חוקרים: אל תמהרו לחתוך את חבל הטבור בלידה
חוקרים משבדיה מצאו כי עדיף להמתין עם חיתוך חבל הטבור, ולא לחתוך אותו מיד כמקובל. הסיבה: עיכוב בחיתוך של שלוש דקות בלבד מגביר את נפח הדם ומונע אנמיה מחוסר ברזל אצל תינוקות
המתנה של מספר דקות לאחר הלידה עד לחיתוך חבל הטבור בריאה לילוד ומפחיתה את הסיכון לאנמיה מחוסר ברזל: כך עולה ממחקר חדש עליו מדווח כתב העת היוקרתי BMJ בגליונו האחרון.
כבר ביקרתם בערוץ הריון ולידה
שלנו?
עוד על חיתוך חבל התבור:
טרנד: משאירים התינוק מחובר לשליה במשך ימים
המלצה: לא לחתוך את חבל הטבור מיד לאחר הלידה
ההורים ביקשו להשהות חיתוך חבל הטבור; התינוק אושפז
חיתוך חבל הטבור: לא קיימות הנחיות מסודרות
חבל הטבור מחבר בין העובר לאם במהלך ההריון ומעביר לעובר דם המכיל בין היתר חמצן, חומרי מזון ומרכיבים רבים הנחוצים למחייתו. ברוב המדינות בעולם מתבצע חיתוך חבל הטבור מיד עם יציאת הילוד לאוויר העולם. עם זאת, לא קיימות הנחיות מסודרות באשר לתזמון האופטימלי לחיתוך חבל הטבור.
בישראל מאפשרות המיילדות לבן הזוג לבצע את החיתוך, שנעשה כאמור מיד לאחר הלידה כדי למנוע בעיות נשימה
וכדי להאיץ את הקשר בין האם לעוברה. בעבר הועלו חששות שמא איחור בחיתוך חבל הטבור עלול לגרום לצהבת אצל הילוד ולפיכך נהוג במרבית המקרים למהר ולחתוך אותו.
יש לציין כי כבר לפני מספר שנים הסיר ארגון הבריאות העולמי מהמלצותיו את ההנחיה להקדים את החיתוך חבל הטבור. בנוסף, מחקר שפורסם בשנת 2007, בו נסקרו מחקרים קודמים, מצא כי עיכוב של חיתוך חבל הטבור בשתי דקות לפחות שיפר את ספירת הדם של הילוד והפחית את הסיכון לחוסר ברזל ולאנמיה. החוקרים מצאו גם כי החיתוך המאוחר הגביר את מספר תאי הדם (פוליציטמיה), אך תופעת לוואי זו הייתה זמנית וחלפה מאליה ללא כל סיבוכים.
במחקר החדש בדקו מומחים משוודיה את מצבם של 400 תינוקות שנולדו לאמהות שמהלך הריונן היה תקין. חלק מהתינוקות עברו חיתוך בתוך פחות מ-10 שניות לאחר הלידה, והיתר עברו חיתוך חבל טבור לפחות שלוש דקות לאחר הלידה. אלה שעברו חיתוך מאוחר של חבל הטבור היו בעלי רמות ברזל גבוהות יותר בגיל ארבעה חודשים והיו בסיכון נמוך יותר לסבול מאנמיה של הילוד. עוד עלה כי לא נמצאו תופעות לוואי מהחיתוך המאוחר, על אף דאגות שהועלו בעבר באשר לסיכון המוגבר לצהבת. החוקרים הוסיפו כי עיכוב החיתוך גם מגביר את נפח דם הילוד בכשליש.
החוקרים מעריכים כי על כל 20 תינוקות שעוברים חיתוך חבל הטבור ניתן למנוע לפחות מקרה אחד של חסר ברזל. לדבריהם איחור בחיתוך צריך להישקל כסטנדרט לכל הלידות במועד לאחר הריונות תקינים.
בישראל ההמתנה הפכה מקובלת יותר
"מחקרים שנערכו בשנות ה-60 הראו כי קשירה מאוחרת של חבל הטבור מובילה להעברת נפח דם גדול יותר לילוד וכתוצאה ערכי ההמוגלובין עולים, דבר המשפר את מחסני הברזל לטווח המיידי וכנראה גם לחודשי החיים הראשונים", מסבירה ד"ר איריס מורג, מומחית לרפואת ילודים ופגים ומנהלת מחלקת טיפול נמרץ פגים בביה"ח מעייני הישועה.
לדבריה, פרט לנפח הדם וההמוגלובין, בדם הטבורי ישנם גם תאי אב ותאים נוספים מסוג אוליגודנדרוגליה (תאים של מערכת העצבים - א"ג), העשויים להיות בעלי משמעויות בריאותיות נוספות לילוד. "מחקר גדול שבדק את הנושא בפגים הראה כי אלו שבקבוצת הקשירה המאוחרת סבלו פחות מזיהומים ודימומים מוחים", היא מסבירה. "המתנגדים לגישה זו חוששים מהעברת עודף דם ועלייה בסמיכות הדם הקרויה פוליציטמיה, ובעקבותיה צהבת, אולם באף אחד מהמחקרים לא נצפו סיבוכים מסוג זה בדרגת חומרה שהיוותה סיכון".
ד"ר מורג מציינת כי כיום גישה זו הופכת למקובלת, כאשר מדובר על המתנה של 45 שניות עד שלוש דקות, כשהתינוק נמצא על האם.
לפנייה לכתב/ת 
