להרוג turkey ולנוח: סרט אימה לחג ההודיה
את הסרט "ThanksKilling" בישלו הסטודנטים ג'ורדן דאוני וקווין סטיוארט על פי המתכון המוכר של ז'אנר האימה. חבורת סטודנטים נאבקת בתרנגול הודו רצחני, עשוי בטעם רע וטראשי במיוחד, שמכלה זעמו בקורבנותיו וברוח החג האמריקני מכולם
תארו לעצמכם את הסנריו החגיגי הבא: ערב ראש השנה, שולחן החג עמוס לעייפה בכל טוב, ערוך ומוכן לקראת הסעודה המשפחתית. אבא, אמא, סבא, סבתא והילדים מברכים, שרים ומתחילים בבליסה, כשלפתע מגלים שהמנה העיקרית איננה. לאן נעלם הקרפיון? אין זכר לקיומו - לא ראש ולא זנב. אולי החתול אכל אותו? לא, מסתבר שזהו הקרפיון שאכל את החתול ובעקבותיו גם את בני המשפחה הגרגרנית כולה: אבא, אמא, סבא, סבתא והילדים.
צפו בטריילר של "ThanksKilling"
מקרה מופרך זה היה בוודאי יכול להתגבש כתסריט לסרט אימה טראשי ולאמריקנים יש כבר אחד דומה. לא, אין מדובר בראש השנה, אלא בחג ההודיה (thanksgiving) שחל הערב (ה'). ולא, אין מדובר בקרפיון, אלא בתרנגול ההודו - ההיילייט של ארוחת החג האמריקני מכולם. בסרט האינדי "ThanksKilling" בני האנוש הופכים לארוחת על שולחנו של ה-evil turkey. תרנגול הודו שטני ורצחני, בעל תאווה בלתי נשלטת לאברי גוף פנימיים, וגם לאברי מין נשיים.
ממש לא עשוי וול-דאן
היפוך התפקידים הזה - כשהמזון מן החי הופך לטורף - הוא הזדמנות טובה עבור היוצרים הצעירים ג'ורדן דאוני וקווין סטיוארט, ללגלג על המסורת החגיגית ולטבל אותה בקטשופ, מיץ חמוציות או כל דם מלאכותי אחר. במקרה של חג ההודיה, המסורת מתחילה בניו אינגלנד של שנת 1621 עם הגעת הצליינים לחופי אמריקה. גם הסרט מתחיל באותו איזור, לפני 510 שנה.
השוט הראשון בסרט מציג לנו חזה חשוף ודי גדול, ומסתבר כי זהו החזה של שחקנית הפורנו ואנדה לאסט, הפעם בתפקיד צליינית שנרדפת על ידי אותו טרקי מרושע, שלבסוף משסף את שדיה כאילו היו חזה עוף.
"Nice tits, bitch". שורת פתיחה מקורית מהמקור של ההודו
בדיעבד מסתבר כי אותו יצור נתעב הוא זכר לשבט אינדיאני ששכן בבאיזור והוכחד על ידי המהגרים הלבנים. תרנגול ההודו הוא גלגול של רופא האליל המקומי, אשר נשבע לנקום בפולשים. אחרי שחיסל כפר שלם, יצא לתנומה ארוכה של כמה מאות שנים. והוא התעורר עכשיו. במקום קריאת התרנגול, הוא משחרר וואן-ליינרים משעשעים ומחודדים כמו המקור שלו. "Nice tits, bitch" הוא הראשון שבהם - ברכת השלום שלו לצליינית החשופה, הקורבן הראשון בסרט.
הודו על פי מתכון
מכאן ואילך, הסרט מתנהל בימינו שלנו ועל פי כל הקווים העלילתיים המקובלים בז'אנר. דאוני מספר כי הוא חובב זוועתוני בי-מוביז, בעוד ששותפו לכתיבה ולצילום סטיוארט חובב סרטי אימה המתרחשים בחופשה ("פיראנה 3D" היא דוגמה לתת-ז'אנר, רק שהפעם במקום דג טורף יש לנו טרקי נקמן). ב"ThanksKilling" יש שילוב של שני הגישות. העלילה מתרחשת בחופשת חג ההודיה ובמרכזה עומד תרנגול הודו מצולק מפלסטיק, בובה שמופעלת על ידי ידיים - לואו טק אמיתי.
