אם צריך לתקוף בעזה - לצבא "אין שקל למילואים"
4 שנים אחרי שתקצוב מערכת הביטחון "הוסדר", צה"ל עומד מול גירעון של 5.2 מיליארד שקל בתשלומים לספקים שמיועדים לפירעון מיידי. גורם בצבא אמר ל-ynet כי במצב הנוכחי "אין לנו שקל לימי מילואים ב-2012". באוצר מאשימים: "משרד הביטחון התחייב על מיליארדים רבים בניגוד לכל הוראות החוק"
אם מדינת ישראל תצטרך לצאת למבצע נרחב ברצועת עזה במהלך שנת 2012 - אין לה מקורות כספיים לעשות זאת, במסגרת התקציבית הקיימת. מערכת הביטחון מצויה בגירעון של 9 מיליארד שקל שמתוכו 5.2 מיליארד שקל הם תשלומים לתעשיות ביטחוניות המיועדים לפירעון החל מה-1 בינואר 2012. בין בעלי החוב של צה"ל כלולות חברות גדולות כמו תעש, רפאל ואלביט שמעסיקות אלפי עובדים וצפויות גם הן לסבול ממצוקה כלכלית אם הצבא לא יעמוד בהתחייבויותיו כלפיהן.
- פגיעה בתקציב הביטחון? את המחיר ישלם החייל
- דו"ח בכנסת: להגביר הפיקוח על תקציב הביטחון
- שטייניץ רוצה לקצץ בביטחון: צבאות ערב נחלשו
על פי מקורות בצבא, מצב המלאי ורמת הכשירות של חיילי הסדיר לא נפגעו עדיין, אך בשנת הכספים הבאה אין לצבא מקורות כספיים כדי לממן ימי מילואים והוא ייאלץ גם להפסיק את השקעתו בפרויקטים להגנה על העורף, כמו "כיפת ברזל", פרויקט ה"חץ" ופרויקט "שרביט הקסמים". לדברי המקורות, מערכת הביטחון אינה מתוקצבת כראוי בהתאם למתווה ברודט, עליו הוחלט לאחר מלחמת השנייה וגם תוקפו של מתווה זה מוטל בספק, נוכח התגברות האיומים מצד איראן והעלייה ברמת האי-וודאות במדינות השכנות לישראל, בעקבות "האביב הערבי".
הנסיבות שבעטיין הגיעה מערכת הביטחון לשוקת שבורה, דווקא בתקופה כה קריטית מבחינה ביטחונית, מעוררות שאלות קשות בנוגע להתנהלותה הכספית וליחסם של משרדי הביטחון, האוצר וראש הממשלה למסקנותיהן של ועדות בדיקה ולהחלטות ממשלה וכנסת. רק לפני 4 שנים אומצו מסקנות ועדת ברודט ונדמה היה שסוגיית תקציב הביטחון, שהייתה נושא למריבה בין המשרדים השונים מימי קום המדינה, באה על פתרונה.
ההמלצה: תקציב ביטחון לעשור
הוועדה המליצה, והממשלה והכנסת אישרו, כי תקציב הביטחון ייקבע מראש לעשור קדימה וכי למערכת הביטחון יתווספו כ-90 מיליארד שקל לאורך עשור, כאשר 46 מיליארד שקל יבואו מתקציב המדינה, 30 מיליארד שקל מהתייעלות פנימית של הצבא ובין 11 ל-19 מיליארד שקל יתווספו מהסיוע האמריקני. כעת, נראה כי מסקנות ברודט כבר אינן שוות את הנייר שעליו נכתבו.
צה"ל ייעד סכום של 26.4 מיליארד שקל לתכנית התעצמות שש-שנתית, על פי תקצוב של 4.4 מיליארד שקל לשנה. לדברי מקור בצבא, הוצאות על פרויקטים למיגון העורף, כמו "כיפת ברזל" וה"חץ", נגסו בתקציב ההתעצמות בסכום של לפחות 18 מיליארד שקל. בנוסף לכך, הצבא התחייב לספקים של אמצעי לחימה בחוזים ארוכי טווח שכללו הצמדה למדדים שונים של התייקרות. עקב כך, חייב הצבא לספקים שונים סכום של 8.5 מיליארד שקל, מתוכם 5.6 מיליארד לתעשיות הביטחוניות בארץ. מועד הפירעון על התשלומים הללו חל ב-1 בינואר.
