אני בן 44, יש לי תואר שני ואני נתמך ע"י ההורים
לאחר שסיימתי תואר ראשון ושני בהנדסת רדיו אלקטרוניקה בפראג, התקוות שלי התמוססו. על מנת שאוכל להתפרנס בכבוד, מצאתי עבודות זמניות שונות ומשונות ביניהן: מוכר בחנות, קופאי, נהג משאית, טכנאי, סוכן מכירות, מריץ תוכנות מחשב ועוד
הסיפור שלי מתחיל לפני עשרים שנים, בימים בהם הייתי בחור צעיר, נאה עם ברק בעיניים. החלום שלי היה להיות מהנדס רדיו ואלקטרוניקה, ומורי והורי שראו את הפוטנציאל דחפו אותי לנסוע ללמוד בחו"ל באוניברסיטה נחשבת.
- עשיתי הכל לממש את הפוטנציאל אבל זה לא עוזר
בצעירותי הגשתי בקשות למלגות והצלחתי להתקבל לאוניברסיטה הטובה ביותר בפראג שבצ'כיה, שם נהניתי מכל רגע של הלימודים ואף סיימתי את הלימודים בממוצע של ציונים מעולים.
הלימודים נמשכו שש שנים במהלכם סיימתי תואר ראשון ותואר שני בהנדסת רדיו אלקטרוניקה, כשחזרתי לשפרעם הייתה התרגשות גדולה: המשפחה והחברים תלו בי הרים של תקוות והייתי מהנדס האלקטרוניקה הראשון בשפרעם והפכתי להיות ממש סלבריטאי!
עוד לא היו סלולריים
עם חזרתי ארצה החלתי בחיפושי עבודה נמרצים, התחום היה חדש בארץ - בימים ההם אפילו טלפונים סלולריים לא היו קיימים, והתחום נחשב סוג של סטארט אפ.
הייתי בטוח שיהיו לי מגוון הצעות אטרקטיביות אבל הזמן עבר והצעות לא הגיעו. המשכתי לשלוח קורות חיים, בין מאות לאלפים, פאקסים, מיילים, מכתבים ופניות ישירות. להפתעתי הרבה, ההיענות הייתה כמעט אפסית כך שבמהלך חמש שנות חיפוש אינטנסיביות, חזרו אלי שני מקומות עבודה עם זימון לראיון, לשני המקומות לא התקבלתי.
ככל שהשנים חלפו, התקוות שלי התמוססו ועל מנת שאוכל להתפרנס בכבוד, מצאתי עבודות זמניות שונות ומשונות, ביניהן: מוכר בחנות, קופאי, נהג משאית, טכנאי, סוכן מכירות, מריץ תוכנות מחשב ועוד, כולן לא דרשו הכשרה ו/או תואר כלשהו.
ניסיתי להתקבל לעבודה בבתי חולים ברחבי הארץ, בתפקיד זוטר של טכנאי מכשור רפואי, חשבתי שלפחות מקצוע זה יעניק לי סוג של ניסיון תעסוקתי. לצערי התשובה של כל בתי החולים הייתה שיש להם עודף תקנים ולא הצלחתי למצוא עבודה.
ניגשתי לבחינות של משרד להגנת הסביבה לקבלת רישיון של בודק קרינה ולעבוד כעצמאי, את המבחנים עברתי אבל אז גיליתי שכדי לקבל את הרישיון עלי לשלם 15,000 שקל, בשלב זה, כסף כבר לא היה לי והייתי בחובות בגלל שלא עבדתי זמן ממושך באופן קבוע ולכן לא קיבלתי את הרישיון עד היום.
פניתי במכתבים להסתדרות העובדים, ללשכת המהנדסים ולאיגוד המהנדסים בבקשה לייעוץ, הכוונה וסיוע, עד היום לא קיבלתי מענה כלשהוא.
אני וואליד חוריה, מהנדס בעל תואר שני בהנדסת רדיו-אלקטרוניקה בוגר אוניברסיטת פראג, בן 44. אני חי בשפרעם, עם שני הורי הפנסיונרים שתומכים בי במקום שאני אתמוך בהם.
אשמח לקבל הזדמנות בעבודה בתחום, אפילו בתפקיד התחלתי. אני מעוניין לעבוד בתחום האלקטרוניקה הרפואית ומדידות קרינה וכל עבודה שבה אוכל לאתגר את עצמי ולהתפרנס בכבוד.
הצעות ופניות אשמח לקבל למייל שלי
הפנייה של וואליד ל-ynet הגיעה באמצעות עמותת קו משווה, המסייעת לאקדמאים ערבים להשתלב בשוק התעסוקה במקומות עבודה הולמים. לאתר העמותה
לפנייה לכתב/ת 
