מהיום - הטרדה מינית עולה יותר

כשעינב התקבלה לעבודה, אריק שאל אותה אם לה ולבעלה יש יחסים פתוחים, ואם היא מגדירה את עצמה כ"בחורה זורמת". למחרת, העיר לה שהיא מתלבשת בצורה "יותר מדי סקסית" וש"קשה לו להתרכז".

• הבוס הטריד מינית? זה נחשב כ"תאונת עבודה"
• האם מותר להחמיא לעובדת על לבושה?
• מחמאה או הטרדה? תוכנה תציב לעובדים גבולות
  

אחרי שבוע הזמין אותה אריק לנסות את הג'קוזי החדש שלו, וכשסירבה לחש לאוזנה: "כדאי לך, את תיהני".

ובפעם האחרונה, הוא סגר את הדלת של החדר, התקרב לשולחנה של עינב, והתכופף לנשקה ... עינב נבהלה, רצה החוצה ומאז לא שבה לעבוד שם.

עד היום – פיצוי כספי נמוך למוטרדות

בימים אלו בהם נשיא מטריד נכנס מאחורי סורג ובריח, ובית הדין הארצי הגדיל את התמריץ לתבוע פיצוים גבוהים ביותר ממטרידים – יכולה כל אשה בישראל להיות גאה. צעדנו עוד צעד קדימה.

על מנת להבין את הבשורה שיצאה מבית הדין הארצי השבוע, עלינו להבין בתחילה מהו הסעד שחוק למניעת הטרדה מינית מעניק לאשה שהוטרדה, וכיצד התייחסו אליו בתי הדין לעבודה עד היום.

החוק קובע כי הטרדה מינית הינה עוולה נזיקית, וניתן להגיש בגינה תביעה אזרחית שמחולקת לשניים:

החלק הראשון, תביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו למוטרדת, ושהיא יכולה להוכיחם (למשל, טיפול פסיכולוגי). החלק השני, תביעת סכום נוסף, שמוגבל בחוק לסכום מקסימום (כיום עומד על כ-70 אלף שקל) – וזאת ללא צורך בהוכחת נזק. דהיינו, גם מוטרדת שלא תצליח להוכיח כי נגרמו לה נזקים בפועל מההטרדה, תוכל לדרוש פיצוי בסכום המקסימלי כאמור.

עד היום, סעיף חוק זה פורש בצמצום, ובתי הדין פסקו למוטרדות פיצויים נמוכים יחסית: בגין כל הטרדה מינית שהגיעה לדיון, אותם 70 אלף שקל נחשבו כרף עליון בגין כל מסכת ההטרדה כולה, גם אם זו ארכה חודשים! ההלכה בתחום התקבלה בשעתו על ידי כב' נשיא בית הדין דאז, השופט סטיב אדלר, שסבר כי הסכום המרבי שניתן לפסוק בהליך אחד למוטרדת אחת הינו הרף המקסימלי בלבד. רק במקרים פליליים חמורים כגון אינוס, מעשה סדום או מעשה מגונה, התייחסו בתי הדין לכל אחד מהם כ"הטרדה מינית" נפרדת, אך בהטרדות מיניות "רגילות" נקבע שניתן לקבל רק פיצוי אחד.

ברוח זו, הכדאיות הכלכלית של הגשת תביעות כספיות כנגד המטריד הייתה פחותה יחסית, זאת מאחר והליכים אלו כורכים מטבעם הוצאות לא קטנות ואורכים זמן רב. פיצוי מקסימלי של כ-70 אלף שקל למסע משפטי שלם, שגם הוא לא תמיד נפסק, אינו "משתלם" במקרים רבים, ועלול לכסות רק את הוצאותיה של המתלוננת.

לשם ההמחשה, הסכומים שנפסקו למתלוננות בעבר עמדו על 15 אלף שקל (עובדת ניקיון שהוטרדה), 45 אלף שקל (רומן שהסתיים בפיטורים), 50 אלף שקל (עובדת שמעסיקה אהב לאונן מולה) וכיו"ב.

בשורות טובות  

אך מהיום, התמונה השתנתה, וההלכה ששינתה אותה יצאה מבית הדין הארצי לעבודה, שדן בערעור של מוטרדת מינית.

במקרה הנדון זו הייתה אחות במרכז רפואי שהוטרדה על ידי הממונה שלה. בתביעה שהגישה לביה"ד האיזורי, דרשה שהממונה ישלם לה פיצויים בגין הטרדותיו המיניות, ופירטה שם 11 אירועי הטרדה שונים שהתפרסו על פני כחודשיים: החל מפגישתם הראשונה בעבודה, בה שאל אותה אם "יש לה בעיה עם קשרים אינטימיים מחוץ לנישואים", דרך התייחסויות והצעות מיניות בוטות כלפיה, נשיקות כפויות על הפה, ואפילו אירוע אחד שבו שפך עליה הממונה כוס מים, וציין כי היא "סקסית כך".

בית הדין האיזורי קבע כי אכן הממונה הטריד מינית את העובדת תוך ניצול יחסי מרות, אך מאחר ומדובר "ברצף של אירועים", הרי שזהו "ראש נזק אחד: הטרדה מינית", ולכן התובעת זכאית לפיצוי עד הסך המקסימאלי הקבוע בחוק. לתובעת נפסקו במקרה זה 40 אלף שקל פלוס החזר הוצאותיה הרפואיות (פסיכולוג) והמשפטיות, בלבד.

כל הטרדה = פיצוי  

בית הדין הארצי בראשות הנשיאה נילי ארד, בחן את ערעור התובעת, והחליט להפוך את ההחלטה ואת ההלכה בתחום, כשקבע כי העובדת צודקת: כל מעשה של הטרדה מינית עומד בפני עצמו!

נקבע כי כל אחד מ-11 המעשים, כשלעצמו, הוא בבחינת הטרדה מינית שלמה, המצדיק פיצוי, שכן "פעם אחר פעם פגע העובד בכבודה של העובדת, בביטחונה העצמי ובזכותה לאיכות חיים סבירה במסגרת העבודה, ואף ביצע בה מעשים מגונים".

מאחר ונקבע שרצף האירועים מקים עילות נפרדות לפיצוי, הוגדל הפיצוי שנפסק לעובדת ולאור מצבה ונסיבות המקרה, הועמד על 110 אלף שקל, פלוס הוצאות בגובה 10,000 שקל.

מהיום – משתלם יותר לתבוע

משמעות ההלכה הזו היא שאם עד היום נשים שהממון אינו מצוי בידן נמנעו מתביעה, בשל הסיכוי הקטן "להרוויח" ממנה, מהיום יש תמריץ גדול יותר למוטרדות לעבור את הסיוט שנקרא "תביעה לפיצוי בגין הטרדה" – שכן הפסיקות יעמדו על סכומים גבוהים הרבה יותר.

כך למשל עינב שלנו, שהוטרדה על ידי אריק בארבע הזדמנויות שונות - תוכל כיום לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, בגובה של עד 280 אלף שקל בגין ארבע ההטרדות, ולא 70 אלף שקל בלבד. בנוסף כאמור, עינב תוכל לתבוע את הנזקים שנגרמו לה, במידה ותצליח להוכיחם, וזאת ללא הגבלת סכום. יש לקוות כי נראה בהקדם פסיקות דומות ברוח זו, וכי ההרתעה בתחום תלך ותתחזק.

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il

למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net