עסקת הבכורה: האם יעקב באמת ניצל את עשיו?
בישראל נהוג לזהות בכל עסקה צד חזק וצד חלש שיש להגן עליו. זה גם העיקרון שמנחה את מי שקורא להתערבות בתנאי העסקת עובדי קבלן. במקרא לעומת זאת רואים בכל עסקה שני צדדים שווים. אז האם עשיו באמת עשה עסקה רעה עם יעקב?
בפרשת "תולדות" מסופר על עשיו המוכר את זכויות הבכורה שלו ליעקב בתמורה לנזיד עדשים. ניתן לטעון, לכאורה, כי יעקב ניצל את מצבו השברירי של עשיו באותה העת וכפה עליו את המכירה באמצעים בלתי הוגנים. אולם, ניתוח כלכלי של העסקה מוביל למסקנה אחרות לחלוטין.
עובדי קבלן - כותרות ב-ynet:
- לין: בלי עובדי קבלן - רבבות עסקים יתמוטטו
- מנוצלים וחלשים: מה הסיפור של עובדי הקבלן?
- ניצול בחסות החוק: כך מופקרים עובדי הקבלן
- ישראל סולחת: אפשר לנצל עובדי קבלן 5 פעמים
זכות הבכורה במזרח הקדום הייתה נתונה לבן הראשון, "הבכור", שהוא היה היורש הראשי של אבי המשפחה. במקרא נקבע הכלל לפיו הבכור מקבל פי-שניים משאר האחים (בראשית כב, יז).
מטקסטים קדמונים עולה כי האב היה רשאי להכריז על צעיר בניו כבעל זכות הבכורה. כך לדוגמא לפי "עלילות המלך כרת" (אפוס אוגריתי) המלך הכריז על הבת הצעירה שלו "שמנת" כיורשת, ובכך הדיח את בנו הבכור "יצב" מזכויות הבכורה. כמו כן, האב או האחים היו יכולים לפדות את הבכורה בכסף. כך היה בסיפור יעקב ועשיו.
בכורה במחיר מציאה
בפרשה מסופר על עשיו, איש ציד, המגיע עייף ורעב מיום עבודה מפרך ופוגש את יעקב אשר מבשל נזיד עדשים. עשיו חושק בנזיד, ויעקב מציע לו עסקה בה עשיו ימכור את זכויות הבכורה שלו ויזכה בנזיד העדשים.
עשיו מסכים לעסקת המכירה באומרו: "...הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה" (בראשית כה, לב). יעקב מעוניין לתת תוקף משפטי לעסקה ולכן אומר לעשיו: "...השבעה לי כיום וישבע לו..." (בראשית כה, לג). לאחר השבועה נאמר: "...וימכר את בכרתו ליעקב" (שם, שם). לאחר אכילת הנזיד, מסופר על עשיו "...ויקום וילך ויבז עשיו את הבכורה" (בראשית כה, לד).
מהפסוקים לעיל עולה כי עשיו סבר שהוא עשה עסקה מצוינת, ולפיכך ברור כי יעקב לא ניצל את חולשתו של עשיו בעסקת המכירה הזאת. עשיו לא ראה כל יתרון כלכלי בבכורה בטרם אכל מהנזיד ("ולמה זה לי בכרה"), וגם לאחר שסיים את הארוחה ("ויבז עשיו את הבכורה").
האם עסקת המכירה בין יעקב ועשיו הייתה כלכלית עבור שני הצדדים? ישנם שני עקרונות בסיסיים בכלכלה: העיקרון הראשון - אדם עושה עסקה, או בענייננו "עסקת החלפה", כי הוא צופה שירוויח מכך. העיקרון השני - הערך של חפץ שנמכר מבוסס על הערכה סובייקטיבית. לחפצים, וכל דבר אחר שנמכר, אין ערך אובייקטיבי.
העסקה מתבצעת כי כל אחד מהצדדים מעריך את העסקה בצורה אחרת. כך לדוגמא, אדם הרוכש מכונית באלף שקלים, סבור ששווייה הוא מעל אלף שקלים, ואילו המוכר סבור ששווייה פחת מאלף שקלים.
מניתוח המקראות לעיל עולה כי שני הצדדים לעסקה, יעקב ועשיו, העריכו בצורה שונה את הבכורה. עשיו היה בטוח שהוא קיבל תמורה כלכלית גדולה יותר משווי הבכורה. הניתוח הכלכלי של העסקה מוביל למסקנה כי העסקה הייתה טובה כלכלית לשני הצדדים. יעקב לא ניצל ולא רימה את עשיו.
תיאוריית הניצול
בניגוד למקרא, אילו הסכם המכירה בין יעקב לעשיו היה מגיע כיום לבית המשפט, היו פוסקים לטובת עשיו ומבטלים את המכירה. מדוע?
המדיניות המשפטית בישראל, הבאה לידי ביטוי בחוקים שונים ובפסיקת בתי המשפט, מבוססת על "תיאוריית הניצול" המרקסיסטית. תיאוריה זאת פותחה בספר רב-ההשפעה של קרל מרקס ופרידריך אנגלס "המניפסט הקומוניסטי". לדבריהם המשטר הקפיטליסטי מבוסס על מנצלים (הבורגנים) ומנוצלים (הפועלים), ויש לחסלו, בין היתר, באמצעות ביטול הקניין הפרטי, ומעורבות רבה של המדינה בכלכלה.
תיאוריית הניצול המרקסיסטית מקובלת כיום בתחום החוזים, לפיה בכל עסקה יש צד חזק וצד חלש, ותפקיד המשפט הוא להגן על הצד החלש מפני ניצולו על ידי הצד החזק. כך לדוגמא, חוקי המגן בדיני העבודה נועדו להגן על העובדים מפני המעסיקים, שהם בהתאם לתיאוריה המרקסיסטית חשודים בניצול עובדים. התיאוריה הזאת מנחה גם את אלה הטוענים כי המדינה צריכה להתערב גם בהסכמות בין המעסיקים לעובדי הקבלן.
בניגוד למדיניות המשפטית המודרנית, התנ"ך מציג גישה אחרת, אשר גם היא מבוססת על עקרונות כלכלה יסודיים. ככלל, הסיפור בתנ"ך נועד להעביר מסר לדורות. פרופסור ג'יאופרי מילר (Geoffrey Miller), אשר חקר את ההיבטים המשפטיים של סיפורי המקרא, טוען כי מדובר באמצעי עתיק לפרסום נורמות חברתיות.
הטקסט המקראי על מכירת הבכורה נועד להעביר מסר כלכלי-משפטי לפיו בעסקאות אין צד חזק וצד חלש, אלא שני צדדים בעלי יכולת מיקוח הקובעים יחדיו את מחיר העסקה. המחיר של מוצר או שירות משקף הבדלים טבעיים שיש בין שני צדדים בהערכת שווי העסקה, ואינו יכול בשום אופן להעיד על כך שיש צד שמנצל את חולשתו של הצד השני.
ד"ר אבי נוב הוא עורך דין מומחה לדיני מסים ומיסוי בינלאומי, ובעליו של אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים הכולל מאמרים וחדשות מיסוי. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
לפנייה לכתב/ת 
