנוסף, ייתכן שמעונות היום של נעמ"ת, ויצ"ו ואמונה יושבתו.

סביר להניח שגם חברת החשמל, מקורות ומכבי אש יפעלו במתכונת שבת ושהמועצות הדתיות והשירותים הנלווים אליהם יפעלו במתכונת חירום. ייתכן שגם מפעלי התעשייה הביטחונית (תעש, התעשייה האווירית ורפאל) יושבתו.

שביתה כללית כוללת לרוב את המגזר הציבורי בלבד, אך יש סיכוי שבין הגופים שיושבתו יהיו גם בחברות פרטיות כמו אגד ודן, הבנקים ומפעלי תעשייה גדולים, שפועלים בהם ועדי עובדים של ההסתדרות וגם של ארגון "כוח לעובדים" שמצטרף גם הוא לשביתה. ייתכן שגם במספר מקומות עבודה פרטיים יהיו שביתות ושיבושים, עקב החלטה של עובדים ומעסיקים להיענות לקריאת מטה המאבק החברתי של דפני ליף וסתיו שפיר להביע סולידריות עם דרישות המחאה ולא להגיע לעבודה.

חברת חשמל. עשויה להצטרף לשביתה(צילום: אלעד רובינשטיין)

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים הגישה בסוף השבוע עתירה לבית הדין הארצי לעבודה נגד השביתה. ההסתדרות תגיש היום תשובה לעתירה. לשכת התיאום טוענת שהשביתה תגרום למשק נזק אדיר ולכן יש למנוע אותה. יש לציין שלשכת התיאום, שבראשה עומד שרגא ברוש, מקורבו של עיני, אינה תוקפת את ההסתדרות אלא דווקא את האוצר, ודורשת ממנו להיכנס למו"מ עם ההסתדרות ולפתור את הבעיה.

המחלוקת: 2,000 עובדי קבלן או 200 אלף

ההסתדרות דורשת מהמדינה ומהמגזר הפרטי לצמצם את העסקת עובדי הקבלן למינימום ולקלוט את רובם כעובדים מן המניין בשירות המדינה, ברשויות ובחברות פרטיות גדולות המעסיקות עובדי קבלן. מדובר בדרישה שעלתה בהפגנות מחאת האוהלים של הקיץ וברשימת הדרישות שפרסמו מובילי המחאה, אף שהאחרונים דורשים לחסל כליל את תופעת עובדי הקבלן ואילו ההסתדרות דורשת רק לצמצם אותה במידת האפשר.   

גורמים באוצר הודיעו כי הציעו פשרה שבמסגרתה ייקלטו בשירות המדינה לקלוט כאלפיים עובדי קבלן כשכירים, בעוד שההסתדרות דורשת שרוב עובדי הקבלן, למעלה מ-100 אלף איש, יהפכו לעובדי מדינה. גורמים בהסתדרות אמרו כי לא ידוע להם על הצעת הפשרה של האוצר ושבכל מקרה מדובר רק על חלק קטן מהעובדים, בין היתר, עובדי קרנות המחקר של בתי החולים, בשעה שההסתדרות דורשת להכניס להעסקה ישירה את רוב עובדי הקבלן במגזר הציבורי. מדובר במאות אלפי עובדים, כולל עובדי ניקיון. בהסתדרות אומרים שרק במקרים מעטים, כמו בחלק מחברות שמירה, יש הצדקה להמשך העסקה במסגרת חברות קבלניות, והם יסכימו שתימשך רק במקרים חריגים אלה.

גורמים באוצר טענו כי ההסתדרות דורשת להכניס להסכם העסקה ישיר מספר גדול מדי של עובדים. באוצר מעוניינים ללכת לקראת ההסתדרות, אך לא מוכנים להעביר באופן גורף עובדי מיקור חוץ לחסות המדינה, משום שאלו יזכו לתנאים משופרים מדי, לפי האוצר.

