250 מיליון שקל למתקני מיחזור ברשויות מקומיות

לא פחות מרבע מיליארד שקל חולקו השבוע בין יזמים פרטיים ורשויות מקומיות לצורך הקמת מתקני טיפול בפסולת אורגנית. המתקנים, שיוקמו בגליל המערבי, עפולה, חדרה, אשקלון ואשדוד, עתידים לקלוט ולטפל בכ-8,000 טון פסולת ליום שהם כשני שליש מסך הפסולת העירונית המיוצרת במדינת ישראל.

• פרויקט הפרדת הפסולת: מה מצב הישוב שלכם?
• יזמים צעירים המציאו פח שיעזור לכם למחזר
• לאן נעלמות מכולות הפסולת אחרי שעמדו ברחוב?
  

התמיכה בהקמת מתקני הטיפול המיון בפסולת היא חלק מתוכנית סיוע להפרדת פסולת במקור, כלומר בבית האזרח, ומיחזור שלה במתקני המיחזור, שמוביל המשרד להגנת הסביבה. מנכ"לית המשרד, עו"ד אלונה שפר-קארו, התחייבה כי בשלוש השנים הבאות יושקעו כחצי מיליארד שקל נוספים בהקמת מפעלי מיון לפסולת.

הטיפול בפסולת יתבצע כפי שמקובל בארצות רבות בעולם: תחילה עוברת הפסולת מיון בתחנות מעבר - תהליך שנועד להפריד את הפסולת היבשה שאפשר למחזר משאר הפסולת. בהמשך מתבצע טיפול במרכיבים האורגניים כמו שאריות מזון, המהווים כ-40% מסך הפסולת העירונית. רכיבים אלה יופנו לייצור קומפוסט או לייצור אנרגיה, באמצעות הפיכתם לחומר בערה להפעלת טורבינות.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר כי מדובר בשלב משמעותי נוסף במהפכת הטיפול בפסולת והפיכתה ממפגע סביבתי למשאב כלכלי. "להקמת מתקני הקצה ולתחנות המעבר תועלות רבות ביניהם, העלאה משמעותית של שיעורי מיחזור הפסולת וצמצום הטמנתה, הפחתת מפגעים סביבתיים, חסכון בעלויות הטיפול באשפה ויצירת אלפי מקומות תעסוקה חדשים" אמר. 

כיום מייצר כל אזרח בישראל בממוצע 590 ק"ג פסולת בשנה, ורובה המכריע הולך ישירות להטמנה בקרקע. זה רע לסביבה וגם יקר למדינה: כל טון אשפה שמוטמן באדמה עולה כ-115 שקל, מהם 90 שקל עלות פליטת גזי החממה וזיהום האוויר שיוצרת הפסולת. 

על פי נתוני המשרד, בנוסף לתועלת הסביבתית של מהפיכת המיחזור, לתוכנית יש פוטנציאל רב של תועלות כלכליות: מתחשיבים שבוצעו עולה, כי שווי ניצול חומרי הגלם בפסולת עומד על כ-380 מליון שקל. בנוסף תאפשר התוכנית להפחית את פליטת גזי חממה בכ-6 מיליון טון פחמן, להפיק כ-875 מליון קוט"ש חשמל מביוגז, וליצור בין 5,000 ל-10,000 משרות חדשות במשק. במונחי תרומה לתוצר המקומי הגולמי, במשרד להגנת הסביבה סבורים כי תיתכן תוספת של בין חצי מיליארד למיליארד שקל.