- שטייניץ: "ברק שר הביטחון היקר בתולדות ישראל"
- בין רוטשילד לעזה: חמאס עקף המצוקה החברתית
- נתניהו חתם על קיצוץ של 3 מיליארד ש' בביטחון
בנוסף, בצבא מתקשים לעמוד בהוצאות הקשיחות שלהם בהתאם למתווה ברודט, בשל ההתייקרויות השונות במשק והעיכוב בהגעת תשלומי ההצמדה ממשרד האוצר. הוצאות הצבא על ארנונה, למשל, עלו מ-360 מיליון שקל ב-2007 ל-760 מיליון שקל ב-2011 ולמרות שוועדת ברודט המליצה כי תשלומי הארנונה יוקפאו על הרמה של 2007, במערכת הביטחון טוענים כי האוצר לא שיפה אותם עד היום בגין הפער.
דווקא הקיצוץ שמוצע במסגרת מסקנות ועדת טרכטנברג, של 3 מיליארד שקל, לא פוגע משמעותית במשאבי הצבא. צה"ל זוכה בימים אלה לתוספות בהיקף של 2.4 מיליארד שקל, המגולמות בהנחות על מס הבלו על הסולר ובפיצוי על הקיצוץ בתקציב 2009-2010 המאזנות את הקיצוץ שמציע טרכטנברג. עם זאת, על פי חישובי מערכת הביטחון, תקציב משרד הביטחון צריך לעמוד בשנת 2012 על כ-58 מיליארד שקל במונחים ריאליים, כדי שישקף את היעד של מתווה ברודט - 52.15 מיליארד שקל, ואת העלויות בגין ההתייקרויות. כלומר, קיים פער של 7 מיליארד שקל בין התקציב שקבע משרד האוצר לבין התקציב שדורשת מערכת הביטחון וגם לפי תקציב זה, חסרים 2 מיליארד שקל כדי לעמוד בכל ההתחייבויות.
כדי להתמודד עם הגירעון הכבד, יזם הצבא מספר מהלכים שמקזזים את הגירעון לרמה של 5.2 מיליארד שקל "בלבד". ראשית, דחה הצבא תשלומים לספקים בהיקף של 2 מיליארד שקל. בנוסף בוטלו התקשרויות עתידיות, למרות הסכנה שבהפרת חוזה, בהיקף של 1.1 מיליארד שקל. המשמעות הביטחונית של ביטול ההתקשרויות הללו היא הפסקת פרויקט "חץ", פרויקט "כיפת ברזל" ופרויקט "שרביט קסמים". בנוסף, הכריז הרמטכ"ל על שורה של קיצוצים בהוצאות שונות שעתידים לחסוך כ-700 מיליון שקל בשנה. בין היתר הוחלט על הפסקת עבודות להרחבת גדר ההפרדה, על קיצוץ של 20% בימי מילואים, על קיצוץ של 15% בהוצאות על הסעות שכורות ועל הפחתה בכמות האימונים.
כמו כן, טוען אותו גורם כי מוזר שבמערכת הביטחון נגמר הכסף בדיוק כשמגיע מועד התשלום לתעשיות הביטחוניות, שלהן ועדים חזקים והשפעה גדולה על ועדות בכנסת. באוצר מוטרדים מהישנות של מקרים מהעבר, שבהם אושרו תוספות למערכת הביטחון מחשש שהיא לא תשלם לתעשיות הביטחוניות ותגרום לקשיים כלכליים ולפיטורים בהן.
במשרד האוצר אינם מכירים את כל פרטי ההתקשרויות העתידיות של מערכת הביטחון, מכיוון שאין לפקידי האוצר גישה למערכת הממוחשבת שבה מנהל משרד הביטחון את תקציבו. הפרדה זו, שהאוצר מנסה זמן רב להביא להפסקתה, אינה מאפשרת לאגף התקציבים לרדת לעומק פרטי התכנון התקציבי של מערכת הביטחון ולהבחין במקרים שבהם התחייבויות הצבא אינן עומדות במסגרת התקציב שלו.
לפני כחודשיים חתם ראש הממשלה על צו לפיו פקידי האוצר יוכלו להתחבר לראשונה למאגרי המידע של כלכלני משרד הביטחון ולבדוק את ביצועי התקציב שלהם, אך המאבק סביב העניין עודנו ניטש בין לשכת שר הביטחון ללשכת שר האוצר ונראה כי טרם נאמרה המילה האחרונה. בינתיים, נדמה שאת מחיר החשדנות והעוינות בין שני המשרדים החשובים ביותר בממשלה, הציבור הישראלי ממשיך לשלם, לא רק בכספי המסים שלו, אלא גם בביטחון הלאומי שלו.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