במקום זאת, מבטיחים באוצר כי יחמירו עם חברות כוח אדם שמנצלות עובדים ויפסיקו לאפשר לחברות קבלניות של עבריינים שאינם משלמים שכר או תנאים סוציאליים כחוק לזכות במכרזי מדינה. יש לציין כי מדברים אלה עולה שעד כה עבריינים כן זכו במכרזים להעסקת עובדי קבלן - בניגוד גמור לכל הצהרות המדינה בעבר.

גורמים בהסתדרות מסרו כי עיני קיווה שבאוצר יסכימו לפחות לקליטת עובדי הניקיון, דבר שישאיר פתח לשיחות על שאר סוגי עובדי הקבלן, המורים והעובדים הסוציאליים בעמותות מטעם משרדי החינוך והרווחה, עובדי מערכות המידע המועסקים במיקור־חוץ, חלק מהשומרים והמאבטחים, ואחרים. עובדי החוזים האישיים, המהווים במשרדי הממשלה לבדם כ-6,000 איש, נמצאים גם הם ברשימת הדרישות של ההסתדרות, הדורשת להעביר אותם להעסקה תחת חוזה קיבוצי. אולם לפי הערכות, דרישה זו של ההסתדרות אינה במרכז השיחות.

שביתה כל שנתיים - וכולן השיגו את מטרתן

ההסתדרות השביתה את המגזר הציבורי למשך יום אחד בשנים 2004 ו-2006 - בדרישה לחסל את הלנת השכר ברשויות המקומיות, ובשנת 2007 בדרישה לתוספות שכר. במהלך השביתות הללו עתרו הארגונים הכלכליים לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה להפסיק את השביתה, וזה איפשר להסתדרות להמשיך לשבות יום אחד כדי "לפרוק קיטור" והפסיק אותה לאחר מכן, אך הורה לנציגי הממשלה לפתוח במו"מ מואץ עם ההסתדרות, בפיקוחו, שהביא לכך שדרישותיה התקבלו. בסוף שנת 2010 איימה ההסתדרות שוב בהשבתת המשק אך חזרה בה, לאחר שנתניהו ושר האוצר, יובל שטייניץ, פתחו עם עיני במו"מ מואץ שהביא לחתימת הסכם להעלאה חדה של שכר עובדי הציבור.

ההערכה היא שבמשק מועסקים כ-400 אלף עובדי קבלן וכוח אדם, רובם במגזר הציבורי - משרדי ממשלה ורשויות, אך עשרות אלפים מועסקים גם בחברות פרטיות גדולות כמו הבנקים. התופעה החלה בשנות ה-80', בעקבות התוכנית לייצוב המשק, שבמסגרתה הסכימה ההסתדרות להקפיא למשך שנים ארוכות את גידול התקנים במגזר הציבורי, בתמורה לכך שהמדינה ויתרה על דרישתה לשינוי לרעה בתנאי ההעסקה של עובדי המדינה. כיוון שלמדינה עדיין היה צורך בעובדים חדשים, אימצו שני הצדדים "פטנט" שיובא מחו"ל: עובדים חדשים שאינם חלק מהתקן ומועסקים על ידי חברות חיצוניות בתנאים גרועים. 

חוק חברות כוח האדם מחייב חברות שמעסיקות עובדים באמצעות חברות השמה לקלוט אותם תוך 9 חודשים כעובדים מן המניין. החוק מיושם אך המעסיקים מצאו דרך לעקוף אותו: מרבית העובדים מועסקים בחברות המוגדרות כ"קבלן חיצוני" ולכן החוק אינו חל עליהם. מרבית עובדי הקבלן מועסקים בשכר מינימום ורבים מהם סובלים מהלנות שכר ומפגיעות בתנאיהם הסוציאליים.

קיים ויכוח אם צורת ההעסקה הזאת בכלל חוסכת כסף למדינה, כיוון שהכסף שהממשלה משלמת לחברות עולה בחלק מהמקרים על הכסף שנחסך על חשבון העובדים. רבים מבעלי חברות הקבלן הם אנשים עם קשרים פוליטיים במפלגות ובעבר נחשפו לא מעט פרשות שבהם התברר כי הם זכו במכרזים כדי לתגמל אותם על פעילות פוליטית.