ועדת הכלכלה מגבה המאבק למען עובדי הקבלן
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, קרא לאוצר להכין תכנית לאומית שתבטיח כי תופעת עובדי הקבלן תעלם תוך מספר שנים - "בהתאם לתנאים המקרו-כלכליים של המשק". הוא אמר כי "המאבק הוא אמיתי והוועדה מזדהה איתו פה אחד"
ועדת הכלכלה נתנה היום (ג') גיבוי מוחלט למאבק המשולב של ההסתדרות ותנועת המחאה החברתית לשינוי מעמדם של עובדי הקבלן במשק. יו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) קרא לאוצר "להכין תכנית לאומית שתבטיח כי התופעה הזאת תעלם תוך מספר שנים בהתאם לתנאים המקרו-כלכליים של המשק". הוא אמר כי "המאבק הוא אמיתי והוועדה מזדהה איתו פה אחד".
- מנוצלים וחלשים: מה הסיפור של עובדי הקבלן?
- היסטוריה של שביתות: מה השיגו העובדים עד כה?
- עיני ל-ynet: עובדי ההוסטלים הם רק ההתחלה
ח"כ שאמה-הכהן הציע לאוצר להפריד בין קליטת העובדים לשורות המגזר הציבורי עם זכויות שוות לעובדים אחרים, שהעסקתם במקצועות מסוימים, כגון באבטחה, מחייבת היערכות גדולה - כגון החזקת ציי רכב וכלי נשק. לדבריו, ניתן להגביל את ההפרטה לציוד הלוגיסטי, קל וחומר כשמדובר בקליטת עובדים סוציאליים, עובדי ניקיון, אחיות, מורים ומזכירות שהעסקתם איננה מחייבת רכישת ציוד יקר.
הוועדה הקדישה דיון מיוחד להשלכות הכלכליות של העסקת עובדי הקבלן בפסק הזמן שניתן להסתדרות ולמדינה להגיע להסדר מוסכם של הבעיה במקום להסתבך בהשבתה כללית של המשק. היו"ר הקדים לומר כי המדינה ב"מצב רע של ניצול החלשים שלא מתאים לעם ישראל אשר ידע מהי עבדות". הוא הדגיש. "יש קונצנזוס ציבורי שמצב זה צריך לעבור מהעולם גם אם צריך לשלם מחיר על פתרון משמעותי ולא קוסמטי".
שאמה-הכהן אמר כי זימן את הדיון כדי ללמוד את התופעה וממדיה, ללא הצבעה אלא כדי להציג עמדה "רגע לפני ההכרעה". ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר כי התופעה היא "דרך נוחה להתחמק מאחריות לזכויות העובדים שמתגלגלת בין הקבלן למעסיק". הוא ציין הצעת חוק שלו להטלת אחריות מקבילה על המעסיק בפועל שנחסמה בידי הממשלה. ח"כ עמיר פרץ (עבודה) ציין כי הקבלנים עוקפים חוק שהתקבל ביוזמתו למתן זכויות שוות לעובדי קבלן.
יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, ממנהיגי תנועה המחאה, הגיב על עמדת שר האוצר שצריך לתקן את המצב בלי לקלקל את המשק, באומרו, "זוהי בעיה מעמדית ואף אחד מאתנו לא מצפה שתקלטו את כולם ביום אחד". הוא ציין כי לסטודנטים המאבק לא זר והוא מתנהל כבר שנים נגד העסקת עובדי קבלן באוניברסיטאות. "לא ניתן לשמוע שיעור באתיקה במוסד שמעסיק עובדים בניגוד לכללי האתיקה המוסריים".
הסטודנטים הביאו עדויות חיות של חבריהם. נגה נמרודי, עובדת סוציאלית בשתי משרות חלקיות ששכרה 2,500 שקל, סיפרה כי מעסיקיה מעדיפים רק עובדי קבלן. נועם וקס, מאבטח, היום בעיריית מודיעין, סיפר על "טריקים מלוכלכים" של הקבלנים בחישובי השכר. אמנון רבינוביץ, מורה לאזרחות בתיכון ועובד עמותה אשר "רק משמשת צינור להעברת הכסף ממשרד החינוך אבל לא כולו מגיע אלינו", אמר: "מתסכל לחשוב שכל זה בניגוד למה שאני אמור לחנך את התלמידים".
מנכ"ל האיגוד הארצי של חברות האבטחה, פיני שיף, טען כי ארגונו מקפיד על שמירת זכויות העובדים על פי הסכם עם ההסתדרות אבל הוא מחייב רק את 80 חברות האיגוד מתוך 400 החברות המספקות שירותי אבטחה בהעסקת 100 אלף איש. "יש הרבה חברות קיקיוניות שלא נותנות זכויות כמונו", הצביע על אחד המאפיינים של התופעה.
נציג האוצר אמר בתשובה לשאלת היו"ר למחיר קליטת עובדי הקבלן בשרות הציבורי, כי "זה לא כל כך עניין תקציבי". לדבריו לא צריך לטפל בצורת ההעסקה של העובדים אלא בהבטחת תנאי השכר והזכויות הסוציאליות שלהם במסגרת חברות כוח האדם. "למדינה יש קושי בניהול כוח-אדם מכוח הסכמים עתיקים הכובלים את המעסיק ומאלצים אותו לקדם אוטומטית גם עובדים לא טובים", אמר.
עופרי רחב מהתאחדות הסטודנטים, הגיב: "קחו 300 מפקחים ותפתרו או הבעיה. תדאגו לגמישות ארגונית של המשרדים שלא תבוא על חשבון העובדים. אחרת יימשך המצב המביש שבו מי שמרוויח זה החברות ומי שנפגע זו החברה הישראלית".
לפנייה לכתב/ת 