אבל הלואו טק הזה הוא רק תבלין חריף לרוח ההומוריסטית והאנטי-שמרנית של הסרט. תבלין נוסף הוא הסיפור הבלתי הגיוני בעליל, גם אם היינו יכולים לקבל את קיומו של ההודו הרצחני דובר האנגלית, כעובדה קיימת. הקורבנות בסרט, ויש כמה וכמה כאלה, מוצאים את עצמם מחוררים היטב ממש כמו העלילה - שמלווה חמישה סטודנטים בדרכם לחופשה על פי מפתח הטיפוסים הקבוע: הקווטרבק החתיך, הכוסית החרמנית, השמן הוולגרי, החנון הממושקף והנערה טובת הלב והתמימה.
כשהרכב מתקלקל והחבורה העליזה ושטופת ההורמונים הזאת (אפילו החנון בטוח שהוא הולך לאבד בתוליו בחופשה) נתקעת באמצע שום מקום, הם נחשפים לסכנה. החנון מספר להם על אגדת הטרקי הרשע והם כמובן מלגלגים עליו. כמה שעות יעברו והם יבקשו את עזרתו במציאת פתרון לקטילת המפלצת.
בוקר טוב עולם. תרנגול הודו מתעורר עם בוא ה"גשם"
עד שנמצא הפתרון (החלקי), ינבור הטרקי בקרבי כלב רועים ויעצבן את בעליו ההילי-בילי, וכן יפגוש באופן אישי את הורי ג'וני הקווטרבק החתיך, את אביה השריף של הילדה הטובה קריסטן וגם את רוב חבריה. הכל מופק בחוסר טעם משווע ומגוחך, שמגיע לפסגות חדשות של טראשיות בסצינה בה ההודו מפתיע את אלי הזנזונת מאחור בעיצומו של משגל דוגי-סטייל. אחרי שהוא קוטל את בן זוגה לאקט, הוא מחליף אותו וחודר אליה מאחור בטרקי-סטייל, לפני שהוא גומר עליה.
עוד רגע מגוחך במיוחד מגיע כשההודו שלנו מגיע לבית קריסטן עם מסיכה על פניו ומבקר את השריף השיכור, שמחופש בעצמו בעודו ממתין לבתו (השניים אמורים ללכת לנשף החג של המשטרה). השניים מנהלים שיחה קצרה, ולמרות שהפעם הרוצח המכונף משתדל להבליג, הוא מאבד את זה אחרי שהשריף מכנה אותו "אווז", ומסתער עליו.
ההודו המתוחכם שלנו אף עוקר את פני השריף המשופמים ועוטה אותם על פניו כמסיכה, לקראת הגעתם של קריסטן וחבריה לבית. "אבא, משהו השתנה בך. הסתפרת?", אומרת הבת האוהבת כשהיא כשזיו פניו המדממות והמכווצות של אביה פונות אליה על סף הדלת. קצת כמו כיפה אדומה - טרקי במקום זאב.
"ThanksKilling" הוא סרט רע במתכוון - רע הפקתית, רע ברוחו, אבל הוא נובע מאותו מקום מרדני שמבקש לערער על המסורת האמריקנית והמשפחתיות המלוקקת שמתעצבת בהשראתה.
מתחת לכל הצחוקים, והטראש המגוחך, זהו המניע שמאחורי הסרט. משם התחיל שיתוף הפעולה של דאוני וסטיוארט כסטודנטים ב"לויולה מרימאונט" שבלוס אנג'לס - אוניברסיטה שמרנית בעלת ציביון קתולי.
השניים התחילו לעבוד על פרויקט אימה לחג הפסחא בשם "Eggstravakill”, ובו מככבות ביצים צבועות קטלניות. במהלך העבודה על התסריט, בקע מן הביצה אותו תרנגול הודו עצבני ואווירת החג שונתה לחג ההודיה. עכשיו, אחרי שהסרט החצוף יצא ב-DVD לרגל החג, הם מבקשים את עזרת המעריצים וגולשי האינטרנט במימון המיזם הבא: סיקוול ל"ThanksKilling". או מי יודע? אולי סרט לראש השנה על קרפיון שרוצה את הראש שלכם, וגם את הזנב.
